מחר יצוין ברחבי העולם יום האזרח הוותיק הבינלאומי או בשמו הנפוץ יותר - יום הקשיש, שבמדינות רבות הוא אות פתיחה לחודש שלם של הוקרת האזרחים הוותיקים בחברה והעלאת קרנם.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, חלקם באוכלוסייה רק הולך ועולה, ככל שתוחלת החיים במדינות המפותחות עולה. עם זאת, אחד מחמישה אזרחים ותיקים בישראל חי בתנאי מחסור ועוני.

נכון לספטמבר 2021, ארגון "לתת", ארגון הסיוע הגדול בישראל לנזקקים המהווה גם ארגון גג למאות עמותות סיוע, מסייע לכ־19 אלף קשישים. זאת כאשר לפני משבר הקורונה נזקקו לסיוע ב"לתת" כ־14,500 קשישים.

"מדובר בעלייה משמעותית בשיעור של כ־30% במספר הקשישים שאנחנו מסייעים להם יחד עם רשת העמותות השותפות שלנו, בהשוואה למה שהיה טרום המשבר" אומרים בארגון.

לאחרונה בדקה עמותת "לתת" את עלות סל המזון הבריא המינימלי שמגדיר משרד הבריאות מול חמש הרשתות הזולות ביותר, וגילתה כי עלות סל המזון הנדרש להבטחת התזונה הבסיסית לזוג קשישים עומדת על 1,074 שקלים לחודש.

מאחר שקצבת הזקנה הבסיסית לזוג היא 2,342 שקלים, ו־1,558 שקלים ליחיד, כדי לעמוד בעלות סל המזון יהיה על זוג קשישים להוציא כמחצית מהקצבה, 46%. זוג קשישים כזה, שאין לו הכנסות מפנסיה, יתבסס על קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה שעומדת על 5,117 שקל לזוג ו־3,237 שקל ליחיד. כלומר, אם הם רוכשים את סל המזון הבסיסי, הוצאתם על מזון תהיה 21% מסך הכנסתם.

משה פריינטה, בן 86, ערירי ואלמן, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד. הוא מסתייע במטפלת שלו, מרים ניסים, בת 69. משה היה עצמאי שאיבד את החנות שלו להוצאה לפועל בשל חובות שהסתבך בהם. מרים מטפלת בקשישים כדי להתקיים. היא ובעלה יוסף מתקיימים גם הם מקצבת ביטוח לאומי בלבד.

סיפורה קורע הלב מלמד על מעגלי העוני הרחבים בקרב רבים מדי מהקשישים בישראל - אחד מכל חמישה חי מתחת לקו העוני ועוד רבבות ששורדים בקושי מעליו.

"אני לא חושבת שאני יכולה להפסיק לעבוד כי אחרת לא אצליח להתקיים", מסבירה מרים. "בגלל שהתחלתי לעבוד, הביטוח הלאומי הפסיק לי את כל ההטבות שקיבלתי על קצבת נכות, כמו הנחת ארנונה וחשמל ועוד. לפעמים אני שואלת את עצמי עד מתי אצטרך להמשיך לעבוד? איך זוג יכול להמשיך להתקיים מ־4,000 שקל בחודש? הרי רק התרופות והחשמל מחסלים את הכל.

אני ובעלי שנינו חולים ולוקחים הרבה תרופות. אין לי ולבעלי פנסיות אבל גם למשה אין. יש לו שעתיים טיפול מביטוח לאומי ועוד שעתיים כניצול שואה. לפעמים אני נשארת איתו מעבר לשעות שאני חייבת, אפילו ישנה אצלו, כי הוא מאוד בודד".

20.4% מכלל המשפחות באוכלוסייה ו־27.8% מהמשפחות אשר חיות בעוני בישראל הן משפחות שבראשן עומדים בני 65 ומעלה. על פי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" לשנת 2020, 91% מהקשישים הנתמכים מעידים כי קצבת הזקנה מאפשרת להם באופן חלקי בלבד או אינה מאפשרת להם כלל למלא את צורכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד.

לפי דוח של בנק ישראל בשנת 2020 חיו בישראל 196,927 בני 65 ומעלה, כמחציתם במשקי בית זוגיים, 18% מתוכם (895,166) משתייכים לחמישון התחתון.