סיפור מרגש: ארתור נייפונוב (24), שייצג את הוועד האולימפי של רוסיה באולימפיאדת טוקיו, חגג ביום חמישי זכייה במדליית ארד בהיאבקות חופשית עד משקל 86 ק"ג. עבור המדליסט הטרי, זה היה רגע שיא בקריירה שייתכן שלעולם לא הייתה יוצאת לפועל.

לפני 17 שנה, ב-1 בספטמבר 2004, הגיע נייפונוב ליום הראשון בכיתה א' בבית הספר בבסלאן שבצפון אוסטיה. אולם היום החגיגי הפך לטרגדיה כאשר מחבלים אסלאמים מצ'צ'ניה השתלטו על בית הספר ותפסו יותר מאלף בני ערובה - תלמידים, מורים והורים - בהם גם נייפונוב, אחותו ואמם.

אחרי יומיים שבהם החזיקו החוטפים את בני הערובה באולם הספורט, פתחו כוחות הביטחון הרוסיים בפעולת חילוץ שהסתבכה. נייפונוב ואחותו יצאו בשלום, על אף שספגו פגיעות קליעים, אולם אמם סבטלנה (32) הייתה בין 333 ההרוגים אחרי שהקריבה את חייה כדי להציל את ילדיה. "אמו איננה, אבל תודות לה, הוא יצא מבית הספר וכך גם אחותו", אמר המאמן של נייפונוב, טורטז ארחגוב. "כנראה זה משהו שהחיים ייעדו לו".

כנער, החל נייפונוב להתאמן בהיאבקות חופשית ובגיל 20 זכה באליפות רוסיה. הוא גם זכה שלוש פעמים באליפויות אירופה ובמדליה באליפות העולם לפני שנתיים. למרות ההישג באולימפיאדה, נייפונוב לא הסתיר שיש לו אכזבה מסוימת מהמקום שבו סיים. "האם יש שמחה כלשהי עם מדליית ארד? לא כמו עם זהב", אמר. "תודה לאל על זה, לא כל יום אתה מקבל מדליה אולימפית. זו לא טרגדיה, אני עדיין צעיר, אני אעבוד על זה".

זאורבק סידקוב (25), שזכה במדליית הזהב האולימפית בהיאבקות חופשית במשקל עד 74 ק"ג, גם למד בבית הספר בבסלאן, אולם הוא לא היה באותו יום גורלי. "רבים מחבריי, שנגדם אני מתמודד בהיאבקות, היו בני ערובה בבית הספר ועברו את כל זה", סיפר. "החלטתי שכאשר אני אשיג ניצחון גדול, אני אקדיש אותו לכל מי שסבלו בפיגוע הטרור בבסלאן. הצלחתי, ושמרתי על מילתי".