חוזרים אל היומנים ועדויות קציני המודיעין: 48 שנים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, זהו סיכום "הסימנים המעידים" המרכזיים שהצטברו באגף המודיעין לקראת אותו 6 באוקטובר, שנת 1973. סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, שכיהן בעבר כראש ענף היסטוריה ומורשת באמ"ן משחזר את אבני הדרך החשובות בשבוע שלפני המלחמה.
***
חשוב לציין שהיו אנשי מודיעין שהציגו "דעה אחרת" אך נבלמו. לפי עדותו של קצין המודיעין של פיקוד הצפון, חלק מהידיעות המובאות כאן, כלל לא הגיעו אליו. הצעדים החריגים החלו כבר באוגוסט של אותה השנה, ונמשכו לאורך ספטמבר. הם הלכו והתעצמו בשבוע שלפני פרוץ המלחמה. הרמטכ"ל, רא"ל במיל' דוד (דדו) אלעזר ז"ל, מפקד פיקוד הצפון דאז ובכירים אחרים היו מוטרדים, אך ראש אגף המודיעין, אלוף במיל' אלי זעירא המשיך להציג את ההערכה המרגיעה והנחושה בדבר "סבירות נמוכה למלחמה".
29 בספטמבר, 1973
דיווח שירות מודיעין זר בכיר מסר כי בסוף החודש צפויה מתקפה סורית לכיבוש רמת הגולן. הדיווח כלל פירוט תכנית התקיפה וההכנות. הידיעה התייחסה לסוריה בלבד, אך לא שינתה את הערכת אגף המודיעין הישראלי. גם ידיעה זו לא דווחה לקצין המודיעין של פיקוד הצפון.
30 בספטמבר, 1973
בהתייעצות בלשכת הרמטכ"ל על חזית סוריה אמר זעירא: "צבא סוריה ערוך כולו במערך המתאים עפ"י הדוקטרינה הסובייטית למגננה ולהתקפה גם יחד, אך לא ייצא למלחמה – הן בשל חולשתו מול צה"ל, והן לנוכח ההתניה במצרים, שאיננה מתכוונת להילחם". לאחר הדיון זימן סגן הרמטכ"ל את ראש אמ"ן ואת ראש מחלקת המחקר באמ"ן וניסה לשכנע אותם שקיימת סכנה למתקפה סורית בגולן. השניים שללו זאת.
ראש מחלקת המחקר בחיל הים, אל"מ רמי לונץ מציג בפני מפקד חיל הים ומטה חיל הים את הערכתו כי צפויה מלחמה, ושהתרגיל המצרי מהווה הונאה, זאת בניגוד להערכת אמ"ן. למחרת, מפקד חיל הים הציג הערכה זו לזעירא, ששלל אותה, וקבע שמדובר בהכנות לתרגיל. בחיל הים ירדה ההתרעה באותו יום לכל יחידות החיל, וזה נערך לקדם פני המלחמה.
02:00 לפנות בוקר, 1 באוקטובר, 1973
דיווח ממקור טוב בצבא מצרים מסר כי מצרים וסוריה יפתחו במלחמה בבוקר. במהלך הלילה נבדק מול פיקוד הדרום האם ישנן הכנות בצבא מצרים ללחימה. משלא אותרו, סיכם זעירא שלא צפויה מלחמה מיידית. הרמטכ"ל ושר הביטחון עודכנו רק בבוקר.
ב-04:00 לפנות בוקר, בהמשך להיערכות הסורית החריגה למלחמה (שנכחה בשטח כבר בראשית ספטמבר) ובעקבות הדיווח הקודם שקיבל מראש ענף בכיר בחטיבת המחקר אביעזר יערי, על "מלחמה מחר בבוקר", מתריע קצין המודיעין של פיקוד הצפון בפני מפקדו אלוף הפיקוד, יצחק חופי, שפני הסורים למלחמה. חופי הכריז על כוננות וביקש מאגף המבצעים במטה הכללי, שחטיבה 179, שבאותה העת היתה בתרגיל, תעלה לרמת הגולן. הבקשה נדחתה. קצין המודיעין של פיקוד הצפון ננזף למחרת ע"י ראש מחלקת מחקר באגף המודיעין.
