"הלוטוס הלבן", HBO, יס, הוט, סלקום TV

ההתחלה לא מבטיחה כלל. על סירת שאטל המובילה אורחים למלון ריזורט באחד מאיי הוואי, עוברת המצלמה מאורח לאורח שעתידים להיות גיבורי הסדרה. מהסיפון העליון משקיפות בת עשרה של זוג אורחים וחברתה שהוזמנה כאורחת להצטרף, ומסווגות את הפאזל האנושי הנפרש מולן בחוכמת בני עשרה שצפו בהרבה יותר מדי טלוויזיה. דרך ההתנסחות של השתיים נשמעת כאילו יצאה מפיה של שונדה ריימס ("המדריך לרוצח", "האנטומיה של גריי"), אוטומט זייפני הרגשות עטופי הצלופן המרשרש, ומי שאינו חובב בלשון המעטה את תוצרתה התעשייתית של הגברת ריימס רץ לחפש מסיכת אב"ך.

אבל ככל שהדקות חולפות בריזורט “הלוטוס הלבן", מתברר שהרושם הראשוני היה כיסוי, הסוואה ערמומית למה שבאמת עתיד להתרחש כאן. בין האורחים: ניקול, מנכ"לית חברת הייטק ענקית, היעילות הרצחנית בהתגלמותה, שאינה מפסיקה לעבוד גם במהלך החופשה; בעלה מארק - כתם אנושי בלתי ברור, שמעניק לנו בטובו, ובפירוט, את מראה איברו ואשכיו המוגדלים, הגורמים לו לחשוש שהוא חולה בסרטן, וכשמתברר כי הוא בריא שופך מפל אהבה על משפחתו המופתעת מהקרבה הפתאומית, שרק מייחלת שיחדל ויסתלק לחדר אחר; בנו, קווין, עכבר אנושי מפוחד, נכה רגשי חסר יכולת תקשורת, שכל עולמו תחום בתוך משחקי הסמארטפון; אחותו של קווין, אוליביה, מכשפה צעירה; וחברתה פולה, שהוזמנה לטיול כאורחת של בני המשפחה, מבלות את הזמן בניסיונות בלי פוסקים להסתמם בכל סוג של חומר שמתגלגל לידיהן.

אורחת נוספת, טניה, אישה בודדה, טרחנית, ככל הנראה בעלת אמצעים, רומזת לא פעם לאכזבות שנחלה מגברים, וככל שאנו מעמיקים להכיר אותה מתגבר הרושם כי הגברים שנטשו אותה צדקו. ועוד משתתפים בני זוג שזה עתה נישאו, שיין וריצ'ל. הוא בן עשירים בעל יכולת לשגע פילים, שעסוק בכסף ובטלפונים להוריו ללא הפסקה, ורייצ'ל מנסה להיאבק על עצמאותה בתוך הלחץ שהוא מטיל עליה.

בדרך כלל סדרות מתישות את הצופה כשהן יוצאות לדרך בהבטחה גדולה, ותוך מספר פרקים מתרוקן האוויר בתוכן ומתברר לצופה שנפל - פעם נוספת - ברשת של עוד מוצר תעשייתי רדוד ומשומש שנולד כדי למלא זמן ותוכן של רעב רשתות השידור השונות. “הלוטוס הלבן" היא כל דבר מלבד אלו. באופן שהוא כמעט תעלול, מתחזה “הלוטוס הלבן" לעוד מוצר כזה המתרחש בתפאורה של שגרה - קבוצת אנשים המגיעה למתחם מרוחק וסגור למשך שבעה ימים, ורק צחוק מוקלט חסר כדי להגיב לסיטואציות מוכרות שכמותן ראינו כבר מי יודע כמה פעמים בעבר.

אלא שכשהמסך של “הלוטוס הלבן" נפתח, מתברר עד כמה היא שונה. עד כמה היא מובילה את הצופה לעתים למחשבה, לרתיעה, לנוע בחוסר נוחות על כורסתו - אוליביה וחברתה פולה הן פני העתיד: תרבות של ניתוק משפחתי וסמים. מאבקה של הכלה הטרייה רייצ'ל בבעלה האטום והדורסני. בדידותה של טניה. מי היה מצפה למצוא חומרים כאלה במין אי פסטורלי כזה של הישרדות? מה הייתה אומרת מלכת הצלופן המרשרש שונדה ריימס לו הייתה נקלעת לאי של סקנדל כזה?

ככה שאל תאמינו לתפאורה. לסוויטות הגדולות, לביקיני על שפת הבריכה, לחוף הים, לפס הקול מתוצרת הוואי המתנגן ברקע, ובעיקר אל תאמינו לחיוכים ואפילו לצחוקים. הם נועדו להסיח את הדעת מהניבים החשופים.

לראות או לוותר: לראות. בהחלט. בין השיחים הטרופיים מסתתרת סדרה משובחת.