כבר שנים רבות שאני מנסה להגיע למצב של יציבות כלכלית, אך ללא הצלחה. האמנתי שאחרי שאסיים את לימודי התואר הראשון אצליח למצוא עבודה רווחית, אך זה לא קרה, וגם לאחר סיום לימודי התואר השני אני עדיין לא מצליחה להגיע ליציבות שלה אני מייחלת, והחובות רק ממשיכים להיערם. האם יש פתרון למצב?
“הסיטואציה שאת מתארת מדגישה היטב כי את נמצאת בתוך מעגל שאינו מאפשר לך להגיע אל המקום שבו את רוצה להיות מבחינה כלכלית. הדבר החשוב ביותר שעלייך לעשות הוא לשאול את עצמך: אילו כלים וידע חדשים צברת בשנים האחרונות על מנת לפרוץ את המעגל שבו את נמצאת? סביר להניח שהתשובה לכך היא שלא צברת שום ידע שיוכל לסייע לך להתנהל כלכלית. אומנם סיימת לימודי תואר ראשון ותואר שני, ובהחלט מדובר ברכישת השכלה חשובה, אך תארים אקדמיים אינם מלמדים אותנו כיצד לנהל בצורה נכונה את כלכלת הבית.
בניהול כלכלי ישנם שיטות, כלים וכללים שעלינו ללמוד על מנת שנוכל לצאת ממעגלים שבהם אנו נמצאים ולמקסם את הרווחים שלנו. ככל הנראה, עד כה ניסית לטפל בבעיות העומדות בפנייך בעזרת כלים לא מתאימים. אם, למשל, יש לך דליפה חמורה בצינורות ואת מנסה לתקן אותה בעזרת פינצטה, אז כנראה שתמצאי את עצמך במשך שנים משתמשת באותה פינצטה, מנסה לפתור את הבעיה ללא הצלחה, עד שתשיגי את מפתח הצינורות הגדול שיביא אותך אל היעד המבוקש. קיימים כיום קורסים שנועדו לסייע להתנהלות כלכלית נכונה.
הקורסים הללו לא תמיד בחינם ויכולים לעלות כמה מאות שקלים, אבל חשוב שתזכרי – אם שילמת עשרות אלפי שקלים על לימודי תואר ראשון ותואר שני, ייתכן שכדאי לך לשלם עוד סכום כסף נוסף על קורס מקיף שישנה את החשיבה הכלכלית שלך, ייתן לך כלים לנהל אחרת את החשבון שלך, ויביא שינוי לצורה הכלכלית שלפיה את חיה. גם אם הקורסים הללו עולים כסף, זאת יכולה להיות השקעה טובה עבור העתיד שלך, שכן אחרי קורס כזה יהיו לך את הכלים שלהם את זקוקה כדי להגיע אל האיזון הכלכלי שלו את מצפה. זה אפשרי”.
אני בן לשני הורים מבוגרים, בני 80, אשר ברשותם חיסכון של כ־200 אלף שקלים שאינו מושקע בשום צורה. הם ביקשו ממני למצוא עבורם את ההשקעה הראויה עבור סכום הכסף הזה, אך אני חושש מאוד לבצע השקעה לא נכונה. מאחר שלא מדובר בכסף שלי, והסכום הזה הוא חלק נכבד מההון שברשותם, אני חושש שאבצע השקעה שגויה שתפגע בהם ותגזול מהם כסף שהם עלולים להזדקק לו, ואולי אפילו בזמן הקרוב. מה עליי לעשות?
"הסיטואציה שאתה מתאר היא בהחלט סיטואציה כלכלית לא פשוטה. כאשר מדובר באנשים בגילי ה־80, לא מן הנמנע שהם יהיו זקוקים לסכומי כסף נזילים מעכשיו לעכשיו, לצורך טיפול רפואי, ייעוץ דחוף או כל סיבה אחרת. הרעיון הזה עומד בסתירה לרעיון של השקעות, שכן השקעות נועדו במהות שלהן להיות לטווח ארוך. לרוב, אם יש לי סכום כסף ואני יודע שלא אזדקק לו בשנתיים־שלוש הקרובות, אז אני יכול להשקיע אותו, אך אם אני יודע שאולי אצטרך את הכסף בקרוב כנראה שלא אשקיע אותו, כי אי אפשר לדעת מה יקרה.
הרי אם הכסף מושקע בשוק ההון, ולפתע מגיעות ירידות חדות בשוק שפוגעות בהשקעה שלי, אני יכול להמתין ולחכות שהשוק יתאזן חזרה – אך אם אני זקוק לכסף במהירות ואין לי ברירה אלא להוציא אותו, אני עלול לסבול מפגיעה כלכלית חמורה. לכן כאשר אנו רוצים להשקיע סכום כסף, אך צריכים לוודא שהוא יהיה זמין לנו, במיוחד אם הוא הכסף היחיד ברשותנו, עלינו לבצע החלטות זהירות ושקולות. ההמלצה שלי אליך היא לפצל את סכום הכסף שברשות הוריך ולהשקיע אותו בשני אפיקים שונים.
לדוגמה, אפשר לקחת 100 אלף שקלים מתוך 200 אלף השקלים שברשותם, ולהשקיע אותם בהשקעה סולידית במיוחד ולא תנודתית, כמו למשל איגרות חוב ממשלתיות. את 100 אלף השקלים הנוספים הייתי משקיע באמצעות קופת גמל להשקעה דווקא במסלול הכי ספקולטיבי, היכן שסקאלת ההשקעה רחבה יותר, תנודתית יותר ויכולה להביא גם לתשואות גבוהות יותר. באמצעות זאת אני משקיע חלק מהכסף בהשקעה שיכולה להניב פירות רווחיים ביותר, אך מצד שני אני לא מסכן את כל הכסף שלי כי חלק ממנו מושקע באפיק ללא תנודות גדולות (וגם ללא רווחים יוצאים מגדר הרגיל). בשני אפיקי ההשקעה הללו, הכספים הם בכל מקרה נזילים ואפשר להוציא אותם בכל שלב".