"תעשיית ההייטק היא סיפור ההצלחה הישראלי, וראוי שתהיה הזדמנות לכלל אזרחי ישראל, ובהם הערבים, לקחת חלק ולהשפיע", אומרת ד"ר דליה פדילה, מנכ"לית משותפת (עם עמית דרי) של עמותת עתידנא לקידום השתלבותם של הערבים בחברה הישראלית.

פדילה, שהיא גם המנהלת והמייסדת של ארגון קיו סקול לקידום חינוך בחברה הערבית, טוענת: "עד עכשיו, למרות כל המשאבים והמאמצים של הממשלה ושל גופים העוסקים בקידום צעירים מהחברה הערבית בהייטק הישראלי, אחוז העובדים הערבים בהייטק הישראלי הוא נמוך מאוד, פחות מ־3%".

לפי דוח הון אנושי בתעשיית ההייטק 2020 מטעם רשות החדשנות ועמותת Start-Up Nation Central, רואים כי שיעור העובדים הערבים בהייטק, שהיה בעלייה מתונה בשנים האחרונות, ירד במקצת ב־2020 (2.3%).

שיעורם של השכירים הערבים בהייטק עדיין נמוך מ־3%, בעוד שיעורם באוכלוסייה הכללית הוא גדול פי כמה. כמו כן, על פי הדוח, נראה כי הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו גבוה מאוד, שכן מספר הסטודנטים הערבים גדל ביותר מפי שניים בין 2012 ל־2020, ומספר הסטודנטיות הערביות אף שולש באותן השנים. יתרה מזאת, ייצוג הסטודנטים הערבים במקצועות ההייטק עלה באופן מרשים בשנים האחרונות.

השפה היא חסם
בשנים האחרונות נעשים מאמצים לשלב את המגזר הערבי בתחום ההייטק, אך לדברי מי שפועלים למען המטרה יש עוד הרבה מה לעשות בנדון.

"למרות הלימודים האקדמיים, רבים מהסטודנטים הערבים בתחומים הרלוונטיים לא עוברים את הסף של המוכנות לראיונות עבודה", אומרת פדילה.

ד''ר דליה פדילה, מנכ''לית שותפה בעמותת עתידנא (צילום: מירי לביא)
ד''ר דליה פדילה, מנכ''לית שותפה בעמותת עתידנא (צילום: מירי לביא)

"הם לא עומדים למשל בקריטריונים של לעבור ראיון בשפה העברית. השפה העברית פעמים רבות היא חסם. פעמים רבות גם המיומנויות האישיות הקשורות בראיון עבודה, כמו ביטחון עצמי, הן פחותות משל מועמדים במגזר היהודי. אחוז גדול מאלה שמסיימים לימודי הנדסה לא עובדים בסופו של דבר בהייטק.

"חלקם עושים תעודת הוראה ומתחילים ללמד בבתי ספר או עושים הסבה. זה גורם בסופו של דבר לתחושה של תסכול. יש אצל בוגרי המוסדות האקדמיים את החסמים הפנימיים כמו שציינתי, ויש גם את הצד השני: עד כמה מעדיפות החברות לשלב צעיר ערבי אל מול צעיר יהודי שסיים צבא? אני לא רוצה להגיד אפליה, אבל אני חושבת שיש העדפה מסוימת".

ב־2019 החלה עמותת עתידנא, בשיתיף חברת Elevation, בתוכנית "עתידנא בהייטק", שמטרתה להגדיל את מספר הערבים אזרחי ישראל בתעשייה באמצעות מתן כלים טכנולוגים ובין־אישיים וסיוע לבוגרי התוכנית למצוא עבודה בתחום. המחזור השלישי של תוכנית זו הסתיים אך לאחרונה.

במסגרתה השתתפו בכירים מחברות מובילות, בהן סיילספורס, וויקס, גוגל ופייסבוק, בתוכנית ההכשרה כדי לשלב טאלנטים בעלי תארים טכנולוגיים מהאוכלוסייה הערבית בשוק ההייטק הישראלי. התוכנית, שאורכת שלושה חודשים, מעניקה הכשרה מקצועית לסטודנטים עם רקע ויכולות מתאימות ומשפרת מיומנויות וכישורים המסייעים בראיונות, בתהליכי קבלה למקצוע ובעבודה בצוות.

לדברי פדילה, בשלושת מחזורי התוכניות השתתפו כ־50 איש מהמגזר, "40% מהמשתתפים היו נשים ערביות, שזו גם מהפכה מבחינתנו. לכ־70% מהמסיימים כבר יש מקומות עבודה", היא אומרת.

