בערב יום הכיפורים פורסם ברשתות הציבוריות סרטון המתעד קטטה המונית בכיכר בהוד השרון. ככלל, קטטות המוניות, כפי שכתבתי כאן בעבר, הן עניין משמח. מרבית האזרחים הם אנשים רגועים והגונים שלא יעלו על דעתם להשתתף בקטטה, ואלו שכן משתתפים בהן - המוכים והמכים - זוכים בדיוק במנה המגיעה להן, ויש לקוות גם שמנה זו תכאב להם לאורך ימים.

הקטטה בערב כיפור מעלה שתי תהיות מעניינות לדעתי. עד כמה שזכור לי מהעבר הדי הרחוק, נהג הציבור המתקוטט להשתמש באגרופים ובקרשים. לא ברור מתי ומדוע בדיוק הפך כיסא הפלסטיק לכלי הנשק המקובל באירועים חגיגיים אלו, ואף צריך להצטער על כך.

כיסא הפלסטיק ידוע בגמישותו היחסית, ומכאן שעוצמת המכה שהוא מייצר בזמן הפגיעה במטרה היא חלשה יותר, ועובדה זו מצערת הן מבחינת הכאב שהוא גורם, והן מבחינת הקהל המשולהב הצופה בגלדיאטורים הלוחמים בזירה. מוטב יהיה אם ידבקו המתקוטטים במסורת ישראל סבא וישובו להשתמש בכלים הישנים מפעם, כאמור אגרופים וקרשים.

מעניין כמו כן - כי זווית צילום הסרטון לא אפשרה להבחין - כמה מהמתקוטטים נעלו נעליים לבנות, וזמן קצר קודם לכן התחננו בבית הכנסת בפני היושב במרומים שימחל להם על חטאותיהם ונשבעו לו שיתנהגו יפה בשנה הבאה. אפשר רק לקוות שהיושב במרומים, בוחן כליות ולב, יודע בדיוק מה צפוי לו מהצדיקים הללו, וסיפק להם די כיסאות פלסטיק. שנה טובה. 