בהמשך אותו היום הגיעו דיווחים נוספים, הפעם על הימצאות חריגה של חטיבת טנקים מספר 47 של חיל השיריון הסורי ברמת הגולן. החטיבה צוידה במכשירי גישור. במטה הכללי לא נדלקת "נורת אזהרה" לגבי פעולה זו, למרות מידע שהיה קיים באגף המודיעין לאחר חקירתו של קצין סורי בכיר שנה לפני כן, שאם תגיע חטיבה 47 לרמת הגולן, הרי זו מלחמה. רס"ן עמוס גלבוע, ש"מצלצל" בפעמון כמעט נזרק מחדר הדיונים ע"י ראש מחלקת מחקר. קצין המודיעין של פיקוד הצפון לא הכיר את המידע. מאותו היום, המוטו המרכזי מול המתריעים של אגף המודיעין היה: "תרגיל, הכל תרגיל".
צבא מצרים פותח, כצפוי, בתרגיל "תחריר 41" – תרגיל המפקדות שמתרחש מידי שנה. רק קומץ מפקדים בכירים במצרים שותף. באמ"ן מעריכים שמאחר שמדובר בתרגיל קבוע ושגרתי, כל הפעילות הצבאית המצרית מתרחשת במסגרת התרגיל. כך, לאורך כל השבוע, נהדפים כל המתריעים והמדווחים על סימנים חריגים בנימוק – "זה רק תרגיל". הדיון במטכ"ל בנושא התחזית הרב-שנתית מסתיים בהערכה: "הסבירות למלחמה ע"י סוריה ומצרים נמוכה".
3 באוקטובר, 1973
סגן סימנטוב בנימין, קצין המערך של פיקוד הדרום, כותב מסמך על הפעילות החריגה בצבא המצרי שכותרתו "תכונה בצבא המצרי – אפשרות לחידוש לחימה". במוקד המסמך היתה ההערכה, שהפעילות בצבא מצרים אינה תרגילית, אלא מסווה להכנות למלחמה. קצין המודיעין של הפיקוד, סא"ל דוד גדליה, מחק את סעיף ההערכה מהלקט, שחרג מהערכת אמ"ן. סימנטוב, שפנה למפקד פיקוד הדרום וניסה להתריע, "נבעט" מהפיקוד לאוגדה. ועדת אגרנט חילקה לו שבחים על עמדתו, נחישותו ונכונותו "לשלם מחיר" על דעתו החריגה.
בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר מוצגת ומתקבלת הערכת אמ"ן כי אין סבירות למלחמה בטווח הקרוב, אך יש לתגבר את הכוחות בצפון ובדרום עפ"י הצורך.
4 באוקטובר, 1973
ריבוי דיווחים ממצרים וסוריה שנקלט על-ידי יחידות ההאזנה בחיל המודיעין על פינוי מואץ של משפחות היועצים הרוסיים ובני משפחותיהם מסוריה וממצרים. זעירא מציע למחרת בבוקר מספר הסברים, שתרחיש ההכנות למלחמה נמצא ביניהם, אך מוצג כפחות סביר ובהקשר של חשש מצרי וסורי מתקיפה ישראלית. ראש אמ"ן דוחה פנייה נוספת אליו מראש מחלקת איסוף של אגף המודיעין, מנחם דיגלי, להפעלת "האמצעים המיוחדים".
סוכן יחידת המודיעין האנושי של אמ"ן (יחידה 154, ולימים 504) בצבא סוריה מדווח שהחל מה-5 באוקטובר נאסר על אזרחים להתקרב לאזור הגבול עם ישראל.
במהלך שעות אחה"צ בוצעה גיחת צילום לאורך תעלת סואץ. הפיענוח התבצע בשעות הערב, והממצאים היו חריגים ומטרידים: בגיחה אותרו ריכוזי כוחות משמעותיים וחריגים מאד לאורך התעלה. ממצאי הגיחה דווחו לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אמ"ן ולמפקדים בכירים נוספים. שר הביטחון דיין צוטט כמי שהגיב לממצאי הדו"ח: "רק מלקרוא את המסות של אמצעי הלחימה שהצטברו באזור התעלה, אפשר לקבל התקף לב". אך עדיין לא נפל האסימון.
