אמנם כל העולם כבר לא מתקשר אלינו בקשר לטיפול במשבר הקורונה, אבל בכל הנוגע לסטרטאפים, ובפרט לאלו שעוסקים בתחום הביומד, מתקשרים גם מתקשרים. הפעם הבשורה מגיעה דווקא מסין, המעצמה הענקית שלפני כמה שנים הבינה שישראל היא יהלום ששווה לאמץ ולהשקיע בפיתוחים מתוצרתה. היתרונות של המוח היהודי שממציא את הפטנטים לצד השוק הסיני עצום הממדים הם מפתחות בטוחים להצלחה.

MTP הוא מרכז להנדסה ויישום רפואי, שהוקם בשלהי שנת 2015 בתמיכתם של מינהל המזון והתרופות הסיני (CFDA) ומרכז הפיתוח הרפואי וההשקעות הסיני , בעקבות שבוע החדשנות והיזמות שנערך באוקטובר אותה שנה. שנה לאחר מכן כבר הכירה בו ועדת המדע והטכנולוגיה העירונית בבייג'ינג כבסיס למה שהוגדר כ"הישגי התעשייה האסטרטגית של בייג'ינג", שכבר התמקדה במחקר ובפיתוח תרופות, במחקר קליני ועוד.

המרכז מבקש לייצר אקוסיסטם מתאים לחברות מקומיות וזרות מתחום הביומד ולהעניק להם שירותי אקסלרטור (מאיץ) וחממה, במטרה לקדם מוצרים חדשניים בעולמות הרפואה, החל בתרופות, מכשור רפואי, מזון בריאות וקוסמטיקה רפואית וכלה באמצעי חיטוי.

באותה שנה הגיע לכנס החדשנות שוקי הרשקוביץ, יזם ובעלים של חברות הסטארט־אפ הישראליות בטאלין וסונוביה, העוסקות בתחום הביומד. רק כדי לסבר את האוזן, חברת בטאלין (Betalin Therapeutics) מפתחת לבלב ביולוגי מתאי גזע שמפיקים באופן עצמאי אינסולין ומיועד להשתלה בחולי סוכרת. חברת סונוביה מפתחת ציפויים אנטי־בקטריאליים ואנטי־ויראליים לבדים באמצעות טכנולוגיה שמשתמשת בגלי קול כדי להזריק לטקסטיל חלקיקי אבץ שלא מאפשרים לווירוסים ובקטריות להתקיים.

MTP (צילום: MTP)
MTP (צילום: MTP)


"ראינו שהשוק הסיני הוא שוק מיוחד מאוד, שיש לו הערכה גדולה מאוד הן לתרבות היהודית והן לפיתוחים הישראליים", אומר הרשקוביץ. "אחרי שנסענו לסין לכנס וראינו כי טוב, החלה להתפתח בינינו מערכת אמון שכללה קודם כל הרבה פגישות, שיחות ובילויים משותפים, עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על כסף או על אופציות להשקעה", הוא מוסיף.

"בניגוד למשקיעים מהמערב, הסינים אוהבים קודם כל להתחבר לאנשים, לפתח מערכת של אמון הדדי, וזה תהליך ארוך יותר מרק לעשות מצגת, כמה פגישות ולסגור חוזה. התהליך של ההשקעה הסינית הוא מורכב יותר בשלב הראשון, אבל בסוף העסקה משתלמת. לא רק הקשר ההדוק, אלא גם ההערצה של הסינים כלפי התעשייה הישראלית סייעו לכך".

מה היתרון בהשקעה סינית?
"היתרון הוא שהשוק הסיני הוא ענקי בפני עצמו והוא גם חלק גדול מאוד מהשוק העולמי. כשנכנסים לשוק הסיני, מבינים שכמה שמדברים על הסינים בהקשר הפוליטי ביחס לכל מה שהיה בינה לבין ארה"ב בתקופת טראמפ הוא לא ממש חשוב. בסופו של דבר, כל החברות האמריקאיות הגדולות שעובדות בארה"ב צריכות גם את השוק הזה".

אין ניגוד אינטרסים? זה לא פוגע בהשקעות?
"מדברים על זה, וזה חלק מהרעש של העיתונים, אבל זה לא באמת קורה בפועל. האמריקאים צריכים את הסינים ולהפך, יש אינטרסים משותפים".

