הממשלה חייבת לטפל בדחיפות במשבר הדיור, אלא שכל שר מושך לכיוון שלו

 1. בועת הנדל"ן

"אנחנו בעיצומו של משבר דיור מהחריפים שידעה מדינת ישראל. בעקבות תקציב המדינה שלא עבר במשך שנתיים - לא שווקו יחידות דיור, וכעת אנחנו במרוץ להלביש את המדינה בשמלות בטון ומלט". ציטוט של שרת הפנים איילת שקד, עם אישור הסבת שטחי תעסוקה למגורים. שקד מגדירה נכון את הבעיה, אך אינה מסוגלת לפתור אותה. בעצם, לא בטוח שהיא או מישהו בממשלה מעוניין בכך.

שרי האוצר, השיכון והפנים נפגשו השבוע כדי להחליט איך לצנן את שוק הדיור באמצעות צעדי מיסוי. שר האוצר אביגדור ליברמן הבטיח ש"אחרי החגים" תיחשף התוכנית לטיפול במשבר, אך החגים כבר עברו, כך שאולי השר התכוון לפסח ולא לחגי תשרי. בסיום ישיבת השרים לא התקבלו החלטות, כי לא הושגה הסכמה, למשל - על העלאת מס הרכישה על משקיעים. שקד התנגדה, וכל שר משך לכיוון שלו. לשקד, המחוברת למגזר הפרטי, אין עניין במסים נוספים, שיעילותם מוטלת בספק. והיא צודקת.

כדי לקדם את תוכניות הבנייה אמורה שקד לקבל את הסכמתם של ראשי הרשויות המקומיות. אלא שלשרת הפנים, שעסוקה בחיזור נמרץ אחריהם (שהרי לא ברור מתי ממשלת השינוי תתפרק), אין רצון להתעמת איתם. בהופעה בוועדת הכספים שלשום הודתה שקד כי "לראשי הערים יש מוטיבציה לא לעלות במדד הסוציו־אקונומי, כי אז יקבלו פחות. אני רוצה לשנות את זה". למרות זאת, הסבת בנייני משרדים פנויים לדירות לא עברה בגלל התנגדות הרשויות, והחלופה לתמ"א 38 אושרה רק לאחר שלראשי הרשויות הובטחו תוספות בנייה של 400% וגם היטלי השבחה.

בעוד שקד היא שרה פעלתנית, שר השיכון זאב אלקין מתנהל כאילו יצא לפנסיה מוקדמת. השר שאמור לקדם את התחלות הבנייה עסוק בחיזור אחר מתיישבי רמת הגולן. השבוע השתתף בכנס בגולן שבו הבטיח למתיישבים לקדם בניית 7,000 יחידות דיור. אלא שהשאלה הרלוונטית היא איך מאיצים את תוכניות הבינוי במרכז הארץ.

ליברמן אישר באחרונה יבוא 29 אלף עובדים לענף הבנייה, מחציתם פלסטינים. ההחלטה המצוינת התקבלה בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, כי כוח אדם מיומן הוא שלב חיוני בהאצת התחלות הבנייה. אלא שבעקבות הבירוקרטיה, נכון להיום לא נצפה בשום אתר בנייה עובד זר נוסף - והאחראים למחדל הם שרי השיכון והפנים. שר האוצר עצמו מודע למצוקת הדיור ומוכן להוציא אל הפועל גם צעדים לא פופולריים. אלא שהוא לבד אינו מסוגל לפתור את הבעיה, למעט צעדים נקודתיים כמו תקציב 7,000 דירות לדיור ציבורי.

ייתכן שהסיבה לסחבת היא שבעיית מחירי הדיור אינה מתגמלת פוליטית, ואף שר אינו מוכן להתאבד על הנושא. שר החוץ יאיר לפיד הפך לנוסע מתמיד במסעותיו בעולם. אם הוא נעלם מקבינט הבריאות, בוודאי שקבינט הדיור לא מעניין אותו. ראש הממשלה נפתלי בנט עסוק בהישרדות יומיומית מול כל מבקשי רעתו. שר הביטחון בני גנץ קיבל את שלו בתקציב, וגם כך נוצר הרושם שהוא יושב על כיסא מפלט ולא על כיסא מיניסטר.