"השתלבותם של החבר'ה מהמגזר הערבי בהייטק תורמת להשתלבותם בחברה הישראלית ולתחושה שהם שייכים. זה גם מנוע כלכלי: הם הופכים חלק מהכלכלה הישראלית וגם מכניסים משכורות גבוהות יותר למשפחות שלהם - מה שאומר איכות חיים גבוהה יותר בחברה הערבית - והם הופכים עובדים גאים".

היבט נוסף, שגם עליו צריך עוד לעבוד, הוא עליית המודעות לאופציית העיסוק בהייטק בקרב החברה הערבית. "הייטק זה עדיין משהו חדש עבור המגזר, אבל רואים מגמה של שינוי", אומרת ריהאם עבאס (28) מסכנין, בוגרת תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, שהחלה לעבוד לפני כמה חודשים כמפתחת תוכנה בחברת פלאש נטוורקס.

ריהאם עבאס, עובדת הייטק (צילום: פרטי)
ריהאם עבאס, עובדת הייטק (צילום: פרטי)

ענייני מגדר במגזר
על פי דוח הון אנושי בתעשיית ההייטק 2020, שיעור הנשים מקרב השכירים הערבים בענף ההייטק הוא 31.8%. "נשים מהמגזר הערבי שמצליחות בסופו של דבר להשתלב בהייטק עדיין נחשבות יוצאות דופן", היא אומרת. "זה נותן לאישה משמעות, כבוד ועצמאות כלכלית. זו עבודה של שעות מרובות, זה קשה, אבל השעות עוברות בכיף".

הגברת המודעות חשובה עבור שני המגדרים בחברה הערבית. "עדיין המודעות לתחום הזה בחברה שלנו היא לא כזאת שכיחה", מסבירה עבאס, שהשתתפה בתוכנית "עתידנא בהייטק".

"לא שומעים או מדברים מספיק על הייטק, מדעי מחשב או פיתוח תוכנה. זה לא כזה נפוץ, אין את המודעות הזאת בחברה. יש אנשים שמודעים לכך ועובדים בתחום, אבל עדיין מדובר באחוז נמוך. צריך להעלות את המודעות לנושא ההייטק, לדבר על כך יותר בבתי הספר, להסביר שזה העתיד, שכל העולם מתפתח בכיוון הזה".

איך הצלחת להשתלב בתחום?
"הייתי ממש חרוצה ומצליחה במתמטיקה בבית הספר, והמורים כיוונו אותי ללמוד הנדסת תוכנה. בתיכון הייתי במגמת מחשבים ופיזיקה. התאהבתי בנושא, והחלטתי ללמוד זאת ולעבוד בהייטק. פגשתי מורים שתמכו והאמינו בי וגם הבנתי שהעולם הולך להתפתח לכיוון הזה. התואר שעשיתי כיסה הרבה דברים, אבל החלטתי שאני גם רוצה לפתח פרויקטים כדי להתקבל לעבודה. הרגשתי שאני רוצה לעשות עוד קורס מעשי ברמה גבוהה, וככה הגעתי ל'עתידנא בהייטק'".

במה זה סייע לך למשל?
"למדתי הרבה דברים חדשים בתחום וגם עזרו לנו לתרגל ראיונות עבודה, עשינו הרבה סימולציות. את הפרויקטים שעשיתי בקורס הצגתי בראיון עבודה".

"ההייטק משווע כיום לכוח אדם מיומן, ואנחנו חייבים להרחיב את מעגל האוכלוסיות שלוקחות חלק בתעשייה הנהדרת הזו", אומר אבי שניר, מנכ"ל ומייסד חברת Elevation. "מניסיוננו בהכשרת אזרחי ישראל הערבים, פגשנו טאלנט אמיתי שיכול להשתלב בכל חברה בשוק. אני קורא לחברות המגייסות להצטרף אלינו ולקחת חלק בשינוי האקוסיסטם".

