שר האוצר אביגדור ליברמן אינו יכול להתבשם יותר מדי מאישור תקציב המדינה אתמול בממשלה. האתגר העסקי של ליברמן, ובעצם של כל הממשלה, הוא טיפול במשבר הדיור.
המשבר הביא לעליות מחירים, ובשלב זה אין מה שיעצור אותן. את התוכנית מגבש מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב בסיוע צוות פנימי. על פי ההערכות, בלינקוב גם מתייעץ עם מומחי נדל"ן חיצוניים.
המטרה העיקרית של שר האוצר היא להגדיל את היצע התחלות הבנייה, שמספרן כיום עומד על 50 אלף בשנה, ולהגיע בתוך שנים אחדות למספר יומרני של 80 אלף התחלות בנייה. לטובת העניין יש צורך בקיצור הליכי הרגולציה, בעיקר בכל הנוגע לוועדות התכנון והבנייה.
תחום זה נמצא באחריותה של שרת הפנים איילת שקד, שתמסור את תובנותיה בנוגע לתוכנית. סוגיה חשובה שתעמוד על הפרק היא הגדלת מס הרכישה על משקיעים בדיור מ־5% ל־8% לעסקה.
הפחתת מס הרכישה לרמה הנוכחית, שנעשתה בסוף יולי 2020 על ידי שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ, החזירה את משקיעי הדיור לשוק, וחלקם בסך העסקאות המתבצעות גדל ל־20%. התקווה היא שהתוכנית תקטין את כדאיות רכישת דירה להשקעה ותפנה יותר דירות לזוגות צעירים.
בעיה נוספת המלבה את מחירי הדיור היא המחיר הזול של המשכנתאות. שר האוצר כבר העיר על כך במספר הזדמנויות, אלא שהדבר נמצא באחריות בנק ישראל.
לא מן הנמנע שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יפנה להנהלת הבנקים כדי שאלה יחדדו בפני הלקוחות את הסיכונים הפיננסיים שאליהם ייקלעו אם תהיה עלייה של הריבית. עם זאת, בשלב זה בנק ישראל אינו מתכוון להעלות את ריבית הפריים או לכופף את המדיניות המוניטרית לשיקולי משבר מחירי הדיור.