באותו הלילה, מפעילו של מקור הצמרת של המוסד במצרים (שנקרא בשמות הקוד "בבל" או "המלאך") מעביר בקשה דחופה להיפגש עם ראש המוסד. המקור משתמש במילת קוד הקשורה למלחמה. זעירא ובכירים נוספים מדווחים על כך במהלך הלילה. ראש אמ"ן מזכיר את הנושא בדיווח בפורום מטכ"ל למחרת בבוקר.
24 שעות למלחמה
אלברט סודאי, ראש המדור המדיני בחטיבת המחקר, שמוטרד מזה תקופה מ"הסימנים המעידים" המצטברים במצרים, מתריע בפני מפקדיו, כולל ראש מחלקת מחקר, שהפטור שניתן באותו יום מחובת הצום לחיילים בצבא מצרים וההיתר לגלח זקנים בעיצומו של צום הרמדאן חריג מאוד, ומצטרף לשורת הצעדים החריגים שלהערכתו הם חלק מההכנות למלחמה. ראש מחלקת מחקר שולל את דעתו וטוען כי זו עדיין לא סיבה לשינוי ההערכה כי מדובר בתרגיל.
לפני היציאה לחופשת יום הכיפורים, בשעה 12:30 בצהריים, מציג ראש אמ"ן האלוף במיל' אלי זעירא לפורום המטה הכללי כי: "הסבירות למלחמה ביזמת מצרים וסוריה עדיין נמוכה". כשעה לאחר מכן, בלקט שהופץ על ידי חטיבת המחקר שסוקר את ההתרחשויות החריגות בשתי החזיתות, בסעיף ההערכה המכריע נקבע: "...עם זאת, למיטב הערכתנו לא חל שום שינוי [...] אי לכך הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה – נמוכה".
בשעה 17:00 אחר הצוהריים מתקבלת ידיעה ממקור מהימן שמסביר כי פינוי משפחות היועצים הסובייטיים הינו על רקע הכנות למלחמה. הידיעה מדווחת על-ידי יואל בן פורת, מפקד יחידת 848 (לימים יחידה 8200) באופן אישי לאלוף זעירא. לאחר הדיווח מתחילה כתיבת לקט בהול בנושא, אך היא מתעכבת במהלך הלילה, ככל הנראה בהנחיית ראש אמ"ן.
בין ה-5 ל-6 באוקטובר, 1973
לונדון, 02:30 לפנות בוקר. לאחר פגישת ראש המוסד עם המקור "בבל", בה מעדכן המקור על כך שמצרים וסוריה צפויות לפתוח במלחמה למחרת בבוקר, נמסרים דיווחים טלפוניים בהולים למזכירים הצבאיים של ראש הממשלה ושר הביטחון, לראש אמ"ן ולראש חטיבת המחקר. הדיווח הטלפוני התחיל במשפט הבא: "לפי התוכנית עומדים המצרים והסורים לתקוף לפנות ערב. יודעים שהיום חג וחושבים שיוכלו לנחות לפני החשיכה". בהמשך יצא מברק מפורט יותר.
דיונים דחופים נקבעים באופן מידי על-ידי ראש אמ"ן, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, אך רק לאחר השעה 09:00 בבוקר מתחיל גיוס האוגדות. בדיון הדחוף שהתכנס כבר בשעות המוקדמות של הבוקר, ראש אמ"ן האלוף במיל' אלי זעירא משנה את הערכתו, שעות ספורות לפני המתקפה הראשונה על כוחותינו, ובשעה 05:00 לפנות בוקר הוא אומר: "הסבירות למלחמה גבוהה". כשעתיים וחצי לאחר מכן, לקט בהול של חטיבת המחקר המסתמך על דיווח של המוסד, מופץ לבכירים: "בכוונת המצרים לחדש את הלחימה לקראת אור אחרון היום, 6 באוקטובר 1973".