אבי שניר, מנכ''ל חברת Elevation (צילום: תומר פולטין)
אבי שניר, מנכ''ל חברת Elevation (צילום: תומר פולטין)

שם המשחק: גיוון
חברת Elevation הוקמה בשנת 2014 במטרה לגשר על פערים טכנולוגיים הקיימים בשוק התעסוקה. "יש פה כשל שוק", אומר שניר. "אין מספיק עובדים מהחברה הערבית בהייטק, ומצד שני הייתה אצלם עלייה עצומה במספר הבוגרים בעלי תארים אקדמיים, בהם תארים רלוונטיים להייטק. ההייטק הישראלי נמצא במחסור כרוני של כוח אדם, והוא חייב לגלות מאגרי כישרונות חדשים. אומנם כיום חברות הייטק רבות מחפשות חבר'ה עם ניסיון, אבל גם הפתיחות לג'וניורים גדלה לאט־לאט. גם ככה קשה כג'וניור להשתלב בתעשייה במקום הנכון, אז על כמה וכמה כשאתה מהמגזר הערבי".

מה לדעתך מעכב את מגמת ההשתלבות?
"בעיקר מה שחסר הוא שאין להם את 'החבר מביא חבר'. הם גם לא פגשו את החבר'ה הרלוונטיים בצבא, אין את הנטוורקינג הנכון, וצריך לעבוד הרבה על איך לעבור ראיון עבודה, איך להציג עצמך. בתוכנית שאנו עושים בשיתוף עתידנא הבאנו מהנדס מגוגל שהעביר סדנה איך לעבור ראיון טכנולוגי.

"עשינו פאנל של מנהלי ומנהלות גיוס מוויקס, פייסבוק וסיילספורס, שנתנו להם טיפים איך להתנהל בסיטואציות ולהציג עצמם נכון. כרגע לקחנו כמשתתפי התוכנית אנשים שהם בעלי תארים טכנולוגיים מתאימים כדי לעזור להם למצוא עבודה בחברות מובילות. השלב השני יהיה לקחת אנשים לא ממקצועות טכנולוגיים וגם לשלבם בהייטק בתפקידים נוספים כגון אנליסטים, אנשי מכירות ושירות לקוחות. היעד שלנו הוא להכניס לתעשיית ההייטק בישראל 1,000 עובדים ערבים בשנתיים־שלוש הקרובות".

אתה אופטימי?
"החברה הערבית מלאה כישרונות שלאו דווקא נותבו לאזורים הטכנולוגיים עד היום או לתעשיית ההייטק בכלל. זה ממש בידיים שלנו, ואפשר להעלות את זה למספרים שמתאימים לאחוז שלהם בחברה הישראלית. אני גם רואה עכשיו יותר חברות שמסתכלות על גיוון ורוצות להעסיק אנשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, כי זה תורם לכולם".

עתיד של כדורגלן
"כדי להוביל מישהו לעבוד בהייטק, צריך לתת לו תשתיות טובות כבר בגיל הנעורים", אומר אסף ברימר, מייסד ומנכ"ל ארגון מונא - יוזמה חברתית־טכנולוגית המייצרת מרחב שמפגיש בין מגזרים וגילים שונים ומפתח מובילי שינוי טכנולוגי באמצעות פדגוגיה מבוססת עשייה.

"אנחנו בעצם אקדמיה לטכנולוגיה", הוא מסביר. "מכשירים נוער מכל האוכלוסייה דרך עבודה מעשית לטכנולוגיה. אנחנו עובדים החל מבית הספר היסודי ועד לשלב התעסוקה. אם ילד או נער לא יפגשו בגיל הנעורים מדריכים, מנטורים או מורים מתחום ההייטק, הם גם לא יגיעו להייטק".

האם זיהית בשנים האחרונות התקדמות כלשהי?
"במשך שבע שנים המדינה מוציאה הרבה כסף לטובת שילוב עובדים ערבים בהייטק, אבל אין מספיק תוצאות בשטח כי אין מודלים ויעדים, לא עובדים בראייה ארוכת טווח ואין סנכרון בין הגופים העוסקים בכך. צריך מודל נכון כדי שזה יצליח באמת. צריך למשל שהחינוך להייטק בחברה הערבית יתחיל מגיל צעיר ושהמרכזים והתוכניות השונות יהיו לא רק למגזר הערבי, אלא משולבות. אני מקווה שעם העברת התקציב החדש ישפרו גם את המודלים של העבודה. הבעיה היא לא הכסף".

לארגון מונא יש כרגע מרכזים לטובת העניין במג'ד אל־כרום ובכפר קאסם. "אנחנו פותחים עכשיו מרכזים נוספים ברהט, בכסייפה ובבקעה אל־גרבייה, והכוונה היא שיהיו עשרה מרכזים עד סוף 2022", אומר ברימר.

