שונית סטרוגו: מהסגרים לטורניר יוקרתי בהונגריה
"התחלתי לשחק כדור־מים בגיל 9 במועדון שהוריי הקימו ביקנעם, ועם השנים הצטרפתי לנבחרת ישראל כשחקנית ובהמשך כקפטנית. כשהמועדון ביקנעם התאחד עם המועדון של טבעון, עברתי לשחק שם, אבל אחרי ששניהם התפרקו, הקמתי מחדש את המועדון ביקנעם. את הילדים אנחנו מלמדים שחייה או משפרים את הסגנון שלהם, ואז מלמדים אותם את הבסיס של הכדור־מים כשבהמשך הם עוברים לקבוצות התחרותיות. כשהבנות הראשונות הגיעו לגיל 14, פתחתי את הקבוצה התחרותית הראשונה והצטרפתי אליה".
"הפעילות מתרכזת בבריכה העירונית ביקנעם, אבל אין לנו משרדים. אנחנו מבקשים חדר מועדון, גם כדי שיהיה לילדים חדר להתגאות בו, כי זכינו בהרבה אליפויות וגביעים - וכולם נמצאים אצלי בבית. בסגר הראשון נעצרה הפעילות, כי קבוצות ההכנה לתחרותי נחשבו מבחינת המדינה לחוגים שאסור להפעיל. בהמשך אישרו אימונים רק לקבוצות התחרותיות, אבל אז הבריכות נסגרו ועברנו לאימונים דרך הזום, גם כושר וגם 'יבשים'. ברגע שהתאפשר חידשנו אימונים לקבוצות התחרותיות, אך הפעם בבריכה של קאנטרי יקנעם, שמאוד עזר לנו. בכל פעם שיצאנו מסגר, הרגשתי עד כמה הילדים וההורים מחפשים וצריכים את הפעילות הזו. אנו מקבלים הרבה פניות להצטרף, וכרגע יש לנו ארבע קבוצות תחרותיות ועוד כמה קבוצות של לימוד ושיפור השחייה, שאחראים עליהן שבעה מורים".
"השנה השתתפנו לראשונה בטורניר היוקרתי של 'ליגת הדנובה' האירופית, שהתקיים בבודפשט. הזמינו אותנו גם לטורניר הבא שייערך בסרביה, אבל אין לנו יכולת כלכלית להשתתף בו. זה מאכזב, כי הבנות מתאמנות בצורה אינטנסיבית חמש־שש פעמים בשבוע והמשחקים האלה הם הדרך להגיע לרמה הבינלאומית הגבוהה. בעוד חודש אני מתחתנת עם בן זוגי מילוש, שהגיע מסרביה ושימש מאמן ועוזר מאמן בנבחרות ישראל והביא פן מאוד מקצועי של המשחק. מכיוון שהוא מאמן את קבוצת הבוגרות שלנו, יוצא שהוא המאמן שלי".
הכותבת היא מנהלת מועדון הכדור־מים הפועל יקנעם. טל': 052-5044411.
טל מצ'ורו: קהל חדש גילה אותנו
"אני גולש רוח מקצועני מגיל 12, כולל על גלשנים אולימפיים. הייתי אלוף הארץ בנוער ובשנת 2000 זכיתי באליפות אירופה לנוער. בשלב מסוים החלטתי להיות זה שמגדל ומחנך את הדור הבא של ספורטאי הגלישה, וכיום יש לי שני מועדונים של 'האקדמיה לגלישה'. הראשון במרינה בהרצליה, שם יש מתחם של כ־800 מ"ר שעוברים בו מאות ילדים, ובו יש גם רמפות של סקייטבורד וחדר כושר. המועדון השני בחוף הילטון תל אביב, שנחשב לחוף פרימיום לענפי הספורט הימי, ובו שותפים גם רונן מיילי והראל בלו. לאורך השנה יש חוגים לכל הגילאים על גלשני רוח וגלים ועל סאפים, ובקיץ קייטנות גלישה לגילאי 7־17".
