משה ליפסקר
גיל: 51
תפקיד: מנכ"ל אימרפבה ישראל

מי אני: בעל יכולת התבוננות, העמקה והסקת מסקנות. יש לי דרייב חזק לעשות דברים עם משמעות ולוודא שהמשימה שהצבתי לעצמי תקרה. מרגיש צורך להביא את עצמי במאה אחוזים ולהשאיר חותם.

שורשים: המשפחה של אבא, שהגיעה מעיירה ליד ורשה, עלתה לארץ לפני המלחמה, וסבא, שהיה בשנות ה־20 לחייו, חזר לשם כדי לנסות ולהציל את הקרובים - ונמלט ממש לפני הפלישה. סבתא היא בתו של הרב יצחק דוד שולביץ', שהיה תלמיד ישיבה ואיש עסקים, והלך 90 ק"מ ברגל כדי לפגוש את החפץ חיים. סבתא עלתה גם היא לפני המלחמה לתל אביב, הכירה את סבא, הם התחתנו, התיישבו בדרום העיר והקימו מתפרה.

סבא מהצד של אמא בא ממשפחה מרובת ילדים בפולין, עלה לארץ עם רוב המשפחה, עבד בבניין, הכיר בארץ את סבתא, שעלתה גם היא משם, והיה סגן ראש עיריית פתח תקווה וחבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל. כולם היו דתיים. אבא ואמא נפגשו בתל אביב, בבני עקיבא, התחילו את חייהם המשותפים באשדוד ועברו לפתח תקווה. הוא התעסק בחשבונות והיא הייתה מורה ומנהלת בבית ספר.

הילדות שלי: פתח תקווה, כיפה סרוגה. כשהייתי בן 4, אבא נסע לעשות תואר שני במינהל עסקים, וההורים היו שליחי סוכנות. אני זוכר שבמלחמת יום כיפור אבא ניסה לחזור לארץ כדי להתגייס למילואים, הגיע לניו יורק ולא הצליח לעלות על טיסה. למדתי בבית ספר יהודי גדול, חרשנו את ארה"ב לאורך ולרוחב בקרוואנים, אנגלית דיברתי שוטף, ובגיל 7 חזרנו לארץ, ישר לכיתה ב'.

אף פעם לא הייתי גיק של מחשבים. עניין אותי ספורט, הייתי מדריך בבני עקיבא, ובגיל 14 עברתי לפנימייה בנחלים עם כל החברים, זה היה קרוב הביתה, אז הייתי בא הרבה. למדתי היסטוריה, פיזיקה ומתמטיקה מוגבר והשאיפה הכי גדולה שלי הייתה להתגייס ליחידה מובחרת.
שירות צבאי: הגעתי לסיירת גולני בתקופה שבה היא נחשבה לחוד החנית, עם ארז גרשטיין וצ'יקו תמיר, ושם התעצבתי. הייתי מפקד צוות, קצין, חתמתי קבע לשנה, הייתי מג"ד בדרגת סא"ל ועשיתי 90 ימי מילואים בשנה, מה שלא הקל על אשתי.

עינת: אשתי, עובדת סוציאלית. הוריי עברו לאלקנה כשהייתי נער בוגר, והיא גרה שם מילדותה. חברה משותפת של האמהות שלנו יזמה את ההיכרות בינינו כשהיינו סטודנטים. אנחנו גרים במושב נחושה בעמק האלה ויש לנו חמישה ילדים.

קריירה: בגלל התפיסה הלוגית שלי, למדתי מדעי המחשב ופילוסופיה, שילוב מנצח מבחינתי, ועבדתי בכל מה שהיה אפשר, הדרכת טיולים, פר"ח. אני מאוד רציונליסט בהסתכלות שלי על דברים, לוקח מה שנכון לי לקחת ולא בקיצוניות לשום כיוון. הילדים שלי נמצאים בחינוך דתי מלא, אבל הם ליברלים ופתוחים.

התקבלתי לחברת אקורד מטוורקס, שהתמחתה בווידיאו קונפרנס, כמהנדס תוכנה, ואחרי שהיא נקנתה בידי פוליקום האמריקאית, עברתי להיות ראש צוות, ראש קבוצה, דירקטור, מנהל בכיר במרכז המו"פ ומנהל ארגון חדשנות פנימי. למדתי לעבוד בקורפרייט אמריקאי, והשנים שגרתי שם כילד כנראה הקלו עליי. אחרי 14 שנים, כשהחברה החליטה להעביר את המו"פ להודו, הייתי חלק מהצוות המצומצם שמונה לסגור פה את הסניף. זה היה משבר שנתן לי הרבה ניסיון להמשך הדרך.

סלברייט: הצבתי לעצמי מטרה להגיע לתפקיד ניהולי, ואף שבאתי מעולם הווידיאו, האודיו והרשתות, מוניתי לסמנכ"ל פיתוח בעולמות הסייבר והמובייל והצלחתי לעשות את הקפיצה שרציתי. אחרי שנתיים היא נמכרה לקרן הון סיכון בארה"ב. היו לי כמה הצעות, ואפילו חשבתי להקים סטארט־אפ משלי. בסופו של דבר בחרתי באימפרבה בגלל העומק הטכנולוגי.  

