לטור המלא של אלון בן דוד:

השבוע קיבלנו עוד תזכורת לכך שהשקט הנפלא ששרר בצפון בשנים שאחרי מלחמת לבנון השנייה הגיע אל סופו. גבול הצפון חוזר להיות קו עימות פעיל, אבל לא הגבול עצמו ולא היישובים הסמוכים אליו ערוכים לכך. צה"ל סיים החודש את המבחן המשמעותי ביותר שנערך לצבא היבשה זה שנים רבות, ושם – התוצאות יחסית מעודדות.

ההישג המשמעותי ביותר של יחיא סנוואר בשומר החומות היה בהצלחתו לחבר, לראשונה זה שנים, את כל הפזורה הפלסטינית. שלא כמו בעימותים קודמים שהיו מוגבלים רק לעזה, הפעם הניע סנוואר אלימות ביהודה ושומרון וגם בקרב ערביי ישראל, ובהשראתו ירו חוליות של פלסטינים רקטות מלבנון וגם מסוריה. גם הירי לגליל השבוע בוצע בידי פלסטינים, כנראה בעצימת עין של חיזבאללה. ההשראה שוב הגיעה מעזה, שנאלצה לחגוג את חג הקורבן ללא הכסף הקטארי, אבל מעדיפה בינתיים שהקיטור ישתחרר במקומות אחרים ולא יביא עליה עוד מלחמה.

סנוואר יודע את מה שרה"מ בנט למד רק השבוע: שהנושא היחיד שלעולם יאחד את כל הפלסטינים באשר הם הוא הר הבית. ולא רק את הפלסטינים: אל־אקצא הוא סמל שיכול בן רגע להוציא אנשים לרחובות מרבאט שבמרוקו ועד ג'קרטה שבאינדונזיה.

זה כנראה היה גם הטריגר לירי על הגליל המערבי השבוע. התמונות של קבוצות יהודים גדולות מתפללות בהר ביום ראשון הדהדו בכל רחבי האזור ונתפסו כניסיון ישראלי לשנות את הסטטוס קוו. ההודעה הנמהרת שהוציא בנט, על חופש הפולחן ליהודים בהר, נתנה משנה תוקף לדאגה הזאת. רק אחרי ששר החוץ לפיד ספג שיחת טלפון זועמת מוושינגטון – תיקן בנט את הנזק והבהיר שאין שינוי במדיניות הישראלית.

סינוואר. יצא לנאום השבוע (צילום: רויטרס)
סינוואר. יצא לנאום השבוע (צילום: רויטרס)


האיתות שקיבלנו מצפון השבוע מצטרף לעוד שלושה אירועי ירי רקטות שהתרחשו במהלך שומר החומות ולעוד רצף של תקריות בשנתיים האחרונות, שצריכים להבהיר לנו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אחרי 13 שנים של שקט כמעט מוחלט החליט חיזבאללה להפוך את גבול הצפון כולו, מראש הנקרה ועד הר דב, לקו עימות פעיל.

היישובים הסמוכים לגבול הצפון זכו לתואר המפוקפק "יישובי קו עימות" בשנות ה־70 של המאה הקודמת, כשהמחבלים הפלסטינים פעלו מלבנון. מאז התחלפו שם כמה אויבים, אבל גדר הגבול נשארה אותה גדר נוסטלגית. גדר דקה ונמוכה היא כל מה שחוצץ היום בין יישובי הצפון למהומה שמתחוללת מעבר לגבול בלבנון. לא רק מחבלים יכולים לעבור בקלות את הגדר הזאת, גם שוטפי כלים סודנים מדלגים מעליה מדי שבוע בתקווה למצוא עבודה בישראל. את הקלות הבלתי נסבלת הזאת צריך להפסיק לפני שחיזבאללה או ארגון פלסטיני ינצלו אותה לפיגוע באחד מיישובי הצפון.

עלות הקמת מכשול לאורך כל גבול לבנון מוערכת ב־3 מיליארד שקל. בתקציב מלא אפשר לסיים אותו בשנתיים. אם תזכה ישראל שיהיה לה תקציב מדינה השנה, ינסה שר הביטחון גנץ להבטיח שהוא יכיל לפחות 150 מיליון שקל להחלפת הגדר במקומות המאוימים ביותר.

גם מיגון כמעט אין בצפון. כ־3,100 משפחות מתגוררות ב־21 יישובים במרחק של עד קילומטר מהגבול ללא כל מיגון ביתי. כאן אישרה עוד הממשלה הקודמת תקציב ראשוני של כ־100 מיליון שקל להתחלת מיגון היישובים האלה, אבל כדי למגן באופן סביר, רק היישובים סמוכי הגדר ידרשו עוד 700 מיליון שקל.

בפיקוד הצפון כבר הבינו מזמן שהם נכנסו למציאות חדשה־ישנה של בט"ש, שלא מוגבל רק לאזור הר דב. בקונסטלציה הנוכחית, שבה גם רה"מ וגם שר האוצר הם שרי ביטחון לשעבר – סביר שתימצא אוזן קשבת להשקעה בסגירת הפרצות בצפון.

בעיה מרחבית
פיקוד הצפון סיים החודש את בוחן הכשירות המקיף ביותר שנערך לצבא היבשה זה שנים. כל הכוח המתמרן הסדיר של צה"ל, כ־40 גדודים, השלים את הבוחן שתכנן הפיקוד, ודימה מעבר משִגרה למלחמה בחזית הצפונית. מספר קטן של גדודים לא עמדו בו. הציון הממוצע של כלל הגדודים היה 86, והציון הנמוך ביותר היה 77.

כוכבי בהערכת מצב בזמן מבצע ''שומר החומות'' (צילום: דובר צה''ל)
כוכבי בהערכת מצב בזמן מבצע ''שומר החומות'' (צילום: דובר צה''ל)


הגדודים התייצבו למבחן לא כיחידות אורגניות אלא בהרכב שבו הם אמורים להתייצב גם למלחמה – כצוות קרב גדודי משולב המכיל כוחות שריון, רגלים והנדסה. הבוחן בדק שלל פרמטרים בתפקוד הגדוד: מהתכנון, דרך הפיקוד והשליטה ועד הפעלת הכוח וההתמודדות מול האתגרים שמכין להם חיזבאללה.

מסיכום המבחן שכתבו האלוף אמיר ברעם והחוקר גל פרל פינקל עולות כמה חולשות שמאפיינות את כלל גדודי היבשה: בעיה בתפיסה המרחבית של המפקדים מעבר לגזרת הפעולה המיידית, שהופכת את הכוחות פגיעים יותר לטילי הנ"ט של חיזבאללה; קושי לנהל פיקוד ושליטה בצוות גדודי שמורכב מיחידות שונות, וקושי של המפקדים להשתלט על מערכות התקשוב המורכבות שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות.

שני המחברים נמנעו מלגעת במסקנות מרחיקות לכת יותר, אבל הן מתבקשות מתוך הדוח: הצורך בצבא מקצועי יותר ופחות מיליציוני, והבעיה של התנהלות בשגרה כיחידות אורגניות נפרדות (שריון לחוד, חי"ר לחוד) ומעבר לפעולה משולבת בחירום.

אל מול תוכחות הזעם שמשמיע האלוף יצחק בריק על כשירות היבשה, התוצאות של הבוחן הזה מעודדות יחסית. אבל זה היה רק הצבא הסדיר. בפיקוד הצפון מתכוונים עכשיו להתחיל לבחון גם את המילואים – ושם צפוי להתגלות שבר עמוק הרבה יותר.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13