נטל המס בישראל, המתבטא בגידול בהיקף ההכנסות ממסים, זינק בשנים 2019־2022 ב־17.9% ל־372.4 מיליארד שקל. כך מראים נתונים שהגיעו ל"מעריב" ממרכז המחקר של הכנסת. נתונים אלה סותרים את הבטחות שר האוצר אביגדור ליברמן שלפיהן לא יוטלו מסים או היטלים חדשים.

על פי הנתונים, היקף המסים הישירים שנגבו (בעיקר מס הכנסה) זינק בין השנים 2019 ל־2022 ב־19.9% והסתכם ב־201.4 מיליארד שקל. המסים העקיפים ובהם המע"מ והמכס גדלו באותה תקופה ב־15.2% ל־164.1 מיליארד שקל. יש לציין כי באותה תקופה וכן בתקציב המדינה לשנים 2021־2022, המסים הישירים (ובעיקר מס הכנסה) לא גדלו, כמו גם מסים כמו המע"מ.

יחד עם זאת, בעקבות לחץ מצד המפלגות החברתיות (העבודה ומרצ) נוספו היטלים עקיפים חדשים כמו מס על שימוש בכלים חד־פעמיים ואגרת גודש. בימים הקרובים יוחלט להגדיל את מס הרכישה עבור משקיעי הדיור מ־5% ל־8%. כמו כן, יש כוונה למסות הכנסות בגין דירות Airbnb. התוכנית לגביית היטל בגין ביקור רופא הוקפאה בשלב זה.

אביגדור ליברמן (צילום: מרק ישראל סלם)
אביגדור ליברמן (צילום: מרק ישראל סלם)


ח״כ אלי כהן, שכיהן בממשלה הקודמת כשר הכלכלה, התייחס לתקציב המדינה ובמיוחד לתשלומי המס שנכללו בתקציב. לדבריו, בתקופת שלטון הליכוד המע"מ הופחת מ־18% ל־17%, מס החברות הופחת מ־27% ל־23% והמס על חברות תעשיה הפועלות בפריפריה הופחת אף הוא. "במקום תוכנית סינגפור להורדת מסים שהבטיח נפתלי בנט קיבלנו את תוכנית טורקיה להעלאת נטל המס", טוען כהן.

"תקציב המדינה לא כולל תמריצים לצמיחת המשק, להפך, התקציב מבוסס על העלאות מסים משמעותיות שיקטינו את הצמיחה ויאטו את הירידה באבטלה". לדברי שר הכלכלה לשעבר, "העלייה החדה בהכנסות ממסים באה בעיקר על חשבון השכבות החלשות בחברה ולא כוללת תמריצים להשקעות מקומיות ובינלאומיות בישראל. הורדת המסים שביצענו בתקופת הליכוד בשלטון היוותה חלק מרכזי בצמיחה ובהורדת האבטלה, שהגיעו למספרים הנמוכים ביותר שהיו ערב משבר הקורונה״, הוסיף.