כמו נשיא ארצות הברית שהגיע לביקור אצל שבט באמזונס התנהלתי בסופ"ש האחרון עם הקאדילק XT6 ברחובות תל אביב. רכב אימתני, בן לשושלת אצולה, מול אספסוף של מכוניות מאובקות, דפוקות, מזוהמות בצואת עטלפים. אני יודע, יש היום הרבה צעירים ששומעים “קאדילק" ומסרבים להרים את הראש מהמסך. הם גדלו על הקדמה של מרצדס, אאודי וב.מ.וו, מותגי־העל הגרמניים, שמה לעשות עם השנים הפכו ליותר שיקיים, אופנתיים, ואם היה איזה פער, הם מיהרו לכסותו. לא כמוני, יליד שנות ה־60, שכנער, טרום רישיון, נאמר לו “יום אחד, בני, גם אתה תיסע בקאדילק".
קאדילק הוקמה ב־1902, שבע שנים לאחר מכן כבר נרכשה על ידי ג'נרל מוטורס ומאז היא מאיישת דרך קבע את אגף רכבי היוקרה האמריקאיים, נחשבת לתו תקן. עד עכשיו נשיא ארצות הברית נוסע ב"חיה", לימוזינה מתוצרתה שהפכה במהלך השנים לגאווה אמריקאית ולסמל סטטוס.
ה־XT6 הוא SUV גדול ממדים, כיאה למסורת ארוכת שנים של מונומנטים מוטוריים. אורכו 504 ס"מ, הוא מכיל 7 מקומות ישיבה. הוא מחזיק מתחת למכסה מנוע V6, עתיר שומן בנפח 3,600 סמ"ק. הוא בהחלט בעל נוכחות ממלכתית, ויודעים מה, במחיר שהוא מוצע - 400 אלף שקלים, הוא אפילו עסקה מעניינת. זאת אומרת, לבעלי יכולת ולמחפשי מיתוג.
אז קודם כל המראה. יש יגידו עליו “מכובד", אחרים יצקצקו “שמרני", ושניהם יפגעו בדיוק במרכז המטרה. מראה שרירני, מוצק, שום יציאה מחוץ לקופסה, ואותם דברים אפשר לומר גם על המראה הפנימי. במבט ראשון תגידו “מהודר", בטח כשתבחינו במושבי העור המקוררים והמחוממים, הגג הפנורמי הגדול, הדיפונים הרכים, במבט שני תשאלו “מה חדש?", כי אם תיכנסו למרצדס GLE, שגם היא מאפשרת כניסת שבעה אנשים, אין ספק שתבחינו בהבדל הגדול. מומלץ להתחיל במסכי המולטימדיה, כדי לאמוד את השוני. נרמוז שלקאדילק עם מסך צנוע בגודל 8 אינץ' יש עוד כמה דברים ללמוד.
הגרמנית הרבה יותר חדשנית ועם זאת גם הרבה יותר יקרה, ואני מתכוון להבדל של כ־200 אלף שקלים. אז גם באלפיון העליון אני משוכנע שיש מי שעושה חשבון ומבחינתו השם קאדילק והייחוס רב־השנים מחפים על תדמית וטרנד. שלא תבינו, אין פה פשרות על איכות. אנחנו לא מציגים לכם דינוזאור בשק. ה־XT6 רחוק מלאכזב, כי כמה שלא תהפכו, הוא רכב נוח. בנקודה הזו, שמחייבת נעים בגב, האמריקאים הכי טובים שיש. החלק האחורי של ה־XT אומנם נראה קצת מוגבה, ואולי פחות ספורטיבי, אבל הוא מאפשר נוחות גם ליושבי השורה השלישית, דבר שבהחלט לא מובן מאליו. ישבתי שם ולא הרגשתי שאני נמחץ או נסחט כמו בלא מעט רכבים כאלה.
אומנם כשכל המושבים תפוסים תא המטען מצטמק לגודל של 357 ליטרים, שמתאים במקרה הטוב לרווק פלוס כלב, אבל כשמקפלים את השורה השלישית, כבר נוצר מקום ל־1,220 ליטר, שמספקים מקום נוח ומרווח לציוד קמפינג לטיול ארוך.
הנוחות ממשיכה גם למהלך הנסיעה. המתלים בקאדילק, בגרסת הפרימיום לאקשרי, הם על הצד המרוכך, כך שכשמשייטים בנסיעות ארוכות יש אווירת שאנטי רגועה. נסענו באותו סופ"ש קיצי לעמק יזרעאל, הטמפרטורה בחוץ סיפרה שהעולם נשרף, ובפנים שום דבר לא בער או רמז על כבשן, בטח כשכסיוע קיבלנו מערכת שמע מדוגמת של בוס ובידוד רעשים לא פחות ממצוין. דווקא בנסיעות עירוניות, כשהופיעו פגעי כביש, הם הורגשו.