שוקי הרשקוביץ (צילום: יחצ)
שוקי הרשקוביץ (צילום: יחצ)


הראש היהודי


מרכז ההשקעות הסיני MTP השקיע עד היום כ־50 מיליון שקל בשבעה סטארט־אפים ישראליים חדשניים בתחומי הביומד, שהם 50% מכלל ההשקעות הזרות של המרכז מחוץ לסין, בהן גם בטאלין וסונוביה של הרשקוביץ. בטאלין, שגייסה עד היום 45 מיליון שקל, נערכת להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, במטרה לגייס כסף למימון הניסויים הקליניים ולעיצוב המוצר שייערכו בבריטניה.

גם קרן המועצה האירופית לחדשנות של האיחוד האירופי הודיעה כי תשקיע בחברה בהשקעת מניות יוצאת דופן. סונוביה הונפקה בתל אביב בהצלחה בשנה שעברה.

"כשנפגשנו עם שוקי לפני שש שנים, הבנו שהישראלים מאוד חדורי אמונה, חרוצים, אנרגטיים וחכמים, ושבסך הכל יש לנו המון במשותף", אומר קוונטין קאו, סמנכ"ל השקעות ופיתוח בינלאומי ב־MTP: "אנחנו חושבים שישראלים ויהודים הם מבריקים וחכמים ועובדים קשה, ממש כמו הסינים. ישראלים טובים בהמצאות וביזמות, והסינים, עם השוק והאוכלוסייה הגדולים שלנו, יודעים להפוך את הרעיון והמוצר הראשוני למעשה".

סנוביה (צילום: סנוביה)
סנוביה (צילום: סנוביה)


עם העוצמה שלהם הם הופכים את הטכנולוגיה למוצר סופי ומנגישים אותו לשוק העולמי. אנחנו מאמינים שאם שתי האומות יעבדו יחד ונשתף פעולה, נוכל להביא שגשוג לעולם. אף שאנחנו ממוקמים בשני צדדים של העולם ומשתפים פעולה עם מדינות שונות, ישראל נמצאת בסדר עדיפות גבוה. לא סתם שיתוף הפעולה שלנו עם ישראל והיקף ההשקעות הזרות הוא חצי משיתוף הפעולה הזר שלנו. סין היא חלק מהעולם, ואם אנחנו יכולים לקדם את המחקר והפיתוח, המסחור ועיצוב המוצר בעולמות הביומד, לא רק העם הסיני ירוויח מכך, אלא העולם כולו", הוסיף.

למה דווקא ישראל, אם כל העולם כמעט פתוח בפניכם?
"ישראל היא הידועה והמפורסמת בתחומה. אנחנו יודעים שישראל טובה בכל תחום הסייבר והביוטק, ויש לה אקוסיסטם מצוין לתחומים האלה. מכוני המחקר הישראליים, הצבא, מערכת הרפואה - כולם מנסים לפתח כל הזמן טכנולוגיה טובה יותר, לפתור בעיות רפואיות, ויש לכם הצלחות גדולות והתקדמות מהירה מאוד בכל הנוגע לרפואה. אנחנו יודעים שיש גם תרופה ניסיונית לקורונה, שכבר עברה כמה שלבים מוצלחים. אנחנו מסתכלים על הדברים האלה ועוקבים אחריהם".

במסגרת שיתוף הפעולה הפכו הרשקוביץ וקאו לחברים טובים, וזו עוד סיבה לחיבור ההדוק עם הישראליות שהסינים כה אוהבים. "אחת התכונות הטובות והחשובות בעיניי אצל יזם היא לגרום לאנשים לבטוח בך", מוסיף קאו. "אתה צריך לעורר אמון, בייחוד כשאתה מוכר למישהו מוצר חדשני. ודבר שני, אתה צריך להיות מלא תשוקה, סקרן, לעבוד כל הזמן. לפעמים שוקי סתם מתקשר אליי באמצע הלילה, אבל הוא תמיד רוצה לדבר על עסקים, על רעיונות חדשים. הוא כל הזמן מדבר על עבודה, ואני אוהב את זה".

