שילוב נכון של אנשים עם מוגבלויות בחברה אינו מתחיל ונגמר רק בשוק העבודה. מעטפת של שילוב קהילתי הנוגעת לכל תחומי החיים וכוללת, בנוסף לתעסוקה, גם דיור, השכלה ופנאי, היא פרמטר חשוב וחיוני להצלחה. עמותת שק"ל פועלת כבר כבר יותר מארבעה עשורים לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה בכל תחומי החיים ומעניקה למאות בוגרים עם מוגבלויות טווח רחב של הזדמנויות תעסוקה, במרכזי תעסוקה שיקומיים, ביוזמות חברתיות ובתעסוקה נתמכת בשוק החופשי.
שילוב קהילתי תמיד מתחיל בבית, ושק"ל פיתחה מערך דיור בקהילה המונה 150 דירות ברחבי הארץ, שבהן כ־500 אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, מכל המגזרים, חווים את החיים כחלק מוערך ופעיל של החברה הישראלית. לפני שנים ספורות, בשיתוף הג'וינט ישראל ובתמיכת משרד העבודה והרווחה, עמותת שק"ל פיתחה לראשונה את תוכנית "דיור נתמך", מערך דיור חדשני המאפשר לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים - רווקים וזוגות צעירים - לנהל את חייהם באופן עצמאי עם תמיכה ממוקדת לפי הצורך. התוכנית גם מקנה מיומנויות חיים לאנשים שרוצים לנהל חיים עצמאיים אך מתקשים לתפקד באופן עצמאי.
"לארז תמיד היה ברור שהוא רוצה לחיות בדירה משלו, כאדם עצמאי. כעובד ברכבת הקלה הוא קיווה לחיות חיים עצמאיים ויעילים. אך דירתו הייתה במצב ירוד ביותר על אף כל ניסיונותיו לשמור עליה, וחלומותיו התחילו להתרחק ממנו", מספרת שרון סימר מעמותת שק"ל. "ארז קיבל החלטה להצטרף ל'דיור נתמך' של שק"ל ומאז חייו החלו להשתנות. בקיץ מנהלת התוכנית, ענת מרמור, יצרה קשר עם בית ספר תיכון קשת ירושלים, הסמוך לדירתו של ארז. תלמידי בית הספר, בהובלת המורה, מתן חייט, מיד התגייסו לעזרתו של ארז. קבוצה גדולה של מתנדבים מכיתה י' הגיעה פעמים רבות לדירתו והשקיעה מאמצים גדולים בניקוי וסיוד הדירה ואף השיגה לארז ריהוט חדש. אחרי שסיימו את העבודה, ארז אירח את התלמידים בביתו והודה להם מעומק לבו".
לוחשים לסוסים
אנשים עם אוטיזם לא חייבים לחיות חיים מבודדים ומנותקים מהעולם. בחוות "שק"ל - במרחב הפתוח" במושב כפר שמואל, הפועל בשיתוף חוות סוסים גלאו"פ, כ־20 צעירים עם אוטיזם מתחברים לטבע ולקהילה. דרך טיפול בבעלי חיים ועיסוק בחקלאות, יחד עם עשייה ופעילויות מגוונות, כגון אילוף כלבים, נגרות, מוזיקה, אומנות ועוד, המשתתפים יוצרים קשר עם העולם סביבם. "הטבע והמרחב עושים להם טוב ומאפשרים להם להתחבר עם עצמם", מספרת קטי וולשטיין, מנהלת מרכז שק"ל בכפר שמואל. קטי מספרת שהמשתתפים נקשרים למבקרים בחוות הסוסים, שאיתם הם עובדים לעתים, ולמושבניקים שאיתם הם באים במגע יומיומי. היא סבורה שהמודל הייחודי שהוקם לפני שלוש שנים מוכיח שאפשר אחרת, שאפשר להנגיש את העולם לאנשים עם אוטיזם, לשלב ולחבר אותם לעולם סביבם.
קטי מספרת על טל, "אדם מקסים עם הרבה מרץ ואנרגיות", שכמו כל בחור צעיר רוצה לממש את היכולות שלו. טל התחבר לסוסים ולמד לטפל בהם במסירות ובמקצועיות, בעוד הוא מפתח מיומנות מרגשת בנגרות. "אנחנו רואים בכל יום את עומק החיבור שלו לעיסוקים אלה ועד כמה הם מעצימים אותו", מספרת קטי. "אנשים עם אוטיזם משתוקקים לגלות עניין בעולם, ולהרגיש שייכים, אהובים ובטוחים, כמו כולנו", היא מדגישה. "הטבע והמרחב מעניקים להם רוגע, אושר, תחושת ביטחון וחיבור לקהילה". מנכ"לית שק"ל קלרה פלדמן סבורה שהמודל החדשני חיוני לאנשים עם אוטיזם. "ברור לנו בשק"ל שמגיע לכל אדם עם אוטיזם לצמוח וליצור קשרים עם הסביבה, אנחנו לא מוותרים על אף אדם על הרצף האוטיסטי, ללא קשר לרמת תפקודו". לפני שנה, לאור ההצלחה הרבה של המרכז, שק"ל הקימה את מרכז "מרחבים", המבוסס על מודל כפרי זה, בחווה הטיפולית אייל שבקיבוץ רמת רחל, בשיתוף עמותת הורים.
