לאחר התאונה הקטלנית שבה נהרג ברק חורי ז"ל בן ה־12 מרמת גן, שנדרס למוות עת רכב על אופניו בערב יום הכיפורים, עלה שוב לכותרות הדיון על נהגים שאפשר להגדירם כ"פצצות מתקתקות".
לחובתו של ערן אזולאי, הנהג שחשוד בדריסתו למוות של חורי, היו עשרות עבירות תנועה קודמות ושתי הרשעות בנהיגה בשכרות, אחת מהן מ־2015. באותה עת גם טענה המשטרה שלנוכח עברו התעבורתי והישנות העבירות, "המשך נהיגתו בכביש מהווה סכנה לציבור". אם כך מדוע נהגים כאלה עדיין נמצאים על הכביש?
"בנסיבות של מקרים שחוזרים על עצמם בתדירות מסוימת, כמובן ברף העבירות הגבוה ביותר, אפשר להגיע לפסילת רישיון לצמיתות, אבל מניסיוני המקרים האלה לא רבים", אומר ד"ר ברק פרידמן, עורך דין לענייני תעבורה.
"אומנם החוק מאפשר להוריד לצמיתות מהכביש, אבל גם אז קיים מארג שיקולי דעת של בתי המשפט, ופעמים רבות - גם אם העבר התעבורתי הוא רב - בודקים מה משך התקופה שבה האדם מחזיק ברישיון, מהם סוגי העבירות שבהן הורשע בעבר, אם יש נסיבות אישיות, כלכליות וכדומה. כל זה משפיע על שיקול הדעת, ולכן בסופו של דבר אנחנו לא נמצאים, ואסור שנהיה, בתוך נוסחה מתמטית שבה רק תשובה אחת יכולה להיות נכונה, כי אז אנחנו סוטים מהמהות של ההליך המשפטי הקיים.
"לכן פעמים רבות, גם כשיש מקרים של עבר תעבורתי עשיר, עדיין בית המשפט לא נוטל את רישיונו של הנהג לצמיתות, אלא בוחר בדרך של פסילה משמעותית או פסילה לתקופה ממושכת. זהו חלק ממהותו של ההליך בבתי המשפט לתעבורה. כאשר מדברים על עבירות חמורות מסכנות חיים, לרוב בתי המשפט מחמירים מאוד בענישה, שכוללת פעמים רבות גם מאסר בפועל ופסילת רישיון לתקופות ממושכות ביותר".
זכור לך מקרה של פסילה לצמיתות?
"באופן אישי לא נתקלתי במקרה כזה. כנראה עשיתי עבודה קצת טובה, ואני אומר זאת בחיוך מר. אבל ראיתי שבמקרים של נהיגה בפסילה ועבירות נלוות, בית המשפט לא היסס ופסל רישיון נהיגה לתקופה של עשר שנים ומעלה. נכון שיש מקרים שבהם ידו של בית המשפט צריכה להיות כבדה, ואפילו כבדה מאוד, עד לפסילה לצמיתות, אבל כל מקרה לגופו".
אתה לא חושב ששיקול הדעת הזה עלול לגבות חיי אדם?
"בסופו של דבר אנחנו צריכים לשאול אם מקרה טרגי מסוים שקרה מאיר כזרקור על הרבה מקרים אחרים ואם הוא נותן לנו ראיית דרך על הכלל. ופה צריך להיזהר מאוד בתשובה. כשאתה קובע מסמרות בנוגע לנהג פלוני, יבוא לאחר מכן האלמוני ואתה תצטרך להתנהג אליו באותה צורה ובאותה מידה. אין בני אדם זהים. זה לא פשוט. המטוטלת הזאת מאוד לא פשוטה, אבל זו המלאכה השיפוטית וצריך לדעת איך מזהים - ולא תמיד מזהים - שהפוטנציאל הגלום באותו נהג הוא כזה שבקלות רבה נשכח ממנו האירוע הקודם, וכשהוא חוזר חזרה לכביש, הוא הופך להיות עבריין ולא משנה מה עשה קודם לכן.
"בכל אופן, כיום אפשר לראות שבמקרים מסוימים של נהיגה בהשפעת סמים ואלכוהול, שיכלו להיות עד לא מזמן גרימת מוות ברשלנות, אם אדם לקח במודע את האלכוהול ואף גרם למוות, זה גם יכול להיחשב כהריגה. בא המחוקק ואמר: בגלל נסיבות מסוימות אני מחמיר את רף הענישה. כן יש החמרה בחקיקה וכן נעשו צעדים בשנים האחרונות שביטאו החמרה ביחס לקלות הבלתי נסבלת שבה אדם עולה על ההגה".