הצוות המדעי של בטאלין והמנכל מחזיקים את הלבלב הביולוגי  (צילום: יחצ)
הצוות המדעי של בטאלין והמנכל מחזיקים את הלבלב הביולוגי (צילום: יחצ)


בדרך לשליטה עולמית


חברות ישראליות נוספות שהמרכז הסיני השקיע בהן הן נוראמי מדיקל (Nurami Medical Ltd), שפיתחה שתל סינתטי המגן על המוח לאחר ניתוחים באמצעות ריפוי קרום המוח; טימקיור (Tymcure Ltd), שפיתחה פתרון חדשני לדלקות תוך־אוזניות שיוצרות סחרחורות, עד לאובדן שמיעה אפשרי; אימפלנט (implant B Ltd), שפיתחה שתל לשיניים שחוסך את הנזק שנגרם בחלק גדול מהשתלות השיניים; P־Square, שממקדת את מאמציה בפיתוח מכשיר רפואי נייד לא פולשני (הולטר) לאבחון ערמונית מוגדלת.

ננוביישן (Nanovation G.S), שפותחה בטכניון והמרכז הסיני השקיע בה, מפתחת פתרונות למחלות ריאה שונות באמצעות חיישן לשימוש מרחוק שמנטר את מצב הנשימה. ננוביישן גייסה לאחרונה מקרן המועצה האירופית לחדשנות (ECI) של האיחוד האירופי 5 מיליון יורו בהשקעת מניות.

"המרכז שלנו מפעיל פארקים תעשייתיים שכוללים גופים שעוסקים במחקר ובפיתוח של תרופות, רגולציה, השקעות ומימון, ייעוץ והדרכה, מומחי IT, מעבדות ציבוריות, מסחור ושיווק ועוד", אומר קאו, ומוסיף שמימון הפעילות והשקעות המרכז מגיע מחברות עסקיות ומאנשים פרטיים בעלי עניין והבנה בטכנולוגיה ובמדעים מדויקים.

רוי ז'ו, ממייסדות המרכז, המשמשת כסמנכ"לית פרויקטים ב־MTP, נרגשת מאוד מההשקעה בבטאלין: "הטכנולוגיה של בטאלין תייתר את הצורך בהזרקות אינסולין ותשפר לאין ערוך את חייהם של חולי הסוכרת לטווח ארוך. בכוונתנו להרחיב את שיתופי הפעולה וההשקעות שלנו בישראל בתחום הביוטק".

כשאני שואלת את הרשקוביץ אם הוא ממליץ לחברות ישראליות שעומדות בפני השקעה לפנות קודם כל לשוק הסיני, הוא עונה ב"כן" חד־משמעי. "זה תלוי איזו חברת סטארט־אפ. חברות בתחומי הביומד זו לחלוטין המלצה. החברות הללו שונות מחברות סטארט־אפ אחרות מכיוון שבתחום הביומד זה לא כמו חברה שבונה את התהליך שלה בצורה קצרה מאוד. ביומד זו חברה שבונה את עצמה באמצעות הרבה ניסויים ולאורך זמן".

ז'ו (צילום: MTP)
ז'ו (צילום: MTP)


איך אתם רואים את שיתוף הפעולה העתידי שלכם עם הארגון?
"הקורונה קצת עצרה את התהליכים להתקדם לעוד שלב. בגלל המגיפה הם לא באים אלינו, וכמעט בלתי אפשרי לנסוע לסין. הם מחמירים מאוד, ומי שהולך לשם צריך להיות 15 יום בבית מלון. אבל העולם בסוף צריך להמשיך לחיות, ואנחנו ממשיכים לחשוב קדימה ולראות היכן אפשר להתקדם עם שיתופי הפעולה כי בסוף מה שיוציא את העולם מהמשבר הזה הם שיתופי הפעולה בין המדינות".

"הסינים תחרותיים מאוד, הם בסוף משקיעים המון משאבים בכל פוטנציאל שהם רואים שיכול להיות רווחי, וזה מה שמסייע להם להתקדם מאוד", מוסיף הרשקוביץ. "קחי לדוגמה את סין שהייתה לפני הרבה שנים. תסתכלי איפה הם היום ותחשבי איפה הם יהיו מחר. אומנם היום אמריקה היא המעצמה הגדולה ששולטת בשוק, אבל אני לא יודע אם בעוד כמה שנים אלו לא יהיו הסינים"