תרפיה במשחק
באוקטובר 2020 יצא לדרך מחזור ב' של תוכנית "אלתר־נתיב", שיתוף פעולה בין עמותת שק"ל והנהלת הסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו, בתמיכת משרד הרווחה. מדובר בתוכנית חדשנית וייחודית בישראל, המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות בעלי כישרון ונטייה למשחק לקבל הכשרה מקצועית על ידי צוות מורים מהסטודיו למשחק ניסן נתיב. "אלתר־נתיב" מאפשרת הפעלה מובנית של תוכניות משולבות בתחומי התרבות והמשחק. הפרויקט הוקם בשאיפה לאפשר לאנשים המתקשים בתפקודים שונים להציג עצמם לצד יוצרים ללא מוגבלויות כשחקנים בעלי יכולות ייחודיות, לתרום לדיאלוג חברתי־תרבותי עם כלל הציבור ולהגביר את מעורבותם בקהילה.
בתוכנית זו 11 צעירים עם צרכים מיוחדים מקבלים הכשרה מקצועית באומנויות התיאטרון. הסטודנטים של "אלתר־נתיב" משולבים בקמפוס ניסן נתיב, שם הם נפגשים שלוש פעמים בשבוע במשך שנתיים על מנת ללמוד את יסודות המשחק, ריקוד, פנטומימה ופרזנטציה, ברמה מקצועית. הם גם מלווים על ידי חמישה סטודנטים מניסן נתיב התומכים בהם.
למרות הקשיים שהיו כרוכים במפגשי זום בתחילת השנה, הסטודנטים היו נחושים בדעתם להצליח. בחצי השנה האחרונה הם כבר נפגשים באופן פרונטלי ועובדים על ההצגה "טומי תם", שמערכה ראשונה שלה תוצג בפני אנשי משרד התרבות בתחילת נובמבר 2021. בסוף הקורס, בספטמבר 2022, המשתתפים יופיעו בהצגה תמורת תשלום בעשר הופעות ברחבי הארץ.
שרה סיבוני, שחקנית, במאית ויוצרת בתחום התיאטרון והקולנוע החברתי, מנחה את התוכנית מטעם הסטודיו למשחק ניסן נתיב. היא מספרת: "הפרויקט הזה מאפשר לאנשים מאותגרים לבוא ולהתנסות. ובעצם לקבל, בפעם הראשונה בארץ, את האפשרות להתקבל לבית ספר למשחק".
עדה עוז, מנהלת התוכנית מטעם שק"ל, מספרת כי "לכל אחד מהמשתתפים יש כישרון טבעי ומוטיבציה גבוהה ביותר להצליח". לדבריה, "הדבר הכי מרגש בתוכנית הוא הגיבוש. במקום להתחרות זה בזה הם ממש דואגים ותומכים אחד בשני. לכל אחד חשוב לא רק שהוא יצליח אלא שגם החבר יצליח. זה פשוט נוגע ללב".
אבי בען, סטודנט "אלתר־נתיב", מסכם את חוויותיו בתוכנית: "הגעתי ל'אלטר־נתיב' כדי להגשים את החלום שלי בתחום המשחק, ואני נהנה מכל רגע".
השקעה ויזמות
גם קרן משפחת רודרמן פועלת זה כשני עשורים באומץ ובנחישות במיקוד ובריכוז מאמצים לקידום זכויותיהם ולשילובם בחברה של אנשים עם מוגבלות בכלל תחומי החיים - דיור, השכלה ותעסוקה, פנאי וקהילה, תרבות, דת ועוד. בראש הקרן עומדים ג'יי רודרמן נשיא הקרן ושירה רודרמן המנכ"לית. עד היום השקיעה קרן משפחת רודרמן בתחום שילוב אנשים עם מוגבלויות בישראל ובארצות הברית כ־80 מיליון דולר. הקרן פועלת לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בחברה ומאמינה כי חברה שהיא משלבת והוגנת היא חברה שמיטיבה עם כולם. לשיטתה, כדי ליצור שינוי משמעותי יש לפעול בשני צירים משלימים: פיתוח מענים חדשניים ויזמיים והגברת המודעות בקרב מקבלי ההחלטות, אישי ציבור והציבור הרחב.