סך הכל זהו רכב שיוט קלאסי. הוא לא בעל נטיות ספורטיביות, אף על פי שאת ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא מבצע תוך 7 שניות. הוא גם לא רכב שטח מסוקס אף שיש בו הנעה כפולה, כי מרווח הגחון צנוע ולא מיועד למפגש עם סלעייה. עם זאת, עם כל הייחוס, הוא לא יהסס להפשיל שרוולים ולהתנהל איתכם בשבילי כורכר ובטיולי טבע קלילים.
אם עקבתם אחרי חדשות הרכב בשנה האחרונה, בטח שמתם לב שהמפגשים עם רכבים מסוגו של ה־XT6 הופכים ליותר ויותר נדירים. מנוע 3,600 סמ"ק, רמת זיהום 15, זה כבר די פאסה על רקע מגמת החשמול ורכבים נטענים, המסמלים את המגמה הירוקה. אפילו קאדילק הציגה לפני שנה את הליריק, הדגם החשמלי הראשון שלה שעליו אמרו שהוא מסמל את העתיד.
בינתיים בקאדילק מנסים להסתדר עם מה שיש. בעבר רכבים כאלה לא רק שזיהמו, אלא הם גם שתו דלק בלי חשבון. גם כעת לא מדובר ברכב חסכוני, אבל הוא קצת פחות שתיין. בשיוט ה־XT6 יודע לנתק שתי בוכנות והוא יכול להגיע לצריכת ליטר בנזין על למעלה מ־12 ק"מ. בעיר זה כבר סיפור אחר. גם על פי היצרן הוא שותה ליטר על כל 7.2 קילומטר.
ה־XT6 מחפה על נקודות תורפה בחיזוק הנקודות שגם ככה חזקות. למשל האבזור הבטיחותי זוכה כאן לציון 7 ומציג בין היתר בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב ובמקרה של סכנה מתקרבת תזכו לבלימה אוטונומית וגם הכיסא ירטוט, כדי שתשימו לב. נחמד, אבל גם קצת היסטרי מדי לטעמי.
סיימנו יום נהיגה קיצי ולוהט מרוצים וכלל לא עייפים. זה היתרון ברכב ששם דגש חזק על אגף הנוחות. יכול להיות שיא החום, פקק בלתי נגמר ואתם חיים לכם בתוך בועה ממוזגת משלכם. ל־XT6 יש תחרות קשה אולי בכל מה שנוגע לסטייל ולעתידנות, אבל מי חשב שדווקא במחיר הוא יחייב התייחסות.
גלגלים רזרביים
אם דסקסנו על עולם מוטורי שהולך ומשתנה, אז נדגיש זאת עם מובילאיי, שהשבוע, באירוע תקשורתי בנאסד"ק, ניו יורק, הציגה סרטון הממחיש איך רכב אוטונומי שלה (בתמונה למטה) נוסע ברחובות הצפופים של התפוח הגדול, מסביבות הנהיגה המאתגרות בעולם. לאחרונה קיבלה מובילאיי, מקבוצת אינטל, אישור לביצוע נסיעות מבחן בניו יורק, במהלך היום והלילה, ופרופ' אמנון שעשוע, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא ומנכ"ל מובילאיי, אמר שמדובר בצעד נוסף המקרב את התעשייה המתקדמת למוכנות מסחרית.
בניתוח נתונים שערכה חברת איתוראן לחציון הראשון של 2021 התברר שהחזרה לשגרה, אחרי שנת קורונה עמוסת סגרים, החזירה לשטח גם את הגנבים. במחצית הראשונה של השנה הייתה עלייה של 23% בגניבות רכבים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. את מפת הגניבות מוביל גוש דן עם 31% מהמקרים, דולק אחריו אזור השרון עם 28%, ואחריהם אזור הדרום עם 17%. לפי איתוראן, רוב הרכבים הועברו לאזור רמאללה וטול־כרם דרך מחסומים ופרצות בגדר. הרכבים המבוקשים הם עדיין ג'יפים וג'יפונים, המהווים 37% מכלל ניסיונות הגניבה.
אריאל פינטו, ששימש במשך כעשור כמנכ"ל מרצדס ישראל, הוציא ספר בהוצאת ניב ושמו “פתק קטן, פתק גדול", ספר אימוני־ניהולי שבו פינטו חושף חלק מהשיטות והטכניקות שסייעו לו לאורך השנים. פינטו הגיע לענף הרכב אחרי שהעביר שנים בתחום המזון בשטראוס וטיב טעם. הוא החל את דרכו בכלמוביל כמנכ"ל חטיבת מיצובישי ואחרי חמש שנים עבר לנהל את מרצדס בישראל, שם סיים את התפקיד בתחילת 2020. היום פינטו הוא בעל חברה לייעוץ עסקי.