אז החופש הגדול כבר ממש כאן ואיתו כמו בכל שנה מגיעה גם החופשה המשפחתית, זו שחסכנו ותכננו אותה בקפידה עוד מימי החורף כשסגרים ריחפו מעל ראשנו. אבל אם להודות על האמת, החופשה הזו שבה אנחנו משקיעים את מיטב כספנו, נערכים אליה לעיתים חודשים שלמים מראש, תולים בה תקוות וחלומות ומצפים לה בקוצר רוח. אלא שבפועל המציאות שונה ואנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים ממנה יותר מותשים ושחוקים מאשר מרוצים ושמחים.

אחד המשפטים המזוהים ביותר עם הורים שחזרו מחופשה עם הילדים זה שהם זקוקים לחופשה מהחופשה. כי בינינו, לפעמים זה מרגיש יותר עבודה מחופשה. הנסיעות הארוכות, האריזות הבלתי נגמרות, הרשימות, התקציב המנופח, העמידה בתורים לאטרקציות ועוד שלל בלת"מים שככל הנראה לא יאחרו לבוא, כשעד היום חרוטה לי בראש התמונה של אותו פרצוף של חבורת תיירים שעצרו עם האוטובוס לידנו בדרך לאילת, בעת שהבת שלי לא הפסיקה להקיא לי ממש על הסנדלים החדשות. 

בנוסף, אחרי כל המאמץ מצידנו ההורים לייצר חוויה משפחתית הרמונית וזכירה, אנחנו שומעים תלונות, טענות וריבים מאזור המושב האחורי של הרכב וזה עוד לפני שהספקנו להגיע ליעד המיוחל. אנחנו בעיקר שואלים את עצמנו למה היינו צריכים את זה בכלל?! אז לא. אני לא פה לדכא את ההורים הטריים שיוצאים לחופשה ראשונה הקיץ, ועוד אחרי שנה כמו זו שהייתה לנו. אני כאן כדי לתת לכם ארבעה כלים שיעזרו לכם להקל ולמקסם את הבילוי המשפחתי עם כל מה שהוא כולל בתוכו. 

הכלי ראשון: ישיבה משפחתית
כשבוע לפני היציאה לחופשה, הזמינו את כל בני הבית להתכנסות משותפת באווירה טובה לצד נשנושים, (כן גם את הקטנטנים וגם את המתבגרים אם יש לכם). דברו אתם על כל מה שהייתם רוצים שיקרה בחופשה, על כללי ההתנהגות הרצויים, על המקומות אליהם תלכו ומתי, תעלו יחד רעיונות ופתרונות לבעיות שעלולות לצוץ. תציעו אפשרויות שונות לבחירתם ותנו להם להיות מעורבים בהחלטות ובלוח הזמנים המתוכנן.  

בעצם המטרה היא לייצר תיאום ציפיות כתוב ומוסכם שיחסוך אחר כך את אי ההבנות והוויכוחים במהלך הטיול. ישיבה משפחתית היא הזדמנות לסיעור מוחות משותף כתוב על לוח מחיק, כזה שיזכיר לכולם את מה שנקבע בזמן אמת.


הכלי שני: ערכים 
בחרו ערך שיוביל אתכם במהלך החופשה, אותו תרצו ליישם. תנו לו ביטויים פיזיים מוחשיים שינכיחו את הערך הזה כמו קירבה, משפחתיות, גיבוש והנאה. הערכים האלה יכולים לבוא לידי ביטוי בבחירה של אטרקציות ופעילויות רב גילאיות שייצרו מכנה משותף רחב ככל האפשר לכל בני המשפחה השונים.

