הוא נודע לתהילה, אבל גם לשמצה. היה לו פה גדול, ואפיינה אותו התנהלות תיאטרלית. הוא נהג להסתובב חגור עם שני אקדחים בעלי קתות שנהב, והקפיד על משמעת קיצונית. הוא תבע מחיילים ששירתו תחת פיקודו לענוב עניבות.
הוא היה מצביא וגנרל אמריקאי, מראשוני מפקדי השריון האמריקאי. רבים מבני משפחתו היו מפקדים בצבא ארצות הברית. מגיל צעיר הוא התעניין בהיסטוריה צבאית ובספרות קלאסית, והיה חובב שירה. חלומו מגיל צעיר היה להפוך למפקד ולגיבור מלחמה.
לפני הפלישה לנורמנדי הוא קרא את ששת הכרכים של "ההיסטוריה של הכיבוש הנורמני של אנגליה", ובאמצעות ניתוח המהלכים השיג עדיפות צבאית בהמשך הדרך. בכל תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה דמותו שנויה במחלוקת: היו שראו בו מפקד מרשים ולוחם אמיץ, אחרים טוענים שהוא היה אדם אכזר וגס רוח, והטענה המרכזית נגדו הייתה שהוא אינו מעריך חיי אדם.
הוא האמין בגלגול נשמות וטען שהוא גלגול של חניבעל, שנחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה. בין היתר, הוא היה ידוע באמרות השפר שלו. כך למשל הוא הצהיר ש"במלחמה לא מנצחים כשמתים למען המולדת, אלא בכך שגורמים לממזר בצד השני למות למען מולדתו", והתפרסם בכך שדרש מקצין הדת שלו להתפלל למען מזג אוויר טוב, וכשהתפילה נענתה – העניק לו עיטור. כמו כן, הוא טבע את המשפט שאומר "כדי לזכות בניצחון גדול בקרב, אתה חייב שמפקד צבא האויב יהיה טיפש".
הוא היה ידוע באמירותיו הגזעניות כלפי שחורים ויהודים. בין היתר, הוא טען ששחורים אינם מסוגלים להפעיל טנקים. בנוסף, הוא הואשם בכך שביצע מבצע פרטי כדי לחלץ את חתנו ממחנה שבויים גרמני, מה שהסתיים בכישלון צורב ובהרוגים רבים. סרט שיצא לאקרנים בשנת 1970, שמתחקה אחר התנהלותו במהלך מלחמת העולם השנייה, זכה בשבעה פרסי אוסקר.
אתם מוזמנים לגלות:
מי האיש?
פתרון החידה הקודמת:
האיש שהיה סופר והיסטוריון רוסי, זוכה פרס נובל לספרות; שחשף באומץ את מה שנעשה במחנות הכפייה הסובייטיים והפך לאימת השלטון בהנהגתו של סטלין - הוא אלכסנדר סולז'ניצין, שחי בגלות יותר מ־20 שנה.