אחרי עשור של נהיגה לא מתפשרת במכוניות בנזין ודיזל, החלו להגיע אליי למבחני דרכים מכוניות חשמליות. בזה אחר זה הופיעו רכבי פנאי חשמליים (בקצב שמצטייר כמו תחילתה של מהפכה) עם מנוע חשמלי אחד או שניים, עם טווחי נסיעה חשמליים קצרים או קצרים פחות, והחלו לפתח אצלי, עוד טרם מבחן הדרכים, מעין חשש שלא הכרתי או חשתי קודם לכן.
אותו חשש מכונה “חרדת טווח" והוא השתחל לעולמנו עם הופעת הרכב החשמלי הראשון - וכולל מחשבות רבות והכנה מוקדמת טרם הנסיעה. לאן לנסוע ברכב? לאיזה טווח לנסוע בו? איפה אטען אותו? ואם אתקע, מה יהיה. חרדת הטווח התפתחה והתעצמה כשהבנתי שהטווח המוצהר רחוק מלהיות הטווח החשמלי הריאלי, זה שקיים בפועל בכביש. את הטווח האמיתי רואים אחרי טעינה מלאה, כשאז מתחוור הטווח האמיתי על גבי לוח המחוונים, והוא לא תמיד מעודד.
אם הטווח הריאלי הוא תוצאה של נסיעות אגרסיביות קודמות, שימוש כזה או אחר במזגן, זה לא משנה, המספרים מול העיניים הם עובדה מוגמרת - יש טווח נסיעה מוגבל ואיתו צריך לעבוד, כאשר מטרת־העל היא להגיע חזרה ליעד בזמן ועם כמה אחוזי סוללה. שזה ההפך ממצב של שיטוט בניסיון לאתר עמדת טעינה מהירה באזור, להגיע אליה ולקוות שהיא פעילה, פנויה ותקינה, ואז להמתין במהלך הטעינה 20־30 דקות לכל הפחות.
לא בכדי היו המבחנים האחרונים למכוניות החשמליות בתוך העיר או בסביבת גוש דן, עד מבחן הדרכים האחרון, לפני הקיה נירו EV, שגרם לי לחשוב אחרת ולנהוג אחרת, איך לא, “בזכות" חשש אמיתי מלהיתקע בדרך. כאחת האדם, הייתי צריכה לעבור מקרה פחות נעים או נוח כדי לשנות את ההתנהגות להבא.
טו מייק לונג סטורי שורט: אם אתם נשארים כמעט ללא סוללה, או עמדה קרובה לטעון בה את הרכב, זה הזמן לכבות לחלוטין את המזגן, לרדת למהירות החוקית הנמוכה ביותר, ולעבור למצב אקו ומצב רגנרציה (בלימה רגנרטיבית) אופטימלי. וזהו, קוו לטוב. או שמלכתחילה תהיו מחושבים קצת יותר, תכננו נכון את הדרך, עצירה לטעינה במידת הצורך, וקחו בחשבון שטווח נסיעה ריאלי הוא 50־60 קילומטרים פחות מהמספר המופיע על הצג בתחילת הנסיעה.
זו כאמור, הייתה הכנה טובה לקראת הפגישה שלי עם הקיה נירו EV, הקרוסאובר החשמלי.
קיה נירו, בגרסה החשמלית, מעוצב באופן כמעט זהה לגרסאות ההייבריד ופלאג־אין הייבריד, היברידי נטען בחשמל (PHEV). למעשה, מ־2016 הוא מעוצב כך, ויש שאוהבים ויאהבו אותו, סולידי, בדיוק כפי שהוא. בגרסה החשמלית אין “גריל" בחזית, יש כיסוי פלסטי בצבע הרכב, שבצדו הימני פתח הטעינה. נירו EV גם זכה לקבל את הסמל החדש של קיה, שיחד עם החלפת הסמל שינתה את שמה ל"קיה" במקום “קיה מוטורס" (שחס וחלילה לא תהיה קונוטציה עם מנועי בנזין מזהמים), והסלוגן החדש שלה הוא “movement that inspires" - הכנה לעשור הקרוב, שבו נראה סדרה ארוכה של דגמים חשמליים מבית קיה.