אז נכון שממשלת השינוי קיבלה את בעיית הדיור בירושה מנתניהו ושיש לה נסיבות מקילות, אבל אחרי ארבעה חודשים הגיש הזמן שמישהו יתעורר. ההישג של אישור תקציב המדינה חשוב אבל לא מספיק. הממשלה חייבת לשדר נחישות בפתרון המשבר, ואם זה לא יקרה, תצטרף בעיית הנדל"ן לרשימת המהמורות שעלולות לקצר את לוח הזמנים להפיכתה מממשלת שינוי לממשלת פינוי.

כפי שכבר קורה היום, כל מפלגה תמשוך לכיוון שלה. גם לנתניהו, המשמש כדבק היעיל ביותר לאיחוד הממשלה, יש תאריך תפוגה. כדי שהמשבר ייפתר חייבים למנות פרויקטור נדל"ן, בדיוק כפי שנעשה בעניין הקורונה. אותו גורם צריך לתאם בין כל משרדי הממשלה האחראים על התחום ולקדם את התוכניות.

בממשלת נתניהו, פרויקטור הנדל"ן היה לטוב ולרע שר האוצר משה כחלון. החלטות כמו מיסוי על דירה שלישית (שנפלה בבג"ץ), העלאת מס רכישה למשקיעים או תוכנית מחיר למשתכן היו שנויות במחלוקת, אבל הוא קידם אותן בכל הכוח כי היה לו הכוח הפוליטי, והוא גם האמין בכך. קשה לאתר היום שר שיסכים לוותר על סמכויותיו לטובת מינויו כפרויקטור.

בעצם, יש אולי מישהו בממשלה שיסכים לקבל את התפקיד. מדובר באלי אבידר, השר לענייני כלום ושום דבר. תפקיד שר המודיעין, שאמור היה לקבל במקום אלעזר שטרן (שמינויו ליו"ר הסוכנות היהודית לא קרה) - ירד מהפרק. אז ניתן בהחלט להציע לו את התפקיד.

2. מדד החגים

מדד המחירים לצרכן לספטמבר, שיתפרסם היום בצהריים, אינו סתם עוד מדד. אף שהוא מודד תשעה ימי עבודה בלבד, בגלל חגי תשרי, הוא יקבע אם האינפלציה אכן במגמת נסיקה.

עופר קליין, אנליסט קבוצת הראל, מעריך שהמדד יעלה ב־0.1% בשל עלייה עונתית במחירי המזון והירקות לקראת סוף חגי תשרי, שיקוזזו בירידה במחירי ההארחה, הנופש והטיסות. הגורם החשוב באמת במדד הוא מחירי האנרגיה, שעולים משלל סיבות, ובהן עלויות הובלה, פגיעה באנרגיות חלופיות וחזרת העולם לצמיחה. לבד ממחירי הבנזין למכוניות ולתחבורה הציבורית, מחירי האנרגיה בעולם אינם משפיעים על מחירי החשמל (בזכות חוזי הגז ארוכי הטווח שנחתמו בין ספקיות הגז לחברת החשמל ומפעלי תעשייה גדולים).

גורם נוסף שאינו מופיע במדד הרגיל הוא מחירי הדיור (שעלו בשנה האחרונה ב־7.8%). גם מחירי השכירות ממשיכים לטפס. הממשלה מנסה להשפיע על מחירי הדיור באמצעות סדרה של צעדים, בעיקר בתחום המסים, אבל ההשפעה כאמור מוגבלת.

בכל מקרה, שינוי במגמת מחירי הדיור יתבצע לפחות בעוד שנה מהיום. המדד עלה מתחילת 2021 ב־2.2%, ובשנה האחרונה ב־2.3%. בבנק ישראל מעריכים שהאינפלציה ב־2021 תסתכם ב־2.5%. התחזיות ל־2022 אופטימיות יותר, והאינפלציה השנתית מוערכת ב־1.6% בלבד.

