בעקבות חשיפת מסמכי פנדורה: אמש פורסמו מסמכי פנדורה, 12 מיליון מסמכים שדלפו מסוכנויות כלכליות על ידי ארגון התחקירנים העולמי ICIJ, והישראלים? מככבים בהם. המסמכים החסויים חושפים את פופולריו מקלטי המס בכל העולם, ובמיוחד עבור ישראלים.

מקלט מס הינו הגדרה למדינה בעלת עצמאות כלכלית, אשר גובה המס בה נמוך יחסית בהשוואה לרמת המס הבינלאומי הממוצעת. פעולה במדינה שהיא מקלט מס, מאפשרת להפקיד רווחים שנוצרו במדינה אחרת בחשבון הנמצא במקלט המס, ולהכפיפם לתשלום מס מופחת. השימוש במקלטי מס הפך להיות נחלתם לא רק של בעלי ממון, אלא גם של בעלי עסקים, המבקשים ליהנות מיתרונות המס הטמונים במדינות אלו.

לאור זאת, רשויות המס בעולם, וכן רשות המס בישראל, שמו להם למטרה לאתר את הפעילות באותם מקלטי מס, תוך בחינה מהותית של הפעילות והאם מעבר לשיקולי המס, יש הצדקה לקיום פעילות עסקית באותן מדינות. לשם כך, נחקקו חוקים רבים במהלך השנים האחרונות והוגבר שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין הרשויות והמערכות הבנקאיות. 

מדינות המשמשות מקלט מס

עם התפתחות הטכנולוגיה ופיתוח המסחר הממוחשב (e-commerce) גדל הביקוש למקלטי מס והגישה אליהם נעשתה נוחה בהרבה, וזאת, מאחר שבשונה משנים עברו, כיום אין צורך למשקיע להיות נוכח פיזית והוא יכול לנהל את השקעותיו מרחוק. מלבד ההקלה במיסוי, חברות ועצמאים מחפשים גם מקום בו הפיקוח וההתערבות הממשלתית החיצונית ברכוש הפרטי פחותים.

ככלל, בעולם קיימות מדינות רבות שמוגדרות כמקלטי מס, ביניהן שוויץ, קפריסין, לוקסמבורג, פנמה, איי הבתולה, סיישל, אנגוויל, הבהאמה'ס, בליז והיד עוד נטויה. המדינות הללו מתחרות ביניהן על מידת האטרקטיביות של הקלות במס, אך כל אחת גם פונה לקהל אחר עם צרכים אחרים וכך מטפחת יתרון יחסי על פני האחרות. 

מקלט מס (אילוסטרציה) (צילום: אינגאימג')
מקלט מס (אילוסטרציה) (צילום: אינגאימג')

מתי משתמשים במקלטי מס?

קיים מגוון רחב של מקלטי מס, המתאים לסוגים רבים של "פליטי מס" בעלי צרכים שונים ומטרות שונות. להלן כמה דוגמאות עיקריות של שימושים במקלטי מס.

השקעות ובנקים חיצוניים – הבנקים הם מקום נוח לאחזקת הון והשקעתו עבור כל בעל הון שרוצה לחסוך כספים עקב תשלום המס במדינת האם.

חברות החזקה –  חברת ההחזקה רשומה במדינת מקלט המס, בעוד חברות הבת שלה יוכלו לפעול במדינות האם אך לשלם מיסים לפי חוקי מדינת מקלט המס. עם זאת, קיימים חוקים במדינות רבות שנועדו למנוע את השימוש במדינות מקלט מס, חשוב לציין, כי בעולם הפיננסי קיים כינוי מיוחד לחברות בת של חברות החזקה – "חברת קש", מאחר שבדומה לדחליל, הן מסתירות את חברת האם.

חברות ביטוח שבויות – חברות ביטוח שנוצרו על ידי בעליהן ומבטחות אותם. מטרתן העיקרית של חברות הביטוח הללו היא לבטח את הסיכון בהשקעות הפיננסיות של בעליהן.

השימוש במקלטי מס אינו אסור בחוק או מהווה עבירה פלילית, אך יש לו משמעות אזרחית, היוצרת חובת דיווח וחובת תשלום מס ביחס לחברות אשר מבחינה מהותית נשלטות ומנוהלות על ידי תושבי ישראל מישראל או המשמשות את אותם תושבי ישראל לצורך מתן שירותים מחוץ לישראל תוך שימוש במשלח יד (בעיקר ייעוץ, בעלי מקצועות חופשיים), בו הם עוסקים באופן רגיל. יחד עם זאת, ככל שהשימוש במקלטי המס נועד לביצוע פעילות עבריינית או לצרכי הלבנת הון, יהיו לו השלכות גם בהיבט הפלילי.

בראשית דרכן, שימשו מדינות מקלט המס בעיקר משפחות רבות נכסים, ארגוני פשיעה ועולם תחתון. הגורם שהביא לפריחה של מדינות מקלטי המס המוכרות לנו כיום, הוא הפעלת מגבלות על שווקי ההון בעולם על ידי ארגון ה- OECD – הארגון העולמי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. מדינות החברות בארגון הסדירו את הרגולציה והגבירו את הפיקוח על השווקים ברחבי העולם. הרגולציה הזו גרעה בחופש הכלכלי של חברות גדולות, שאף נפגעו מכך כלכלית, ולכן החלו לחפש מקום חופשי יותר.

בד בבד, החלו מדינות רבות לדרוש שיעורי מס גבוהים, מדינות רבות חתמו על אמנות שמסדירות את תשלום המס במספר מדינות (כך למשל, אם תושב ישראל שילם מס עבור הכנסתו במדינה אחרת החתומה על אמנת מס עם ישראל, בשיעור הנמוך מערך המס שהיה עליו לשלם בישראל, הוא יאלץ לשלם את יתרת המס לרשויות המס בישראל). בשל הסיבות הללו ואחרות, החלו מקלטי מס לפרוח – תחילה באירופה, אך לאחר זמן קצר גם באיים הקריבים ובמגוון מקומות אחרים ברחבי העולם.

עו''ד קשת סירוטה-לוינר (צילום: יח''צ)
עו''ד קשת סירוטה-לוינר (צילום: יח''צ)

איך יושפעו מקלטי המס מן הרפורמה של מיסוי גלובלי מינימלי?  

יש להדגיש שכל עוד הדברים מדווחים כראוי לרשויות הרלוונטיות, רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הם פרקטיקה חוקית ומקובלת. עם זאת, לניהול עסקים דרך רישום חברות במקלטי מס יש משמעות נרחבת מבחינת המדינה בשל "הפסד" המסים שיכלו להיות משולמים מרווחי החברות. הקושי שנבע מרישום חברות - ובעיקר ענקיות טכנולוגיה במדינות שבהן מס החברות נמוך יחסית - הוביל בקיץ האחרון להסכמה היסטורית בין המדינות החברות ב-G7 ביחס למס חברות גלובלי אחיד של 15%. חברות ה-G7 מקוות כי מדינות רבות נוספות יצטרפו להסכמה.

אין ספק כי ככל שיוזמה זו תקודם, יידרשו מקלטי המס ואלו המבקשים ליהנות מן היתרונות הטמונים בהם לחשב מסלול מחדש ולהציע חלופה אטרקטיבית, המבוססת על יתרונות שאינם תלויים רק בשיעור המס המופחת.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מיסים במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר