בני בן ה־6 עלה בתחילת החודש לכיתה א’. הוא ילד רגיש מאוד ומתקשה להסתגל לבית הספר ולכיתה החדשה. שנת הלימודים רק התחילה, אך בינתיים הוא נתלה עליי מדי בוקר רגע לפני שאני משאירה אותו בבית הספר, ולא רוצה להיפרד ממני. כיצד אני יכולה לסייע לו להתרגל לשגרה החדשה ולהשתלב במסגרת?
“בראש ובראשונה, חשוב לי להגיד שהעובדה שאת רואה את הרגישות של בנך ורוצה לסייע לו להסתגל למסגרת החדשה, היא מבורכת וחשובה מאוד. לצד זאת, ייתכן שהאופן שבו את רואה את בנך ואת הרגישות הגדולה שלו, משפיע עליו בצורה רבה ממה שנדמה לך. כאשר אנו מסתכלים על ילדינו באור מסוים, הם במובן מסוים מחקים את נקודת המבט הזאת. אם את חרדה מכך שבנך יתקשה להסתגל לכיתה א’, אז באופן לא מודע גם הוא יהיה חרד מכך. את כמו מראה עבור בנך, הוא מסתכל לך בעיניים, רואה את מה שאת מרגישה ומחקה זאת. לכן חשוב להבין שיש לך השפעה גדולה על היכולות של בנך ועל הכוחות שיהיו לו כדי להתמודד עם השינוי המשמעותי והעלייה לכיתה א’. בדיוק מהסיבה הזאת, חשוב מאוד שתשנני את זה לעצמך ללא הפסקה ותזכרי היטב: אין ילד שאין לו כוחות להסתגל ולהתמודד עם שינויים.
"נכון, יש ילדים רגישים יותר וילדים רגישים פחות, יש ילדים שפורצים לאט יותר ואחרים מאוד מוחצנים וקל להם להשתלב, אבל גם לבנך הרגיש יש עוצמה וכוח להתמודד עם השינוי ולהתרגל לשגרה החדשה. אבל אם לא נסייע לו להוציא את הכוחות שלו לפועל, הוא לא יכיר את הכוחות שיש בו. הייתי ממליצה לך שבפעם הבאה שהוא אומר לך שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר או מתקשה להיפרד, שוחחי איתו ותסבירי לו שאת יודעת שקשה לו, שהוא לא מכיר אף אחד מהחברים לכיתה, שהוא צריך להתרגל, וזה לא פשוט. באופן זה, את נותנת לגיטימציה לרגשות שלו, ומיד לאחר מכן את מעצימה את הכוחות שלו. הייתי ממליצה לך לומר לו שאת כבר יודעת מניסיון שקיים בלבו הכוח להתגבר, וכדאי מאוד גם לתת איזושהי דוגמה של סיטואציה בעבר שבה הוא הצליח להתמודד עם קושי גדול. למשל, אפשר להזכיר לו כמה קשה היה לו להסתגל לגן החדש, ואיך לבסוף הוא הצליח לעשות זאת וליהנות מהמסגרת החדשה, ובדיוק כפי שזה קרה בעבר – כך גם יש לו את היכולת לעשות זאת שוב”.
בני הקטן עולה לכיתה ב’, אך בשל ימי החופשה הרבים לאורך חודש ספטמבר, בעלי ואני קיבלנו החלטה משותפת לא לשלוח את הילד לבית הספר בשלב זה ולהמתין עד אחרי החגים. במקום זאת, נטוס לחופשה בחודש הקרוב. למרות שאנו עומדים מאחורי ההחלטה שקיבלנו, אני חוששת שכאשר יגיע חודש אוקטובר ובני יצטרף לכיתה שכבר החלה בלימודים, הוא יתקשה לחזור לשגרה ולהשתלב. האם עליי לייצר עבורו סדר יום ושגרה ולדאוג לכך שיהיה מחובר לכיתה גם במהלך החופשה?
“אם החלטתם לטוס לחופשה במהלך חודש החגים, אני לא רואה צורך לשלב את המסגרת הלימודית ולהיות באינטראקציה עם המורה לאורך החודש הזה. הילד לא צריך את זה. הוא יכול ליהנות מהמשך החופשה שלו, וסביר להניח ששיחת זום עם הכיתה או עם המורה בזמן שאתם נופשים ונהנים רק תגרום לו להרגיש מנותק עוד יותר, ואין בזה טעם. לצד זאת, הייתי ממליצה להסביר לו בקצרה כבר עכשיו שהוא הולך להפסיד מספר ימי לימודים, ואולי כדאי גם להזכיר לו זאת רגע לפני החזרה לכיתה. הילד צריך לדעת שבתקופה שאתם בחו”ל, שאר הילדים בכיתה כבר למדו יחד כמה ימים, אולי התחברו ויצרו קבוצות ביניהם, אולי החליטו יחד כל מיני דברים לקראת השנה הקרובה, ואולי הם כבר יספיקו לצבור כמה חוויות מעטות במהלך הימים הללו שבין החגים.
"עם החזרה לארץ חשוב מאוד שתעזרי לו ליישר קו עם שאר התלמידים ולהשתלב בחברתם. מבחינה פדגוגית, חשוב לוודא שהוא משלים את הפערים שנוצרו בימי ההיעדרות הללו ושהוא קורא את החומר ועושה את מה שנדרש ממנו. מעבר לכך, הייתי ממליצה לך להפוך להיות סוכנת החברות שלו ולייצר עבורו מפגשים חברתיים אחרי הלימודים. הנושא החברתי חשוב בעיניי בשלב זה הרבה יותר מהחומר הנלמד, וחשוב שתדאגי לכך, תבררי אילו ילדים מוצאים חן בעיניו כדי להיפגש ולשחק, ותגרמי למפגש בינו לבין החברים לכיתה לקרות בשעות אחר הצהריים”.