תוך שנים ספורות הפכה נתיבות לאחד מאזורי הביקוש החמים בישראל: כיום היא נמצאת במקום השלישי ברשימת הערים הצומחות בחמש השנים האחרונות, ונכללת בעשר הערים המובילות בהיקפי המכירות.

"במרץ־אפריל נמכרו בעיר 243 דירות - עלייה של 14.6% לעומת הרבעון הקודם", אומרת אלונה שפר, מנכ"לית מנהלת הסכם הגג שעתיד להגדיל את אוכלוסיית העיר למאה אלף תושבים, כאשר כבר השנה היא תגיע למחצית הדרך עם שיווקן של 8,000 יחידות דיור.

כשמסתכלים על מפות השיווק של השכונות החדשות והמתחדשות, המערבות בנייה רוויה עם צמודי קרקע, קשה לא להתפעל מהשינוי שעברה נתיבות, שנהנית ממאזן הגירה חיובי של יותר מ־5% בשנה, ו־40% מתושביה הם צעירים. מדובר בתושבים חוזרים, זוגות צעירים ואוכלוסייה חזקה שעושה רילוקיישן, ומבססת בה חיי קהילה תוססים. אך בעוד בשוק הנדל"ן מדברים על הביקושים במונחים של נס, בעיר עצמה פחות מופתעים.


שטחי המסחר לנפש הוכפלו


נתיבות עוברת מהפכה במסחר. בעיר פועלים כיום יותר מ־400 בתי עסק בשטח של מעל מאה אלף מ"ר (כשלושה מ"ר לתושב - יותר מכפול ביחס לממוצע הארצי), שמספקים מענה לכל צורכי תושבי האזור.

לאחרונה נפתח גם מרכז קניות חמישי, המארח את מיטב רשתות האופנה, המזון והפארם, ולאלו יש סיבה טובה להגיע לעיר. למעשה, כוח הקנייה של תושבי העיר נאמד ב־50 מיליון שקל בחודש, ויחד עם שאר תושבי האזור מדובר על כ־220 מיליון שקל. בשנים הקרובות צפויה נתיבות לשלש את אוכלוסייתה, כך שמהבחינה הזו - השמיים הם הגבול.

לכל אלה צריך להוסיף את השקעות העתק בתשתיות, בכבישים ובגשרים בעיר ובכניסות אליה, עם נגישות מרבית של השכונות החדשות לרכבת ולכביש 25. ההגירה המסיבית מותנית בהזדמנויות תעסוקה איכותיות קרוב לבית, וכאן משחק תפקיד משמעותי פארק התעשיות החדשני נעם, שעד 2026 מתוכנן לארח 45 מפעלים עם כ־6,000 משרות, רבות מהן בהייטק, עם שיעור גבוה של מהנדסים והנדסאים. בהמשך, אמור המספר לצמוח ל־120 מפעלים שיעסיקו 12־10 אלף עובדים.

חשוב גם לזכור כי הטבת המס לתושבים עלתה מ־13% ל־16% בשנה, עד תקרה של 204 אלף שקל. כלומר, מדובר בניצול שנתי מרבי של 32,640 שקל (65,280 שקל, אם שני בני הזוג עובדים).

אגם נתיבות (צילום: עינב לוי סאבטקסט)
אגם נתיבות (צילום: עינב לוי סאבטקסט)



מכון ויצמן בתיכון


אחד המפתחות המרכזיים לתפנית טמון בחינוך. "שם מתחילה הדרך לשוויון הזדמנויות ולצמצום הפערים בחברה, ושם התחלנו", אומר ראש העיר יחיאל זוהר.

הדוגמה המובהקת ביותר למהפכה היא מרכז שוורץ־רייסמן לחינוך מדעי, נגב מערבי, שנפתח בשיתוף מכון ויצמן, וממוקם כרגע במרכז המדעים העירוני. בנתיבות ובמועצות הסמוכות רואים במרכז שוורץ־רייסמן פרויקט משנה מציאות מבחינת איכות החינוך, על כל ההשלכות הנובעות מכך במעבר לאקדמיה ולשוק התעסוקה.

הוא צפוי גם לתרום להגברת הניידות החברתית ולהזרמת מוחות לאזור, אם מצד סגל ההוראה ואם מצד משפחות התלמידים. בנוסף, הוא יאפשר מפגש ייחודי בין תלמידים מרקעים שונים, כשהמדע מהווה מכנה משותף. "לימודי פיזיקה וכימיה במרכז מדעי אחד, חדשני ומתקדם מבחינת התשתיות ודרכי ההוראה, יעמידו את נתיבות והאזור בחזית החינוך המדעי", משוכנע ראש העיר.

במקביל, תחל הקמת מבנה הקבע של קמפוס הלמסלי לחינוך מדעי בשטח של 5,900 מ"ר, סמוך לתחנת הרכבת העירונית, ובו מבנה מעבדות מרכזי, גן מדע ופארק ניסויים. הקמפוס יהווה מגדלור מדעי ובסיס לאקוסיסטם של לימודי מדעים לאזור כולו. כ־1,500 תלמידי כיתות י'־י"ב ילמדו בו לפי המודל שפיתחו נשיאי מכון ויצמן לשעבר, פרופ' חיים הררי ופרופ' דניאל זייפמן, יו"ר הקרן הלאומית למדעים. המודל כבר הוכיח עצמו בתל אביב, ברחובות ובראשון לציון עם בוגרים מצטיינים, יצירתיים ועתירי כלים בפתרון בעיות.

בנתיבות פועלות גם תוכניות סייבר ותקשוב יוקרתיות של יחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל, וכן תוכניות מצוינות המסייעות לבוגרים להשתלב ביחידות אלו. בשנת הלימודים הקודמת נכללו חמישה תיכונים ברשימת המצטיינים, ותיכון נבון נכלל ברשימת המצטיינים בעלי הדירוג הגבוה בארץ. ההישגים מבטאים מהפכה בקידום המצוינות ובתעודות בגרות איכותיות של 4־5 יחידות לימוד במתמטיקה ופיזיקה, המבוססות על ממוצעים גבוהים.

כשמחברים את החינוך, המסחר, התעסוקה, הטבת המס, הנגישות התחבורתית וחיי הקהילה המשגשגים, מתחילים לפצח את התעלומה המשתקפת בנתוני הביקוש היבשים: נתיבות כיום לא דומה לשום דבר שהכרנו בנגב המערבי, והיא נותנת פייט מכובד לערים הצומחות והמבוקשות בישראל.

הכתבה בשיתוף עיריית נתיבות