באחד הטורים הקודמים כתבתי שמיציתי את מסחטת הדמעות שהאח הגדול מפעיל על מנת לשחק לנו על הרגש, שיטת הפעלה מאוד דומיננטית, במיוחד בעונה זו. כתבתי שלראות כל הזמן אנשים בוכים ומתייפחים, מתחיל להיות מאוס ומתיש.
והנה אתמול, פרק נוסף של הרבה דמעות. אבל יש אבל גדול.
הפעם אני חייבת לשבח את העורך וההפקה שהוציאו תחת ידיהם אמנם לא יצירת מופת, בואו לא נגזים, אבל בהחלט פרק ראוי לשידור שאף הוא עמוס בהרבה רגש, אך רגש אמיתי ואותנטי שהצליח לדגדג גם אצלי את שק הדמעות.
לא עוד בכי של כמה דיירים שנהגו לבכות ללא דמעות. לא עוד השתפכויות שאתה צופה ותוהה למה כל הדרמה הזאת כי הרי לא קרה שום אסון ואין שום הצדקה לנהי הזה. הפעם העורך ידע לנגן על המיתרים הנכונים, ללא זיופים צורמים ומוגזמים.
האח הראה לדיירים תמונות מתקופת ילדותם ואותם ילדים דיברו עם הדמות הבוגרת שלהם כפי שהיא היום. אני כבר לא מדברת על הטכניקה הנהדרת של תמונה מדברת. התכנים עצמם של אותן דמויות או ילדים מדברים היו, בפעם הראשונה העונה, ערכיים ובעלי מסר חברתי וחינוכי, לא רק לנוער שצופה בתוכנית, אלא גם למבוגרים שבינינו. כי הרי בסופו של דבר, בתוך תוכנו כולנו נשארנו ילדים.
אורן נכנס ראשון לדבר עם האני-הילד שבו, והדברים שאמר לאותו ילד, הייתה בהם חוכמה, עומק, ניסיון חיים וכנות אמיתית וטהורה. קחו גם בחשבון שהמשימה להתחבר לילד שבך מפעם נחתה על אורן באופן מפתיע בלי כל הכנה מוקדמת שבה הוא יכול היה לסדר את מחשבותיו ולבחור מה לומר או להסתיר. למרות ההפתעה, ואולי דווקא בגללה, הדברים שיצאו מלבו של אורן, היו ספונטניים לגמרי ונקיים מכל אסטרטגיה או רצון להרשים ולצבור נקודות זכות. הם יצאו מהלב שלו ונכנסו ללב שלנו. גם גילינו דרך השיחה של אורן עם הילד שבו, שעברה עליו ילדות לא קלה מבחינה בריאותית, נושא שלא זכור לי שהוא אי פעם הזכיר בפני דיירים אחרים במהלך העונה.
תמיר ורדי נכנס שני לחדר האח ונפגש עם הילד שהיה פעם ושוחח איתו על הילדות מלאת הלבטים שעברה עליו כאשר הבין שהוא שונה מאחרים. הוא מצא שיטה למצוא חן למרות שונותו דרך הצחוק וההומור, דרך שלא היוותה פיתרון ללבטיו, עד שלפני כמה שנים החליט שהוא יוצא מן הארון בגלוי ובראש מורם מבלי להתנצל או להתבייש. גם דבריו של תמיר אל הילד שבו, היה בהם מן החן והחוכמה של אדם שעבר דבר או שניים בחיים מלאי תהפוכות. מבחינתי זה היה תענוג להקשיב לו ולעצותיו לילד שבתמונה, כפי שהתענגתי על דבריו של אורן.
לדעתי, הבחירה של האח באורן ותמיר להיות הראשונים שיפתחו במסע הזה אל הילדות, לא היתה מקרית. שני הדיירים המיוחדים האלה יגיעו לדעתי לגמר ויתחרו על הנצחון, והאח יודע שהם המועמדים העיקריים לצאת מהבית אחרונים לפני שהמסך יורד.
באמת ובתמים נחשפנו אתמול לרגעים מרגשים ומעוררי מחשבה יותר מכל מה שקרה, או לא קרה, לאורך כל העונה. לאח הגדול הפעם מגיע שאפו על הרעיון והעריכה היפה של אותם רגעים.