הנסיעה בקיה נירו החשמלי התחילה אחרת, והתחושה במהלכה הייתה אחרת. למודת ניסיון, שמרתי מההתחלה על כל “חוקי שמירת הטווח", כאשר מולי, על גבי לוח המחוונים הדיגיטלי הצבעוני בגודל 7 אינץ', מחשב דרך ובו, בין היתר, ניתוח אופי נהיגה שמפרט באחוזים עד כמה הנסיעה שלי הייתה חסכונית בדרך (83%!), עד כמה נסעתי באופן “נורמלי" (17%), וכמה דינמי/חזק נסעתי (0 עגול). קיה נירו EV יודע לחלק ציונים בזמן אמת, ולהשאיר את הנהג/ת “בתלם".
יצאנו עם טווח נסיעה של 393 קילומטר. 144 קילומטר אחרי, הגעתי ליעד עם 250 קילומטר טווח. דיוק כזה עוד לא ראיתי. בתחושה שלי, רשמתי ניצחון, גם על חרדת הטווח.
נתוני הפתיחה של נירו החשמלי מעודדים. יש לו מנוע חשמלי עם הספק של 204 כ"ס ומומנט מיידי של 40.3 קג"מ, ותיבת הילוכים עם הילוך אחד. נירו EV הוא רכב נוח, יציב על הכביש ומרווח, לנהג ולנוסעים (בזכות “רצפה" כמעט שטוחה, לטובת מרווח ראוי ונוחות אופטימלית לרגליים).
ההאצות שלו דינמיות, מיידיות ומהנות מאוד (עם כזה מומנט ועוד מיידי), ההגה מתקשר וטוב, ומערכות הבטיחות עוטפות אותו ואותנו בצורה טובה במשך כל הדרך. הן נוכחות, במידה הנכונה - מערכת הסיוע לשמירה על נתיב הנסיעה, לדוגמה, הייתה, עוד מאז המפגש הראשון שלנו אי־שם בינואר 2017, ועודנה, אחת הטובות שיש. לא אגרסיבית מדי, לא חלשה או לא מורגשת, פשוט עובדת טוב, ובדיוק רב. מבחינת רעשי דרך, כמעט לא נשמעו רעשי רוח, גם במהירות נסיעה בינעירונית, אך כניסת רעשי כביש “פיצתה" על כך.
“נסיעה עם פדל אחד", התחיל להיות משפט שגור בפני חובבי הרכב החשמלי. אתם עומדים לשמוע אותו הרבה, אז תהיו מוכנים. המשפט הזה אומר שהנסיעה ברכב חשמלי היא ברובה, אם לא כל כולה, מתבצעת על ידי לחיצה על דוושת אחת - דוושת ההאצה, ללא כל נגיעה בדוושת הבלם.
זה מתאפשר כמובן בסיוע מערכת הבלימה הרגנרטיבית. מערכת שמייצרת אנרגיה לסוללה בזמן האטה או בלימה, ובעצם בולמת את הרכב בעוצמות שונות. בעוצמה חזקה, המערכת מאיטה את הרכב עד עצירה, בלי לגעת בבלמים. בעזרת השיפטרים (מנופים) מאחורי ההגה, מגבירים או מחלישים את עוצמת הבלימה הרגנרטיבית של נירו, ומאיטים או עוצרים אותו בלי לגעת כלל בדוושת הבלם. זה מעייף, רק שתדעו. רגל ימין עובדת רק בתנועה אחת - מעלה ומטה, ואחרי נסיעה ארוכה מתחילה להיתפס. בעיות של עשירים, אתם בטח חושבים.