אימפרבה: חברת סייבר, יוניקורן, מספינות הדגל של ישראל, שהתחילה מסטארט־אפ שייסדו שלושה ישראלים, הפכה לגלובלית, וב–2019 נרכשה בידי תומא בראבו, אחת מקרנות הסיכון הגדולות בעולם. היא מעסיקה 1,500 עובדים ברחבי העולם, 500 בישראל. יש לנו את חומת האש לאפליקציות מקוונות ומיועדות לניטור, דיווח וחסימה של תשדורות מגורמים עוינים וניטור וניתוח של פעילות מסדי נתונים, שעובדת באופן עצמאי ממערכת ניהול מסדי הנתונים.

התחלתי לעבוד באימפרבה קצת לפני המכירה, כסמנכ"ל המו"פ של ה"דאטה סקיוריטי", שעוסק במניעה של גניבת נתונים ובהגנה על אתרים. אחרי שנה קיבלתי את הניהול של הסניף הישראלי ושנה אחר כך את המו"פ העולמי, ואני מכהן כסגן נשיא בכיר למו"פ.

פאם מרפי: מנכ"לית החברה, המנהלת שלי, בחורה מרשימה ביותר, חדה כתער, יש לה את היכולת לראות את המאקרו ואת המיקרו בו־זמנית. היא אנושית מאוד, בגובה העיניים, ואוהבים אותה מאוד.

קורונה: כשהתחלנו לעבוד מהבית, עלתה השאלה איך מנהלים 500 עובדים מרחוק. אז הקמנו חדר מלחמה מצומצם וניהלנו את זה. ההייטק היה הראשון שעמד על הרגליים, והסייבר קיבל דחיפה מטורפת כי כשכל העבודה היא וירטואלית, פוטנציאל הפריצות עולה בצורה דרמטית וכולם היו בלחץ. נכנסנו למלחמת עולמות שקטה. ארגוני הפשיעה ניצלו את הבלבול העולמי והיו לא מעט מתקפות מתוחכמות, אחת מהן הייתה, למשל, התקפה של בוטים שניסו לחטוף זימוני תורים וחיסונים של קורונה בארה"ב.

כשברוב הסקטורים ליקקו את הפצעים, חברות הסייבר דיווחו על גידול דו־ספרתי משנה לשנה. לפי אחד הנתונים בשנה האחרונה, 20% מההשקעות בסייבר מגיעות לישראל. ב–2020 גייסנו 70 עובדים, העמדנו יעד של 50 עובדים ב־50 ימים. מי שהחזיק את העובדים היו מנהלי הצוותים והקבוצות. אחרי הקורונה חזרנו למודל היברידי, יומיים־שלושה ימים במשרד כדי לא לאבד את האנרגיה האנושית. אנחנו מנסים לייצר ימים של משרד מלא וחושבים איך להגביר את החיבור בין אנשים באמצעות בחינת הבעיות שעולות.

הגנה: כדי למנוע את השירביט הבא, אנחנו נמצאים בכל הבנקים בעולם ומונעים הפלת אתרים כמו וייז, שכל הזמן מנסים להפיל. אפשר לדמות את זה למבצר, שיש בו חדר עם כספת והוא מוקף בחומה. מגינים גם על החומה וגם על הכספת. לפי מחקר שערכנו בחברה, התברר ש–46% מבסיסי הנתונים שמאוחסנים באתרים פיזיים בעולם חשובים למתקפות סייבר בגלל חולשות אבטחה מוכרות. אצלנו זה אפילו עוד יותר גרוע - 69% מבסיסי הנתונים חשופים למתקפות. מה שמדאיג הוא שעדכוני אבטחה של אפליקציות ומכשירי קצה זוכים להטמעה מהירה ושוטפת, אבל ארגונים דוחים את עדכוני האבטחה של בסיסי הנתונים שלהם, מה שחושף לפריצה את הנכסים הכי קריטיים שלהם. המוצרים שלנו, נוסף לאלה של JSONAR שרכשנו, נותנים הגנה הרמטית.

JSONAR: חברת אבטחת נתונים שנוסדה בידי שני ישראלים ושאימפרבה רכשה לפני שנה. החיבור בין החברות שימר את השליטה שלנו במקורות המידע של הארגון, ללא תלות בסוג הטכנולוגיה, היצרן או המיקום שלה וחיזקה את מרכזי המחקר והפיתוח בישראל.

קלאוד ווקטור: סטארט־אפ אמריקאי שמתמחה בהגנה על AIP שקנינו לא מזמן. הצוות הישראלי ממשיך להוביל את פיתוח המוצר, ושיתוף הפעולה עם העובדים מאפשר קיצור לו"ז שחשוב מאוד למהירות ההגעה לשוק, כשלא צריך להמציא את הגלגל. קלאוד ווקטור משלים את יכולות ההגנה שלנו על ידי גילוי כל ב–APLs בארגון בלי לשנות את התעבורה. העולם הולך יותר לאינטגרציה בין שירותים לאפליקציות, כשכל שירות חושף ממשק, מעין חוזה או שפה, מול הצד השני, ועכשיו גם אנחנו שם.

פנאי: אוהב לקרוא ספרים. אשכול נבו, פול אוסטר, סיימתי את "המטרה" של אליהו מ' גולדרט. כל מה שיש בו עומק. עושה הרבה הליכות, טיולים וספורט.

צופה פני עתיד: בעוד כמה שנים אני רואה את עצמי מנהל עוד חברת סייבר, תורם מהניסיון הניהולי והפיקודי שלי לדירקטורים ומייעץ לחברות, כבר היום אני עושה את זה כי זה עוזר לאחרים וזה מספק אותי ומתעסק עם קרנות הון סיכון.