המחזאית ובמאית התיאטרון פרופ' נולה צ'לטון הלכה היום (שישי) לעולמה בגיל 99. נודעה גם כמחזאית ומורה למשחק ולדרמה ישראלית-אמריקאית. כמו כן היא פרופסור אמריטה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב וכלת פרס התיאטרון הישראלי, כלת פרס כינור דוד (1974) וכלת פרס ישראל לאמנות הבמה לשנת תשע"ג. 

ארגון במאי התיאטרון בישראל (בת"י) ספדו לה: "איגוד הבימאיות והבימאים מרכין ראש עם מותה של של מגדלור התיאטרון הישראלי, כלת פרס ישראל, פרופ' נולה צ'לטון. נולה היתה המורה של כולנו - מגדולי שחקני הוליווד , דרך רבים מעמודי התווך של התיאטרון הישראלי ועד למדריכי תנועת תרבות שממשיכים את דרכה גם היום בעירות הפיתוח. נמשיך להילחם על דמותה של החברה הישראלית לזכרה". 

צ'לטון נולדה בניו יורק בשנת 1922 ולמדה משחק בארצות הברית בשנות ה-50. בניו יורק ביימה בין היתר שתי הצגות באוף ברודוויי עם השחקן דסטין הופמן. בשנת 1963 הגיעה לישראל כתיירת ומאז החליטה להשאר בארץ. בישראל ביימה בין היתר את המחזות "הקיץ של הבובה ה-17" בתיאטרון הקאמרי ואת המחזה "יחפים בפארק" בתיאטרון אלהמברה.

מתחילת שנות השבעים החלה ללמד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובה לימדה ברציפות עד פרישתה מהוראה. בראשית שנות השמונים קיבלה דרגת פרופסור-אמן. בשנות ה-70 הקימה פרויקט בעיר קריית שמונה שהביא עמו מחזות חדשים והצגות ייחודיות.  ב-1976 ביימה בחיפה את ההצגה "קריזה" שהייתה אחת ההצגות הראשונות בישראל שעסקה בסוגיית האפליה העדתית כנגד האוכלוסייה המזרחית.

בשנת 2013 זכתה בפרס ישראל לאמנות הבמה. באותה שנה הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, סרט על חייה ופועלה בשם "תפילת האדם".