"בשיא העונה אנחנו מעסיקים יותר מ־100 עובדים - מדריכים מוסמכים, אנשי שיווק ומכירות ועוד. בסגר הראשון עצרנו פעילות והוצאנו אותם לחל"ת - אבל לא נשארנו בבית לבכות על מר גורלנו. ניצלנו את המומנטום שכל העסקים סגורים והשקענו, שיפצנו ושדרגנו את המועדונים. בגלל שאנחנו ספורט עונתי, אנחנו כבר רגילים שיש תקופות בשנה שצריך לצמצם הוצאות כדי להגיע חזקים לעונת הקיץ. יצא שלאורך התקופה פתחנו וסגרנו חמש פעמים, כשבכל פעם זה כמו לפתוח עסק חדש, כולל הכשרה של מדריכים חדשים".
"מסיום הסגר האחרון אנו בתקופה טובה, ויש רשימת המתנה לקייטנות ולחוגים שאני לא זוכר כמותה. אנשים יצאו מהבתים ומחדרי הכושר ובגלל שנאלצו להישאר בארץ, הם חיפשו גם שפיות וגם ספורט 'אאוטדור' - ומצאו אותנו. גם בקיץ שעבר וגם בנוכחי הגיע אלינו קהל חדש שלא היה קודם לכן. במיוחד עבורו יש לנו בכל אקדמיה מחלקת בית ספר, שמעניקה את החוויה הראשונית של מי שרוצה ללמוד ספורט ימי - במסגרת קורס, חוג או שיעור פרטי".
הכותב הוא הבעלים של "האקדמיה לגלישה הרצליה" ובעלים משותף של "האקדמיה לגלישה הילטון־ביי". טל': 058-5000434, 03-9202777.
איקבאל עדוי: שהאמונה בעצמכם תהפוך לפעולה
"כבני אדם אנחנו מתמודדים עם הרבה משברים בחיים - אישיים, עסקיים, משפחתיים, חברתיים ואפילו כלכליים, כמו המשבר הנוכחי של הקורונה. לפעמים אנחנו מוותרים, נכשלים, מתאכזבים ומאשימים את היקום ואת הסביבה, ולפעמים אנחנו לא רק מצליחים להתמודד עם המשבר, אלא גם מנהלים ומנצלים אותו נכון ואז צומחים (אישית ועסקית) למקום אחר ושונה ומגלים הרבה שפע".
"איך זה קורה? ובמה קשורות התוצאות? ברוב המקרים (אם לא בכולם) זה תלוי בבן אדם עצמו, בחשיבה שלו, בביטחון העצמי שלו, ביצירתיות, במיומנות, בעשייה, באמונה ש'כן, אני יכול לעשות את זה אחרת, כן אני יכול לחשוב מחוץ לקופסה, כן אני יכול להצליח'. זה בדיוק מה שקרה עם שונית וטל. הם לא החלו להתעסק בהלקאה עצמית ובהאשמות אלא פשוט עשו, ועשו ועשו. תאמינו שאתם יכולים, תתרגמו את האמונה לפעולות פיזיות, ואני מבטיחה לכם שהתוצאות יהיו בהתאם".
הכותבת היא מנטורית עסקית ומרצה במרכז לצמיחה פיננסית
ברק נוה: מדליית זהב בהישרדות
"שנת הקורונה לא פסחה על העסקים בתחום הספורט. האתגר כאן היה כפול ומכופל - גם ניהול פיננסי מוקפד וזהיר בתקופה של משבר כלכלי, ובנוסף, שמירה רציפה על קשר עם הלקוחות (הספורטאים), כאשר תקופות ארוכות לא היה ניתן לאמנם בצורה פרונטלית, והיה צריך למצוא דרכים יצירתיות לשמור על רמת הכושר שלהם, במיוחד כשמדובר בספורט תחרותי. הדרך שבה קבוצת הכדור־מים העירונית הצליחה בשנה שכזו, באמצעות אימון בזום והנחיה מרחוק, מניעת נטישה וגיוס מתעמלים חדשים, להגיע לזכייה היסטורית באליפות המדינה ובגביע המדינה גם יחד בשנה כה מאתגרת, היא תעודת כבוד וסמל".
"שם המשחק כאן הנו יצירתיות, וגמישות מחשבתית. חשוב מאי־פעם להיות שם עבור הלקוחות, לשמור על קשר רציף, להראות אכפתיות, למצוא פתרונות למצבים משתנים - הלקוחות יזכרו תמיד, ברגעי האמת, מי היה שם בעבורם, ומי אכזב. צריבת תודעת שירות חיובית אצל לקוחותיכם היא הנכס הגדול ביותר של חברה בתקופת משבר".
הכותב הוא סגן מנהל סניף יקנעם בבנק הפועלים