רולטה רוסית
למרבה הצער, דריסתו למוות של חורי אינה המקרה הראשון של תאונה קטלנית באשמת נהג שבאמתחתו רשימה ארוכה של עבירות תנועה קודמות. כך למשל, ביולי 2021 נהרג אוליבר קלארק, בן שנה מבית לחם הגלילית, בתאונה בכביש 772, סמוך לקריית טבעון, כאשר כלי רכב סטה מנתיבו והתנגש ברכב שבו היה קלארק.
לנהג הרכב, שגם הוא נהרג בתאונה, היו לא פחות מ־21 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה. "כששמעתי על הטרגדיה של הילד ברק חורי ז"ל, זה ממש עשה לי צביטה, זה בדיוק מה שקרה לנו", מספר ניב קפלן, סבו של אוליבר. "זה כאילו ראיתי את אותה הכתבה כמו שנכתבה אחרי המקרה שלנו, שנהג עם המון הרשעות הרג ילד. פתאום אתה חוזר לזה, ועברו חודשיים בלבד. זה עשה לי הרגשה רעה מאוד, וזה פשוט נראה לי מלחמה בטחנות רוח".
מה הפתרונות למצב?
"לפני חודשיים, כשקרה לנו האסון, חשבנו להקים עמותה כדי לבדוק איך להתמודד עם הבעיה של עבריינים, אנשים עם הרשעות, כאלה שנוהגים תחת השפעת סמים ואלכוהול. האם אפשר שאיזשהו מוסד – משטרה או בתי משפט למשל – ידאג שלמישהו עם יותר משלוש הרשעות רציניות יהיה אסור לנהוג יותר? הענישה כיום בעייתית מאוד, אבל אני לא יודע אם יש בארץ גוף שיכול לדאוג לכך שעברייני הכביש הסדרתיים לא יחזרו אליו. צריך להוריד אותם מהכביש, אבל עד כמה זה ריאלי? איפה מסמנים את הקו? אחרי שלוש עבירות? על עבירות של שכרות? עבירות של מהירות? מה יותר מסוכן ממה?"
עונשי מאסר כבדים יעזרו לדעתך?
"לשים עוד אנשים בבית סוהר זה לא יעזור. אם זה בן אדם סדרתי, אל תיתנו לו לעלות על הכביש, אל תבטחו אותו, ואולי זה יעשה משהו. אולי צריך להיות פיקוח ממשלתי על ביטוח ורישיונות. בינתיים המצב רק הולך ונעשה גרוע יותר".
לעתים גם שלילה לא מונעת מעברייני תנועה לעלות על הכביש.
"צריך למצוא דרך לסמן עברייני תנועה עם המון הרשעות, אולי על ידי אזיק אלקטרוני או אמצעי טכנולוגי שיסמן כשהם יעלו על הכביש, ואז אפשר להוריד אותם".
דניאל בכרך ז"ל, בת 18, נהרגה בתאונת דרכים ביוני 2004, כשרכבה באופנוע עם חבר לעבודה. סמוך לכפר ויתקין איבד הנהג את השליטה באופנוע. השניים נהרגו בתאונה.
חודשים ספורים לפני התאונה נשלל רישיונו של הנהג לשנים ארוכות, בין היתר בשל כמה עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, כפי שצוין בגזר הדין. "אנחנו שומעים בכל פעם על תאונות והלב נקרע, כי אנחנו כבר יודעים מה הולך לעבור על המשפחה", אומרת כעת האם ד"ר רקפת בכרך.
אז מה הפתרון?
"בארצות הברית מחלטים את הרכבים לעברייני תנועה בעלי הרשעות חמורות. צריך לחלט רכבים, להכניס אנשים לבית הסוהר. הפתרון הוא לא רק שלילת רישיון אלא אכיפה, כי אותם עבריינים לא חוששים לעלות על הכביש גם אם רישיונם נפסל. כי מה יעשו להם? ייתנו להם שוב מאסר על תנאי? בזמנו נלחמנו כדי שתהיה רשימה של פסולי רישיון. בקרב עברייני הכביש שכבר שלולי רישיון, את יודעת מיהם המפגעים בפוטנציה, ואנחנו לא עושים כלום כדי לעצור אותם. זו רולטה רוסית, במי זה יפגע קודם. זה נורא".
