“אלורה" בתל אביב היא מסעדה איטלקית כיפית ונעימה, איכותית וביתית

צריך להודות על האמת: באיטליה יש פיצות מחורבנות. העובדה שאיטליה היא מולדת הפיצה לא אומרת שהפיצה הטובה ביותר מוגשת באיטליה.

ובכל זאת, מתחשק לנו לנסוע ולנסות עוד כמה פיצריות בסמטאות הצדדיות של עיר הבירה. בהיעדר יכולת כזו, אנחנו מחפשים את איטליה קרוב לבית. ברחוב בן־גוריון בתל אביב מצאנו את איטליה הקטנטנה בדמות “אלורה” – מסעדה פינתית חביבה, ממש על השדרה.

קטנטנה, ללא מתחם מרכזי גדול אלא פרושה על פני כמה נישות קטנות – חדר פנימי ממוזג, שתי מרפסות בוטיק (אחת מהן, מרוב שהיא צרה, משמשת כשולחן בר), וחצר קטנה. חם בחצר, אבל שלל מאווררים מעניקים בריזה נעימה.

על הפיצה ויתרנו, אבל לא על מנות איטלקיות אחרות. כאן, מתברר, הפסטות טריות - עובדה שמקפיצה את האיכות בשתי מדרגות מעלה. בחרנו במנת פטוצ’יני סלמון (79 שקלים), שהגיעה צהובה ופוטוגנית, וסביבה ייהום הסער: נתחי סלמון צלויים ושחומים, רכים ומתובלים בעדינות, לצד תרד ירוק מבושל, עגבניות אדומות לחות, זיתי קלמטה ושום קונפי בחמאת לימון; מרכיבים רבים שהופכים כל ביס לא רק ליפה מראה, אלא גם למרובה טעמים.

ב”אלורה” יש אוכל נהדר ושירות חביב, אבל הם חוטאים בחטא המהירות: מגישים את כל המנות יחד - מה שיוצא מהמטבח מוגש מיד. כך אירע, למשל, שהפסטה, כמנה עיקרית, הוגשה דקה אחרי שהוגשו המנות הראשונות, וקשה היה ליהנות מכל הטוב הזה אט־אט. החיפזון מהשטן, גם מהמטבח.

נהנינו, אבל לא ממש הספקנו להתענג באריכות על פטה הכבד - שלוש ברוסקטות חמימות, ועליהן כמות נדיבה של פטה משובח עם ריבת שרי שמעניקה טאץ’ מתוק־חמצמץ למנה (44 שקלים); ועל סלט האנדיב, שאומנם מתומחר גבוה מדי (64 שקלים), אבל כולו מדיף טריות: לבבות חסה, אגסים, בצל סגול, עגבניות שרי ואגוזים מקורמלים, מעל גבינת גורגונזולה מצוינת, והכל מתובל ברוטב ויניגרט שמפניה נהדר. אם כבר נגזר עלינו לסבול בקיץ הזה, הבו לנו עוד מהסלט המרענן הזה.

“אלורה” היא מסעדה כיפית ונעימה, איכותית וביתית. עד שיאשרו לכם לטוס – היא תיתן מפלט מהמציאות למשך שעה וחצי. 

"אלורה", שדרות בן־גוריון 39, תל אביב, 03-5665655 (לא כשר)

בעושר ואושר

הבופה של מסעדת “המיראז'" במלון לאונרדו בבאר שבע היה בדיוק מה שהיינו צריכים בחופשה שלנו

לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו אוהבים ארוחות בופה בבתי מלון. פחות את הדוחק, יותר את העושר האינסופי של המנות; פחות את החלק שכל אחד לוקח שלוש צלחות וממלא אותן בהרים של אוכל, יותר את האופציות לבחור; פחות את קינוחי הפרווה בארוחות בשריות, יותר את הבשרים עצמם. במילים אחרות, הבופה של מסעדת “המיראז’” במלון לאונרדו בבאר שבע, מרשת מלונות פתאל, מגיע בדיוק בזמן.

בזמן שבתי המלון באילת מתפוצצים מאורחים, והמחירים שם מרקיעי שחקים, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. הבחירה בבאר שבע הגיעה במקרה, על רקע המלצות של מבקרים קודמים שטוענים שזו הייתה החופשה שהצילה אותם ואת ילדיהם משיממון בקיץ הזה. מתברר שיש מה לעשות בעיר המדברית הזו: מוזיאונים לילדים ולמבוגרים, שווקים תוססים, אגם מים ענקי, עיר עתיקה ובעיקר קולינריה מצוינת.

המלון שבו ממוקמת “המיראז’” נותן תמורה מלאה למחיר: החדרים נעימים ומזמינים, יש בריכה מאובזרת (ולא צפופה מדי), שירות אדיב וחניה צמודה. ויש גם אוכל טעים ועשיר. ראו, למשל, את המגוון הבשרי בארוחת שישי: צלי בקר, מפרום, ארטישוק ממולא, בשר ראש ופרגית ממולאת. ויש גם שני סוגי דגים - דג פילה אמנון מזרחי ופילה סלמון בעשבי תיבול.

לכך הוסיפו מבחר של עשרה סוגי סלטי פתיחה מבושלים, חמישה סוגי תוספות פחמימתיות בצד (קוסקוס עם מרק ירקות, אורז ספרדי, דואט תפוחי אדמה ובטטה, תבשיל זיתים ותבשיל פטריות וארטישוק), וכמובן גם מנות ילדים אהובות – שניצלונים ופסטה ברוטב עגבניות. על הקינוחים אפשר לוותר, או להסתפק באבטיח קר. ומי שבאמת חושב שהוא מגזים, שיוותר למחרת, בשבת בבוקר, על הג’חנון. 

“המיראז'" במלון לאונרדו, הנרייטה סולד 4, באר שבע, 08-6405444 (כשר)