רצויות חוויות בהן כל אחד יכול להשתתף על פי כישוריו ויכולותיו כמו קרטינג, קיאקים, פיינטבול, שיט בספינה ופיקניק בחוף הים. הימנעו מראש מגרירה של הילדים לפעילויות שאין להם עניין בהם או שרק חלק יכולים להשתתף בפעילות עקב מגבלות מסוימות. זכרו את המטרה של החופשה,הרי שהאטרקציה אמורה לשרת את הערכים שנרצה שיהיו נוכחים בחופשה הזו. במידה ויש תכנית ספציפית פרטית כמו ללכת לגלוש כשרק ילד או הורה אחד מעוניין בה, אין בעיה לקיים אותה, כל עוד הדבר יהיה בתיאום ציפיות ומלווה בהטרמה (מלשון טרם) לשאר המשפחה. כך אפשר מראש לתכנן פעילות מקבילה ולהיערך בהתאם מבלי לפגוע בהוואי המשפחתי. 

הכלי שלישי: תשאירו את הביקורת מחוץ למזוודה
נסו אתם להיות קודם כל המודלינג (דוגמא אישית) אחד כלפי השנייה ולוותר או לפחות לצמצם את הביקורתיות והשיפוטיות כלפי הדברים שלא יילכו כמו שרציתם. נסו להתמקד רק במה שטוב ונעים אחד אצל השנייה. הביקורת מעלה אצל הילדים (וגם אצל המבוגרים) את רמת הורמון הקורטיזול בדם ומייצרות סטרס ותחושת אכזבה ייאוש ומרמור, כי אין אף אדם שצומח מביקורת.

זכרו את המטרה שלשמה יצאתם לחופשה הזו, מה חשוב לכם לזכור אחר כך ומה באמת מהותי. לרוב, אנחנו נוטים לתת יותר מידי יחס לדברים שלא באמת משנים ורק גורמים לנו להתקטנן כמו מה סוג החביתה בתור של ארוחת הבוקר, או מי שכח למרוח את הילדים בקרם הגנה. זו בעצם הדרך הבטוחה להרחיק מאיתנו את מי שנמצא כאן במטרה להתקרב אלינו וליהנות במחיצתנו. ובפשטות: זה מעכיר את האווירה.

נסו להחליף את הביקורת בתזכורות מוקדמות ותנו לילדים אלטרנטיבות לדברים שאתם מסרבים לתת להם לעשות. בעיקר תהיו בהכרת הטוב על כל מה שיש ועובד. מילה טובה ועידוד יכולים להיות כמו תרופת מנע להרבה מההתנהגויות הלא רצויות של הילדים שלנו ויתרמו לאותה אווירה חיובית שנרצה שתהיה במהלך החופשה.

ליטל גרינברג (צילום: פרטי)
ליטל גרינברג (צילום: פרטי)

הכלי הרביעי: ביטוי עצמי מלא
לכל אחד מבני המשפחה יש את הזכות להביע את עצמו, וזה גם אומר לסרב לדברים שנקבעו, להתחרט, לפחד ברגע האמת ובעצם לעמוד על שלו, גם כשזה לא תואם את הרצון של כל השאר. ביטוי עצמי מלא לא בא במקום התחשבות, גמישות וזרימה, אלא הוא שומר להורים ולילדים את זכות הבחירה הבסיסית ואת הרצונות האישיים שיש לכל אחד, מתוך כבוד אמיתי.

אנחנו כולנו יחד בסירה אחת, ויחד עם זה, כל אחד נחשב בפני עצמו. אל תכריחו את הילדים, אל תביעו אכזבה או תחושת כישלון מהם. תכבדו אותם בדיוק כפי שהייתם רוצים שיכבדו את הרצונות שלכם, גם אם זה אומר שנאלץ לעשות שינוי קל בתוכניות. בואו נזכור שוב את מטרת החופשה הזו: זמן איכות משפחתי מלא הנאות, צבירת חוויות וזיכרונות משפחתיים מגבשים לעוד הרבה שנים קדימה.

ולסיום: אם אתם ממש זקוקים לזה (מי לא בעצם?!)  אני ממליצה כבר לנעוץ גם את החופשה הבאה והפעם תדאגו שהיא תהיה למבוגרים בלבד.


הכותבת היא מאמנת אמהות בגישת "אמא מאמנת"