הפרשה שמסרבת לגווע
"כחש" הוא ספר עיוני היסטורי חשוב ועוצמתי על פרשיית ד"ר קסטנר, והוא בעיקר ספר התרסה והאשמה קשה כלפי כל מי שהפקיר את יהודי אירופה בתקופת השואה. הספר מציג עדויות מפורטות, תגובות השופטים ועורכי הדין שעסקו במשפט קסטנר כולל ציטוטים מלאים מפרוטוקול בית המשפט. הספר מעורר מחשבות קשות על אינטרסים אישיים של פוליטיקאים, על סודות ושקרים שתוצאתם החלטות הרות גורל לציבור שלם אז וגם היום. "המשפט הטיל צל כבד של מעשה נבלה על כוהני פולחן בן-גוריון" (עמוד 262).
בן הכט (1894 עד 1964), תסריטאי וסופר יהודי אמריקאי, מפנה אצבע מאשימה אל מנהיגי הציונות בארץ ישראל, ובראשם ד"ר ויצמן, אל יהדות ארה"ב ונציגי הקונגרס הציוני העולמי. לעומתם, המנהיג הרוויזיוניסטי זוכה לשבחים על פועלו "ז'בוטינסקי נדד מעיירה לעיירה ומגטו לגטו באירופה, כשהוא אומר לבני עמו כי יושבים הם על חבית של אבק שרפה, וקורא להם להימלט בטרם יימחו מעל פני האדמה" (עמוד 35). זכור במיוחד הנאום האחרון אותו נשא בערב תשעה באב בוורשה, אז קרא ליהדות פולין לברוח בטרם תחל הקטסטרופה. "הזמן קצר בו אפשר עוד להינצל", התריע.
הכט מתאר בפירוט את פעולות האצ"ל והלח"י נגד השלטון הבריטי, ומשקף את אהדתו הרבה לקבוצות אלו כנגד השתיקה והאדישות של אלו המכונים על ידו "הציונים של ויצמן", שצייתו לבריטים, ונהגו באדישות בתקופת השואה. הוא מציג עדויות מדברי מנהיגי ארץ ישראל המוכיחים, שהם העדיפו שדווקא היהודים הגלותיים והלא-ציוניים לא יגיעו לארץ ישראל.
הספר עוסק בפרשת קסטנר, שנקראה על שמו של ד"ר ישראל רודולף קסטנר (1906 עד 1957) שהיה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה, וזכה להערכה גדולה מצד השלטון הציוני בארץ ישראל. בשנת 1952 פרסם העיתונאי וניצול השואה מלכיאל גרינוולד עלון שבו האשים את קסטנר כי שיתף פעולה עם השלטון הנאצי. טענתו היתה שקסטנר חילץ את מקורביו, והפקיר את כל יהודי הונגריה.
בתגובה, הגיש חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה, כתב אישום כנגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה, במאמצי ההגנה של גרינוולד, נחשפה האמת המרה על שואת יהודי הונגריה ומ"מדינת ישראל נגד מלכיאל גרינוולד", זכה המשפט לשם בלתי רשמי חדש: "משפט קסטנר".
ביוני 1955 זיכה בית המשפט את גרינוולד מההאשמות כלפיו, והשופט בנימין הלוי חתם על פסק הדין בו נכתב כי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן" (ציטוט שמופיע על כריכת הספר).בעקבות המשפט הסוער הזה נרצח קסטנר בתל-אביב, ובעקבות ערעור של המדינה, ניתן פסק דין לאחר הרצח על ידי בית המשפט העליון, וברוב דעות נקבע כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים, אבל הוסכם פה אחד שקסטנר הציל באמצעות שקר את פושע המלחמה הנאצי, קורט בכר, מעונש המוות שציפה לו במשפטי נירנברג.השופט שמעון אגרנט, שהיה חלק מדעת הרוב בפסק הדין, כתב בפסק דינו כי "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט".
קסטנר והנאצים
בספרו בן הכט מציג עדויות רבות על קשריו ההדוקים של קסטנר עם המנהיגים הנאצים. הקשרים הללו איפשרו לקסטנר להציל ממוות 600 יהודים מיוחסים שנקבעו על ידו (כולל כל בני משפחתו), תמורת הפקרתם של כל שאר יהודי הונגריה בדרך המתוארת בספר.
"ממשלת ישראל הגישה את תביעתה נגד גרינוולד כי האמינה באמונה שלמה בטיפשותו של העם ובכוחו של השקר" (עמוד 270), מתאר הכט. אך הוא לא הסתפק בכתב האישום החריף נגד קסטנר והממסד הציוני. יחד עם הלל קוק, ניהלו השניים קמפיין מול הנשיא רוזוולט וזה שלח אזהרה חמורה למנהיג הונגריה מיקלוש הורוטי. 600 מפציצים שהפגיזו את בודפשט סייעו להצלת שארית הפליטה של יהדות הונגריה.
הספר מעורר שאלות קשות שנותרו במשך שנים רבות ללא מענה, וכל הנוגעים בדבר לקחו את סודם איתם לקברם: מה דוד בן-גוריון הסתיר בכל מה שקשור לקשריו ההדוקים עם קסטנר, ושל זה האחרון עם אייכמן? מה אייכמן ידע, שגרם לבן גוריון לתפוס אותו ורק אותו ולהוציאו להורג? מדוע דוד בן-גוריון אישר לקסטנר להעיד ולהציל ארבעה פושעים נאצים בכירים במשפטי נירנברג: בכר, קרומאי, ויסליציני ויונטר? מדוע קסטנר נרצח על ידי איש השב"כ, זאב אקשטיין, והאם המטרה היתה להשתיקו לעד? מדוע בן גוריון לא עורר את רוזוולט וצ'רצ'יל להציל את יהדות אירופה, כאשר קיבל בשנת 1942 מידע על המתרחש במחנות ההשמדה? מדוע בית המשפט העליון זיכה את קסטנר למרות העדויות המצמררות שהוצגו במשפט, ולמרות פסיקתו של השופט בנימין הלוי? מדוע לא התקבלה הצעתו של אייכמן בשנת 1944 להציל את חייהם של מיליון יהודים תמורת כמה אלפי משאיות, שנדרשו למלחמה נגד הרוסים – הצעה שגובשה על ידי היטלר,הימלס, גבלס, גרינג ושאר ה"הוגים" הגרמנים? (עמוד 317).
הספר ירחיב את ידיעתו של כל מי שמתעניין בפרשה העגומה והלא ברורה הזו ויאיר אור קודר על יחס הציונים אל השואה. יש בספר תיאורים מחרידים ועצובים על מכונת ההשמדה הנאצית, כפי שהוצגו בעדויות שהופיעו במשפט, שאין אלא לתהות למה איש לא מנע מהם להיות מציאות איומה עבור יהודים רבים כל כך?