שרת האנרגיה, קארין אלהרר, הודיעה בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל כי לא יינתנו התרים לחיפושי נפט חדשים ברחבי הארץ. בנוסף, מנכ"ל משרדה, אודי אדירי, אמר כי משנת 2030 כל הרכבים שיובאו ארצה, ינועו על חשמל.

בתוך כך, הוועדה בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ) שמעה היום סקירה רחבה של משק הגז והאנרגיה של מדינת ישראל ועל תוכנית העתיד של המשק הישראלי. רז ביקש לשמוע משרת האנרגיה על מדיניות משרדה בתחום האנרגיה העתידית של מדינת ישראל ועל השלכות על הקרן לאזרחי ישראל. "מדינת ישראל לא תחזור לייצר חשמל בפחם, וכי אנרגיה מתחדשת היא היעד שלנו, וכמה שיותר מהר", אמר.

בהמשך, אמרה אלהרר כי "השאיפה העיקרית שלי, ראשון בסדר העדיפות שלי הוא המעבר לאנרגיות מתחדשות. העולם הולך לשם וישראל לא תהיה שונה, זה העתיד. יחד עם זאת, צריך לומר בהגינות, אף כי זהו היעד, אולם הדרך לשם רצופת קשיים שצריך להתמודד איתם, כגון: קרקעות, רשת החשמל, וחסמים שונים שמצריכים שיתוף פעולה עם כל הגורמים. כאשר נכנסתי לתפקידי, עמדנו על6% אנרגיות מתחדשות, ומדינת ישראל מחויבת להגיע ל-30%".

"מחובתנו להבטיח את יציבות האנרגיה לטווח הקצר, הביניים והארוך. הגז הוא פתרון זמני לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. גז הוא דלק פוסיליטי. ואנחנו נדאג שיהיו כמה שפחות פליטות מזהמים שפוגעים בבריאות הציבור", הוסיפה.

השרה התייחסה גם למשבר האנרגיה: "אנחנו עדים למשבר אנרגיה חמור באירופה. המשבר גורם למדינות לשקול מחדש מעבר לאנרגיות מתחדשות. זה צריך להדליק אצלנו נורת אזהרה, ולכן צריך לעשות את המעבר בצורה שקולה ואחראית. אנחנו לא רוצים לחזור לפחם".

לטענתה, "לא נחזור לפחם שהוא אנרגיית העבר, ואנחנו רוצים להסתכל קדימה. המשבר מוכיח שצריך תמהיל אנרגטי נכון. וישראל נוהגת באחריות. לדבריה, בשנתיים האחרונות היה קושי בייבוא לוחות סולריים, מה שגרם לעיכוב בקידום אנרגיות מתחדשות. אנחנו חייבים להפחית את פליטות המתאן. אני מציעה שכל משרד יתרכז במתאן שבחצר שלו. קל לומר אולם מאוד קשה להפחית את הפליטות".

בנושא הגיאו-פוליטי אמרה השרה כי "היחסים שלנו עם מדינות האזור כוללים מכירת גז במחיר לא זול. הפכנו לשחקנים מרכזיים במזרח התיכון. השרה אמרה כי תחזית בנק ישראל בעניין ההכנסות מגז משנת 2013 הייתה מוטעית ולכן הם חזרו בהם".

לדבריה, הביקוש לגז ימשיך להיות גבוה. "לפי התחזית העולמית, בשנת 2050 רבע מצריכת האנרגיה בעולם תהיה מגז. יחד עם זאת, אנו צריכים להמשיך בתהליך מואץ של התקדמות לאנרגיות מתחדשות. קל להצהיר על רצון וצורך למעבר לאנרגיות מתחדשות. אני מאמינה שהשרה להגנת הסביבה תציג איך עושים את זה, ולא רק להצהיר ברמה הערכית. אין תחרות בין המשרדים. קיימת עשיה משותפת".

נפט (צילום: Angus Mordant, רויטרס)
נפט (צילום: Angus Mordant, רויטרס)

בהמשך הדיון, מנכ"ל המשרד אדירי העביר לוועדה סקירה רחבה על משק האנרגיה של מדינת ישראל ועל תגליות ומאגרי הגז של ישראל. אדירי מנה את סדרי העדיפות של המשרד, בהם עצמאות והביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, איכות הסביבה, ולבסוף הכנסות המדינה. לדבריו, רוב התועלת הכלכלית ממאגרי הגז, היא מיציבות משק האנרגיה הישראלית.

אדירי הציג כי המשק הישראלי צורך היום כ-12 BCM בשנה, קיים גידול של 1.3% בצריכת אנרגיה. "להערכתנו, בשנת 2040 נעבור את צריכת 20 BCM לשנה. במונחים של הצריכה הנוכחית, המאגרים תמר ולוויתן יספיקו למדינת ישראל למשך כ-70 שנה. ללא מאגר לוויתן, היינו צורכים הרבה יותר פחם ומייבאים הרבה יותר גז. תגליות הגז וצמצום השימוש בפחם ומזוט, חסכו חיים רבים של אזרחי ישראל. וכשהמחיר העולמי גבוה, המחיר לאזרחי ישראל היה כשני מיליארד שקלים לשנה". לדבריו, רמת מחירי הגז בארץ, הכי זולה בעולם.

בנושא איכות הסביבה אמר המנכ"ל כי כדי להגיע למחויבות שלנו להפחתת פליטות, נצטרך להגיע לרמות של צריכת אנרגיה בכ-58% אנרגיות מתחדשות, ובשנת 2030 עם לפחות 30% אנרגיה מתחדשת ובלי פחם. "עד 2050 אנחנו צריכים להפחית את הפליטות ב80%. אני מקווה שנדביק את הפער הנוכחי, עד סוף השנה. המטרה להגיע ל-10% צריכה באנרגיות מתחדשות".

ח''כ קארין אלהרר (צילום: פלאש 90)
ח''כ קארין אלהרר (צילום: פלאש 90)

"משק החשמל עדיין מזהם את האוויר אולם מה שקורה היום, הינו דרמטי. משק החשמל עובר ליצור מגז ובהתאמה, פליטת ה-CO2 הולכת ופוחתת. לעומת זאת, הפקת גז עשוי לפלוט מתאן. גז טבעי הוא בעיקרו מתאן. בהפקה, רוב המתאן נשרף. נוכח הדרישה שלנו, חברות ההפקה הפחיתו את הפליטותב-85% בהשקעה של 35 מיליון דולר", הוסיף.

בנושא הגיאו-פוליטי, אמר אדירי כי צרפת וארה"ב ביקשו להצטרף לפורום הגז האזורי שהקמנו." מה שגרם לחרם הערבי של חברות האנרגיה להתפוגג. היום אנחנו מייצאים גז בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים לשנה. יש ביקוש אדיר לגז הישראלי, בכל יום המצרים מבקשים מאיתנו עוד גז".

על פערי התחזית אמר אדירי, כי הדבר היחיד שהשתנה הוא דחיית פיתוח מאגר לוויתן בשלוש שנים מאוחר יותר. בנוסף, מחירי הגז בעולם ירדו. אז המחיר היה כ-6 דולר והיום הוא 4.4 דולר. משנת 2013 מחיר הגז בישראל מחיר הגז ירד ב-32% מה שהשפיע על ההכנסות והפעלת הקרן.