אסף ברימר מנכ''ל מונא חלל לשינוי (צילום:  יח''צ מונא חלל לשינוי)
אסף ברימר מנכ''ל מונא חלל לשינוי (צילום: יח''צ מונא חלל לשינוי)

"מדובר במרכזי עבודה מעשיים לטכנולוגיה מתקדמת שאליהם מגיעים ויגיעו החל מגיל יסודי, יתמודדו עם אתגרים טכנולוגיים, יעבדו עליהם ויתפתחו משנה לשנה. המרכזים עובדים החל מגיל היסודי ועד שלב התעסוקה, כולל השמות של סטודנטים לחברות בתעשייה המתקדמת.

"אנו רואים למשל סטודנטים רבים שלמדו במכללה או בפריפריה, שהם חסרי ביטחון ומיומנויות. הם לא יודעים לאן לפנות, והם באים אלינו לחודשיים לניסיון מעשי, מעין סטאז', וגם מקבלים סיוע בהכנת קורות חיים. אנחנו מורידים חסמים מכל הבחינות, ועובדים על המסוגלות, על הביטחון ועל שילובם בחברה ובתעסוקה".

רק לאחרונה הסתיים מאיץ יזמות מיוחד שהתקיים ביוזמת מונא במשך שמונה חודשים ברהט, ובו השתתפו יזמים מקומיים מהמגזר הבדואי. עם המיזמים שנרקמו במהלך הפרויקט נמנים תוכנה לחיזוי עתידם של שחקני כדורגל וגם חיישן בשילוב אפליקציה שייתנו משוב על כמות העישון היומית בנרגילה ועל התנהגות המעשן.

"אני מאמין שאפשר לשנות את המציאות", אומר ברימר. "ברור שיש מציאות לא פשוטה, שיש כוחות בכל הכיוונים, גם כאלה שפועלים נגד המגמה הזאת, אבל אני אופטימי שהכוחות הטובים ינצחו".

פאדי האשם (28) מחיפה מנהל כיום את מרכז מונא, חלל לשיתוף במג'ד אל־כרום. "סיימתי לימודי הנדסת תוכנה בטכניון ב־2017 ועבדתי תקופה מסוימת באינטל", הוא מספר.

פאדי האשם, מנהל מרכזמנהל מרכז מונא, חלל לשינוי  במג'ד אלכרום (צילום: עלאא חמוד)
פאדי האשם, מנהל מרכזמנהל מרכז מונא, חלל לשינוי במג'ד אלכרום (צילום: עלאא חמוד)

"תוך כדי הלימודים שמעתי על מרכז מונא ורציתי להיות חלק מזה. בהתחלה השתתפתי בקורס כחניך כדי להבין את התוכנית ואז הציעו לי להשתלב. עזבתי את העבודה, הפכתי להיות המדריך של הקורס, ועם השנים התקדמתי. מאז שאני פה, היו אצלנו מעל 180 מהנדסים והנדסאים, מתוכם כ־60% מהמגזר הערבי.

"בקורסים שלנו, המממונים על ידי גופים שונים, הצלחנו לסייע להם להתקבל לעבודה מתאימה. היום ענף ההייטק סובל ממחסור בכוח אדם איכותי. לא חסרים היום מהנדסים והנדסאים מוכשרים מהאוכלוסייה הערבית, שאין שום סיבה לא לקבל אותם לעבודה. אבל יש להם קושי מסוים להתקבל לעבודה והם מקבלים תשובה שלילית בשלב מוקדם מאוד בראיון, לפני שעוד הספיקו להראות את היכולת שלהם".

איך אתה מסביר זאת?
"כשהם באים לקורס, אנחנו מנסים להבין למה זה קורה דווקא בחברה הערבית, ואין לי תשובה חד־משמעית. אבל הייתי אומר שאולי הם לא מייצגים עצמם בצורה מיטבית, לא מתנהלים בראיון בצורה הטובה ביותר, לא מצליחים להציג את החזקות שלהם - ועל זה אנחנו עובדים איתם, נוסף לניסיון המעשי. בקורס הם מקבלים גם את הצד המקצועי וגם את הצד החשוב מאוד של מיומנויות רכות: איך לכתוב קורות חיים, איך להתנהל בראיון עבודה".

נוסף לבוגרי המוסדות האקדמיים מגיעים כאמור למרכז מונא גם חבר'ה בגילי בית ספר כדי להשתלב בחוגים בתחום. "בזמנו הורים מהמגזר היו רוצים שהילדים שלהם יהיו רופאים ועורכי דין", אומר האשם. "היום כבר מתחילים להבין שהנדסה והייטק זה תחום שיש לו המון דרישה בארץ מכיוון שטכנולוגיה זה העתיד"