"קח פרי ותהיה לי בריא" היה הסלוגן שעליו גדלו רבים מאיתנו. תמיד התגאינו במבחר ובמחירים הנמוכים של הפירות והירקות בישראל לעומת מדינות אחרות.
אז מה קרה לנו ב־20 השנים האחרונות, כשהמחירים בארץ הפכו יקרים יותר מאלה שבהלסינקי, שנחשבת לאחת הערים היקרות בעולם? החקלאות הישראלית הייתה בעבר מקור לגאווה.
עיני כל העולם היו נשואות אל החקלאי הישראלי שהפריח את השממה, אך ברבות השנים הגענו למצב שבו הגיל הממוצע של החקלאי בישראל עומד על 65, והדור הצעיר בורח מהחקלאות.
שקיעתה של החקלאות והמחירים הנוסקים של הפירות והירקות הן הסיבות המרכזיות שבגינן יצאה לדרך הרפורמה בחקלאות, שמטרתה להחזיר את החקלאות הישראלית לקדמת הבמה בהשקעות, במחקר ובפיתוח - לצד הגברת התחרות והורדת המחיר לצרכן באמצעות חשיפת השוק ליבוא.
הרפורמה צפויה לחסוך כ־2.7 מיליארד שקל לצרכן הישראלי, קרי 840 שקל למשפחה, בעוד החקלאים עצמם יצעדו קדימה למה שאנו מכנים "המהפכה החקלאית".
ממשלות ישראל הזניחו את החקלאות המקומית והביאו אותה אל סף תהום כלכלית וטכנולוגית. הרפורמה שאנחנו מובילים נועדה לשדרג את החקלאות ולהעניק לחקלאי כלים ותקציבים משמעותיים לשיפורים טכנולוגיים ולחדשנות, כדי שיוכל להתמודד בשוק תחרותי ולהמשיך לבצע גם את המשימות הנוספות המוטלות על כתפי החקלאים – שמירה על הגבולות, עיבוד האדמות וגאולת הקרקע.
לצד המשימות הלאומיות, תחזור החקלאות הישראלית למקומה כקטר מוביל של כלכלה חדשנית וטכנולוגית, שהעוסקים בה מתפרנסים בכבוד, דואגים לביטחון התזונתי של המדינה וחוזרים להוביל את תחום החדשנות שפותר בעיות לחקלאות העולמית. נעשה זאת באמצעות תמיכה כספית ישירה שתועבר לחקלאי, בהתאם למיקום וסוג הגידול, יחד עם מעטפת תומכת לעידוד השקעות ויצוא.
אסור שהרצון לשמור על החקלאות הישראלית יבוא על חשבון הצרכן ויחייב את ההורים לחשוב פעמיים לפני שהם רוכשים ענבים בקיץ במחירים מופקעים. ענבים, מנגו ותאנים לא צריכים להיות נחלתן של משפחות מבוססות בלבד. פרי לכל ילד אינה סיסמה, זו מחויבות.
לצערי, עם הזמן התארגנו סביב החקלאות ארגונים ועסקנים, שבשנים האחרונות דאגו בעיקר לשרידותם. מועצות שונות ומשונות שגובות אגרה מהחקלאי מגדילות את העלות לצרכן, ולא אוהבות שמזיזים להן את הסמכויות.
גם חברות הסלולר טענו בזמנו שפתיחת השוק לתחרות תוביל לקריסת חברות במשק ולפיטורי עובדים, ותחשבו כמה מהר שכחנו שפעם שילמנו אלפי שקלים כדי לשוחח בטלפון.
הגיע הזמן להתייחס לעובדות: 47% משטחי הגידול החקלאיים לא יושפעו מהרפורמה, שכן מדובר בענפי יצוא מובהקים, או בענפים שפתוחים ליבוא מלא כבר היום.
זה נתון חשוב מול הטענה שהחקלאות תקרוס. כמו כן, כ־50% מהגידולים כלל לא יושפעו מהמצב: חיטה, שעורה, כותנה, עגבניות שרי, גזר, פרי הדר, אבוקדו, מנגו, תמרים ורימונים.
הצערת הענף
סל הפתרונות שאנחנו מציעים הוא מקיף וכולל תמיכה ישירה בסך 2.3 מיליארד שקל על פני חמש שנים, כשבנוסף נבצע שינויים ברגולציה בתחום הגנת הצומח, תוך התאמתה לרגולציה האירופית.
אנחנו ניתן מענקי השקעות וחדשנות לחקלאים לעידוד שיפור פריון, מו"פ ורכש ציוד ומכונות. כמו כן נחוקק תיקון חוק עידוד השקעות הון לחקלאות שיעניק הטבות מס בדומה לתעשייה (כ־250 מיליון שקל בחמש שנים) ונחזיר את ענף החקלאות לחזית הקדמה וההובלה של ישראל בעולם.
אלה מאיתנו, כמוני, שירצו לרכוש רק תוצרת הארץ, יוכלו סוף־סוף להבחין בין תוצרת מקומית לאחרת, מכיוון שנחייב את סימון ארץ המקור ונקים מטה לעידוד צריכה של תוצרת ישראלית מקומית.
יתרה מכך, הרפורמה תלווה ביעדים ובמדדים יחד עם בדיקת היקף השטחים החקלאיים המעובדים, ובעת ירידה מהותית תיעצר הורדת המכס.
אני שומע את החקלאים מדברים על תפקידם המיתולוגי כשומרי הגבולות, ומי כמוני יודע שכך זה היה וכך גם יהיה. אני הוא הראשון שציטט ואמר כי הגבול שאליו תגיע המחרשה הוא זה שיקבע את גבולה של המדינה.
לכן יינתן תיעדוף למענקי השקעות לתושבי הפריפריה ובעיקר יושם דגש על ענף ההטלה בגליל, שיבוא לידי ביטוי בתקציבים משמעותיים. הרפורמה צפויה לחזק את הפריפריה, בכך שתצעיר את החקלאים ותוביל צעירים מוכשרים לעסוק בחקלאות.
לסיכום, אני מבקש להדגיש כי הספינה יצאה לדרך ותגיע ליעדה. השאלה היא כיצד תיראה הדרך: או שהספינה תשוט בטלטלה והנוסעים בה אולי גם יקיאו, או שהספינה תשוט בדרך יציבה ותגיע בבטחה אל יעדה. בכל מקרה, אל היעד אנחנו נגיע - שהוא תוצרת חקלאית זולה וזמינה לצרכן ושמירה על החקלאות הישראלית.
הכותב הוא שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל