נפתלי בנט הוא אדם מוכשר, בעל יכולת חשיבה רחבה, דעות מדיניות נכונות, והוא דובר אנגלית רהוטה. אני מעריך אותו. יחד עם זאת, ההילולה התקשורתית שהייתה סביב נסיעתו לוושינגטון הייתה בעיניי תמוהה ויצרה חוסר אמון בעיתונאים, שחלקם נתפסו ככאלה שכל רצונם הוא ש”ביבי לא יחזור”. למעשה נדמה שחלק מהתקשורת אינו מבצע את תפקידו כעין המבקרת את הממשל, אלא דווקא מנפח את “ההישגים האדירים” של הנסיעה. אחד העיתונאים אף הגדיל לעשות ואמר שבנט חזר “עם סל מלא”.
ראשית, יש להבין שנסיעה לחו”ל של מנהיגים לא נועדה לניהול משא ומתן, בפגישות של שעה, על מנת להביא הישגים ממשיים. הנסיעה לא יוצרת שינויים אסטרטגיים בזירה הפוליטית והביטחונית. הדבר החשוב במפגשים של מנהיגים הוא לעתים הצורך האסטרטגי הזמני בקיומו. מפגשים קצרים אלה הם דלי עומק ורבי זיקוקי דינור. הפרשנים שמחפשים סקופים, ובמיוחד אלה שרוצים לסייע למנהיג, מייחסים חשיבות גדולה ונאיבית לזוטות ולדברי סרק.
מה שקובע את האסטרטגיה של כל ישות מדינית הוא מפת האינטרסים. על האסטרטגיה של מדינה לא משפיעים יחסים אישיים. ההפך הוא הנכון. אסור שיחסים אישיים ישפיעו על כך. מתן חשיבות ליחסים האישיים ותהליך ההאנשה של המדיניות הבינלאומית הם איוולת של התקשורת רודפת הרייטינג.
בין בנט לביידן לא התקיים כנראה משא ומתן על ליבת האינטרסים של המדינות. זה לא יקרה בפגישות האישיות הקצרות ולא בפגישות הרחבות יותר. הדיונים האמיתיים מתנהלים ברמה המקצועית בין אנשי המקצוע. לא ניתן בפגישה קצרה בין מנהיגים לשנות עמדות בסיסיות.
הבה ננתח את ההכרזה המשותפת של ביידן ובנט שלפיה “לאיראן לא יהיה נשק גרעיני”. ננתח גם את המשפט ”יישקלו אמצעים אחרים אם הדיפלומטיה לא תצלח”. ואני שואל: איך? איך תמנע ארצות הברית נשק גרעיני מאיראן? ארצות הברית תפעיל כוח צבאי? תהרוס לאיראן את מערך הטילים שאינו נכלל בהסכם הגרעין וקודם באורח משמעותי? האם ארצות הברית תשמיד לאיראן את הצנטריפוגות המשוכללות שממשיכות להעשיר אורניום? או אולי ארצות הברית תשכנע את איראן בנופת צופים שנעשה שלום והכל יהיה טוב?
המשטר האיראני מבין כי עצם קיומו בתצורה הפוליטית הדתית הנוכחית תלוי בהגעה למערכת נשק גרעינית. אז מובן שאין להם מוטיבציה לוותר. כשם שאין מוטיבציה לנידון למיתה לרזות כי היותו שמן אינה מאפשרת לו להתיישב על הכיסא החשמלי.
ארצות הברית נמצאת זה כמעט שני עשורים בתהליך של יציאה מהמזרח התיכון. זאת מהטעם שהיא אינה זקוקה עוד לנפט המופק כאן ומאחר שהמשקל הכלכלי של המזרח התיכון נופל בהרבה מהמשקל של דרום־מזרח אסיה. אמריקה הוציאה את עיקר כוחותיה מעיראק, מסוריה ולאחרונה יצאה בבושת פנים מאפגניסטן. לדעתי אמריקה החליטה להכיל את איראן כגרעינית כשם שהכילה מדינות אחרות כמו פקיסטן, הודו וצפון קוריאה. אם איראן לא תפתח טילים בין־יבשתיים, אמריקה לא תתערב.
אמריקה החליטה גם להכיל את הטרור במזרח התיכון ולא תסכן חיילים אמריקאים בעזרה למדינות האזור. אירופה הנאיבית התאהבה בסטטוס של התזמורת בחרטום של הטיטניק ונאחזת בכוחותיה האחרונים בשולי הסיפון, כך שהיא תכיל כל דבר ובלבד שתושביה יוכלו כרגע לחיות סביר. כך שגם ממנה לא תבוא ישועה לפתרון הגרעין האיראני.
בנוסף לכך הוכח, בעשרות השנים האחרונות, שאיראן יכולה להכיל סנקציות, וארצות הברית לא יכולה להכיל מלחמות. לכן אמריקה תכיל איראן גרעינית.
ההכרזה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני אינה שווה את המיקרופון שדרכו נשמעה. אמרו זאת רבים לפני בנט וביידן, אמר את זה בוש הבן, אמר את זה אובמה, אמר את זה טראמפ. בעוד הנשיאים המכובדים אומרים זאת, הצנטריפוגות ממשיכות להעשיר אורניום והטילים ממשיכים להתפתח. אין כוח שיעצור את איראן מלהפוך למעצמה גרעינית. ההכרזה, שהיא גולת הכותרת של מפגש ביידן ובנט, שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני - היא דברי סרק. ואם אתם חושבים שאנשים נבונים כמו ביידן ובנט לא מבינים זאת, אז אתם טועים.
הכותב הוא חבר בעמותת “מבטחי" - פורום מפקדים לאומי