פצצה מתקתקת
בעקבות התאונה בה נהרג חורי ז"ל, הניחה לפני ימים ספורים ח"כ שרון רופא־אופיר (ישראל ביתנו) על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון סעיף 39א' לפקודת התעבורה, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. על פי הצעת החוק, יישלל לצמיתות רשיונו של נהג שנתפס בפעם השנייה כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול וזאת ללא התניית זמן ממועד העבירה הראשונה.
"במדינת ישראל תאונות הדרכים מהוות מכת מדינה. לא פעם קיפחו את חייהם עוברי דרך תמימים שנהרגו על ידי נהגים חסרי אחריות שאחזו בהגה תחת השפעת אלכוהול", נכתב בהצעה. "לאורך השנים כשלה מדינת ישראל במיגור מכת תאונות הדרכים, ועל אף שהנתונים מלמדים כי תופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול הולכת ומתרחבת - העונש הקיים כיום בחוק אינו מהווה הרתעה מספקת".
"תאונת הדרכים בה נהרג הנער ברק חורי ז"ל היא מוות מיותר שניתן היה למנוע", אומרת ח"כ רופא־אופיר. "התאונה הותירה אותי כאובה וכועסת. כאמא לשלושה ילדים היה לי ברור שעלי לעשות מעשה. לנהג שדרס למוות את ברק ישנן 41 הרשעות קודמות, מתוכן שתיים על נהיגה בשכרות. זה כמו לנהוג עם כלי נשק ביד. הצעת החוק תגרום לנהגים לחשוב פעמיים לפני שהם עולים על הכביש, ותמנע הישנות מקרים טראגיים בעתיד".
"יש נהגים שנוסעים על הכביש, וזה רק עניין של זמן עד שיפגעו במישהו", אומר גם מנכ"ל עמותת "אור ירוק" ארז קיטה. "כשיש מחבל שהוא פצצה מתקתקת, אז עוקבים אחריו. פה לא עושים שום דבר. שוללים לעבריין התנועה רישיון, לא שוללים לו רישיון - הרי לא באמת אוכפים זאת, לא באמת מורידים אותו מהכביש. מפני שאין מספיק ניידות ושוטרים, הנהגים האלה בכלל לא מורתעים. הוא יודע שהוא עבריין סדרתי, הוא יודע שהוא מועד, ואם יתפסו אותו הוא יכול להיכנס לכלא, אבל הוא עדיין לא מפחד לנסוע גם ללא רישיון, כי הסיכוי שלו להיתפס הוא כמעט אפסי, וזו בעצם הבעיה. אין הרתעה".
אז מהו הפתרון?
"קודם כל שלילה - לפרקי זמן או לצמיתות, תלוי בעבירה - ואכיפה ממוקדת של אותן פצצות מתקתקות. שיאכפו את השלילה, לא רק שיגידו 'שלילה' והנהג הזה ימשיך לנהוג. צריך להוסיף שוטרים וניידות כדי שהנהגים הללו יפחדו בכלל לעלות על הרכב בהיותם בשלילה. כיום גם אם בתי המשפט פוסלים רישיונות, עדיין יש כאלה שכן עולים על הכביש".
"הרבה יותר מ'מה יקרה אם יתפסו אותי', אנחנו מפספסים את הצורך בחינוך", אומר עו"ד פרידמן. "מה יקרה אם יתפסו אותי, זו חשיבה מאוחרת וקצת עבריינית. כשאדם מבין את הפסול לא מתוך אימה אלא מתוך חינוך וערכים - יש לזה הרבה יותר ערך. צריך לזכור שרוב האנשים המעורבים באירועים החמורים הם עבריינים, אבל לא עבריינים בהגדרתם. חינוך, למידה, הפנמה - אלה דברים שצריך לחזור עליהם בתדירות גבוהה.
"כל נהג צריך לעשות אחת לתקופה רענון, לא מפני שהוא צבר נקודות. החמרה בענישה ופסילה לצמיתות הן ענישה, אבל יש גם מבוא. כשאתה רואה מכת מדינה, אתה לא יכול לומר שהפתרון הוא רק באחריות בתי המשפט. רוב עבירות התעבורה הן לא עבירות שאדם קם בבוקר והחליט שהוא עושה אותן. ברוב המקרים הוא לא עושה זאת במחשבה תחילה. אז מה חסר? אותו מקל בראש, שיכה על דברים כגון שימוש בטלפון בזמן נהיגה, שתיית אלכוהול לפני נהיגה. שיחות, הסברים וערך חינוכי יכולים להוריד את מספרם של המקרים הטרגיים".