אחד החששות הכבדים ביותר בקרב משפחות רבות נסב סביב תופעת הבריונות שחווים ילדים ובני נוער בבתי הספר. "עמיתים לנוער" מבית החברה למתנ"סים הארצית היא תוכנית ראשונה מסוגה בארץ, הפועלת בשיתוף משרד הבריאות, משרד החינוך והקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי, מציעה מערך חברתי־שיקומי בקהילה ומיועדת לבני נוער המתמודדים עם קושי נפשי.
התוכנית מתמקדת בבניית רשת חברתית וחיזוק מיומנויות חברתיות לצד השתלבות בקהילה, והתמודדות עם סטיגמות שליליות. א', כיום בת 17, הגיעה לתוכנית לאחר שנים ארוכות שבהן סבלה מבריונות כואבת בבית הספר. "במועדון של עמיתים לנוער, לראשונה אחרי הרבה מאוד זמן, הכרתי חברים שאיתם אני יכולה לדבר בפתיחות. אנחנו נפגשים גם בשעות אחר הצהריים", היא משתפת.
א' מספרת בכאב על השנים הראשונות שבהן ספגה יחס שלילי בבית ספר. "זה התחיל בכיתה ד', חבורת בנות מהכיתה הציקו, קראו לי בשמות וצחקו עליי. רציתי כל כך להשתייך אליהן ועשיתי הכל כדי להיות מקובלת אבל זה לא עזר. הייתי כמו סמרטוט הרצפה של הכיתה, מביאה לכיתה ממתקים וכסף. עד היום אני לא משתחררת מתחושת הניצול, אני לא יודעת מתי זה באמת חברות ומתי רק רוצים ממני דברים".
עוד מספרת א' כי "כשעליתי לחטיבת הביניים, רציתי כל כך התחלה חדשה אבל היה שם ילד שלמד איתי ביסודי שיום אחד עשה לי מעשה מאוד מאוד מביש מול כולם. בכיתי וברחתי הביתה, זה שבר אותי ומאז לא רציתי ללכת יותר לבית הספר. כשאתה לא במסגרת ואין לך חברים, אין מי שיצחק עליך ויתעלל בך".
על אף שעזבה את בית הספר, הובילו הפגיעה והחרם שעברה להידרדרות נפשית קשה שדרשה אשפוז. "הייתי שותה אלכוהול ומעשנת, עד שניסיתי גם לפגוע בעצמי ואז אשפזו אותי", היא מספרת, ומדגישה כי "אם אנחנו רואים ילד שקשה לו ושסובל מבריונות, אסור להתעלם ממנו. הורים חייבים להסביר לילדיהם שלא תמיד כדאי ללכת אחרי הזרם, שיזמינו הביתה, אחרי בית ספר, חבר שלא כל כך מקובל. קל מאוד להיגרר אחרי הילדים המקובלים, אבל זה לא תמיד הדבר הנכון. הייתי רוצה שהם יחנכו את הילדים שאם הם רואים שמישהו בכיתה חווה בריונות שיספרו למבוגר אחראי. לי זה לא עזר אבל אולי זה יעזור לאחרים".
מוקדי עזרה עבור ילדים שחווים בריונות בבית הספר או ברשת:
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201
סהר - עזרה בצ'אט
משרד החינוך לבריונות ברשת במייל: [email protected]