מעבר להשקעה הכספית, קרן משפחת רודרמן היא גם יזמית, היא מזהה צרכים ויוצרת מענים ודואגת לקיימות ולהמשכיות על ידי הטמעה, הבאת שותפים והרחבת היוזמה למוטבים רבים. נוסף לכך, ב־20 שנות פעילותה צברה הקרן ידע רב והיא עובדת תמיד בשותפויות עם הממשלה, ארגונים חברתיים, המגזר העסקי, קרנות ואנשים עם מוגבלות. המיקוד של הקרן בישראל בנושא הוא באוכלוסיית הצעירים עם מוגבלות.
התוכניות המרכזיות של הקרן משקפות את החשיבה ההוליסטית, הרב־תחומית. התוכניות הן רב־נכותיות, מקדמות שילוב מלא ומיועדות לצעירים, ביניהן: ישראל מעבר למגבלות - שותפות אסטרטגית בין ממשלת ישראל, קרן משפחת רודרמן וג'וינט ישראל. ישראל מעבר למגבלות מהווה גוף פיתוח וייזום למענים חדשניים בתחום השילוב. כל היוזמות והתוכניות שמפותחות אשר מוכרות כאפקטיביות מוטמעות בממשלה בהיקף רחב; שינוי שיטת התקצוב בממשלה לתקצוב ושירותים שהם מוכוונים אדם ושירותים (האדם מחליט על התקציב ולא מחליטים עבורו); דיור - פיתוח מודלים חדשניים לדיור עצמאי בקהילה (כמו רכישת דירות, קצבאות למשכנתאות; עבודה מול הבנקים למתן הלוואות); רשת של מעסיקים שפועלת לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות; תוכנית הדבר הבא - התמחויות של סטודנטים עם מוגבלות, שבה משתתפים 150 איש בשנה. נמצא שהתוכנית אפקטיבית ומגדילה בצורה ניכרת את הסיכוי להשתלב בעבודה; תוכנית שיבולים - בשיתוף עם אלומה וקרנות ביטוח לאומי. השתלבות של צעירים עם מוגבלות במכינות הקדם־צבאיות (עד כה הם השתלבו בכ־30 מכינות). השילוב משפיע על הצעירים עם מוגבלות וגם על אלפי מכיניסטים. השאיפה היא שבוגרי המכינות יהפכו בעוד כמה שנים לשדרת המנהיגות של מדינת ישראל. תוכנית זו מוטמעת בממשלה, והיא פרי שיתוף פעולה של מועצת המכינות, ג'וינט ישראל ומשרדי ממשלה; סנגור עצמי - התוכנית מופעלת בשיתוף בית איזי שפירא ואלווין ומקנה לצעירים עם מוגבלות פרקטיקות של סנגור עצמי. הצעירים השתתפו בוועדות רבות בכנסת שעסקו בקידום החוק לדיור עצמאי בקהילה.
פרויקטים נוספים: תוכנית חזון (בשיתוף מכון פוירשטיין) - הזכות לזוגיות ולהורות. קרן רודרמן הקימה מועצה ציבורית שתדון בזכות של אנשים עם מוגבלות לזוגיות והורות תוך התייחסות לדיסציפלינות שונות: רווחה, בריאות, אתיקה, משפט ועוד. במקביל הוקמה תוכנית שנותנת לצעירים כלים לזוגיות וליחסים בינאישיים; הנגשת מהדורת החדשות כאן 11 - בתקופת הקורונה - שותפות ייחודית להנגשת מהדורת החדשות של התאגיד הציבורי, המשודרת בערוץ היו־טיוב של כאן חדשות. המהלך כלל ליווי של המהדורה בשפת הסימנים על ידי מתורגמן. המהדורה אף הועברה בפישוט קולי, אשר התבטא בדיבור אטי ובשימוש בשפה פשוטה יותר, ועוד.
״ישראל 2021 היא כבר מקום הרבה יותר טוב מבעבר עבור אנשים עם מוגבלות, אך עדיין קיימים פערים רבים וייצוג חסר של אנשים עם מוגבלות בהשכלה, בתעסוקה, במרחבים הציבוריים, בתחבורה, בתעשיית הבידור, בקהילה ועוד", אומרת שירה רודרמן, מנכ״לית קרן משפחת רודרמן. "אנחנו פועלים זה כ־20 שנה לקידום השילוב של אנשים עם מוגבלות בישראל ובעולם, מתוך תפיסה של צדק חברתי, גיוון וזכויות. במשך כל שנות פועלנו בתחום יזמנו והובלנו פרויקטים רבים וחשובים, לרבות תוכניות, מהלכים רב־מערכתיים והקמת ארגונים חברתיים, לצד שינוי השיח, התודעה הציבורית ותפיסותיהם של מקבלי ההחלטות. לאורך כל הדרך פעלנו תמיד בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים מהמגזרים השונים - החברתי והפילנתרופי, העסקי, הציבורי והממשלה. כל זאת על מנת ליצור שינוי אמיתי בתחום הנגישות והשילוב ולהפוך את מדינת ישראל להוגנת וצודקת יותר".