הבלימה הרגנרטיבית בקיה נירו EV עובדת בצורה חלקה בכל שלושת המצבים שלה. רוב הנסיעה נסעתי במצב רגנרציה אוטומטי, וכשהתערבתי, נהגתי בעוצמת בלימה מינימלית, ולעתים רחוקות עברתי לבלימה רגנרטיבית גבוהה יותר, בעוצמה 2, כדי להאט את הרכב בהדרגתיות ולשמור עוד יותר על הטווח החשמלי. מעטים כלי הרכב החשמליים שבהם נהגתי שייצרו/אחזרו אנרגיה מחודשת לסוללה בעת הנסיעה, גם מוצלחים כמו קיה נירו EV. אז אל נא תסמכו על זה.
קיה נירו EV החדש מוצע בישראל עם “גרסת סוללה" אחת, ורמת אבזור אחת, הכוללת מסך מולטימדיה 8 אינץ' (עם ממשק מיושן מעט ל־2021), כולל מצלמה אחורית, מערכת שמע מצוינת וקישוריות מלאה לאפל קאר פליי ואוטו אנדרואיד. תחתיו יש מערכת בקרת אקלים דיגיטלית מפורטת ונוחה מאוד לשימוש, עם פתח אוורור גם לנוסעים החמודים מאחור, ותחת בקרת האקלים, משטח טעינה אלחוטי לנייד.
בקונסולה הנאה והשימושית יש בורר הילוכים בצורת חוגה, מצבי נהיגה (אקו, נורמל וספורט). לנהג, מושב מתכוונן חשמלית, הנוסעים ישובים על ריפוד שמשולבים בו עור ובד, והידיות הפנימיות, בגימור אלומיניום, מוסיפות המון לתחושה ולמראה בתא הנהג והנוסעים. חשוב לציין, יש בקרת שיוט אדפטיבית ברכב, מערכת התרעה לערנות הנהג, תזכורת לבדיקת המושב האחורי בתום הנסיעה, ואפשרות לניתוק כרית אוויר מול הנוסע שלצד הנהג.
היה מבחן דרכים מכונן עם קיה נירו EV, רכב חשמלי שימושי ומוצלח, שמשאיר ציפייה גדולה לדגמים החשמליים הבאים של המותג, במיוחד לזה שממש קרוב לנחות אצלנו, EV6. השורה התחתונה: קיה נירו EV היא מכונית פנאי חשמלית נוחה, זריזה, ומרווחת למשפחה, במחיר גבוה מול המתחרות המעטות המשווקות בארץ, אך עם יתרון גדול בדינמיות (הספק המנוע, מומנט), וטווח נסיעה גדול משמעותית. טווח שובר שוויון.
מחיר: 179,000 אלף שקלים, רמת אבזור אחת
השקות ואירועים
סיטרואן משיקה את רכב הפנאי הססגוני שלה, סיטרואן C4 החדש, המשווק לישראלים ברמת אבזור אחת, ושלוש גרסאות מנוע, שכל אחד יוכל לבחור את ההנעה המועדפת עליו - הנעה חשמלית 100% (164,990 שקל), עם טווח מוצהר של 351 קילומטר, גרסת בנזין 1.2 ליטר טורבו (138,990 שקלים), עם 130 כ"ס, וגרסת דיזל 1.5 ליטר טורבו (146,990 שקלים), עם הספק זהה של 130 כ"ס.
מאיר חברה למכוניות מודיעה על תחילת השיווק בישראל של הרכב החשמלי הראשון של היצרנית השוודית , Recharge Pure Electric 40XC. ל־40XC החדש (בתמונה מימין) שני מנועים חשמליים עם הספק של 407 כ"ס, טווח נסיעה מוצהר של 414 קילומטר, והמחיר עומד על 299 אלף שקלים.
יבואן חדש בישראל, EV MOTORS, ישווק בארץ כלי רכב חשמליים של מותגי הרכב JAC ,ANKAI ו־LEVC, וביניהם כלי רכב פרטיים ייחודיים, כלי רכב מסחריים ותחבורה ציבורית.