סוגיית המדד והאינפלציה הפכה לאחד הפקטורים החשובים בשאלה אם הריבית תעלה או תמשיך להישאר ללא שינוי. בשוק ההון צופים שעם עליית האינפלציה הריבית תעלה, והדבר ניכר בתשואות איגרות החוב ארוכות הטווח. בהודעת הריבית לפני שבוע הוחלט כזכור וכצפוי להותיר את הריבית ללא שינוי. הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר: "האינפלציה בישראל זמנית ברובה, וצפויה להתמתן ל־1.6% בסוף 2022. האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהעולם ואין חשש להתפרצות אינפלציונית. בנק ישראל סבלני, אבל עוצמת הלחצים אינה ברורה".

הנגיד מעדיף כרגיל לכסות את עצמו מכל הכיוונים האפשריים. בין השורות, ברור שהוא אינו נלהב להחליט עד שלא תתקבל קריאת כיוון מארה"ב, וזה לא יקרה לפני מחצית 2022. העלאה מוקדמת של הריבית תחזק את השקל (המחוזק ממילא) ותפגע ביצואנים. הנפגעים מהרמת הראש של המחירים הם השכירים, המשלמים יותר ויותר על המוצרים (בעיקר דירות ומכוניות). מצד שני, האינפלציה שוחקת את שכרם ואת כוח הקנייה שלהם במונחים ריאליים. תמונת המצב הנוכחית לא תשתנה לפחות עד סוף 2021.

3. בוקס בפרצוף

בינואר 2021 בישרו שופרסל ובנק דיסקונט על הקמת מיזם פיננסי חדש המבוסס על פייבוקס, שיאגד את מועדון הלקוחות של שופרסל. התוכנית הייתה להקים סופרמרקט של מוצרים פיננסיים מכל הסוגים ומכל השחקנים.

הנימוק היה הפעלת מנוע השוואה שיגדיל את התחרות מול הבנקים הגדולים (לאומי והפועלים) בתחומי הפיקדונות והאשראי. על חשיבות המיזם תעיד העובדה שמנכ"ל דיסקונט אורי לוין גייס לתפקיד מנכ"ל פייבוקס את אריק פרישמן, מהכוכבים העולים בבנק.

המיזם אמור היה להתאים כמו כפפה ליד למה שמכונה "הבנקאות הפתוחה". סוף־סוף קם גוף פיננסי אובייקטיבי (הנשלט פורמלית על ידי דיסקונט), שבשיתוף ענקית הקמעונאות הגדולה בישראל יסייע ללקוחות למצוא את דרכם בסבך ההצעות הפיננסיות.

אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. מתברר שבאוצר חושבים שהם מבינים את השוק יותר טוב מכולם (כולל בעולם). הם שמים רגל לתוכנית, בעילה שמנוע חיפוש מצד גוף שקשור לבנק ייצור ניגוד אינטרסים, וכל עוד הנושא לא ייפתר - הייעוץ לא יהיה אובייקטיבי. עמדת רכז הפיננסים באוצר יובל טלר נסמכה גם על חוות דעת של עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, וגם של ח"כ לשעבר רועי פולקמן, שהזהיר מריכוזיות הבנקים.

מנכ"ל פייבוקס הזהיר מפסילת החברה בתחום השוואת מחירים ותיווך למוצרים פיננסיים של יצרנים אחרים: "אנחנו פה כדי לממש את תכלית החוק, ואי אפשר לפסול אותנו רק מפני שאנחנו קשורים לדיסקונט", טוען פרישמן. "מה שצריך להטריד את חברי הוועדה זה לא פייבוקס, אלא מתי יקומו שחקנים כמונו שיוכלו להגיע למסה קריטית של לקוחות. אם זה לא יקרה, נישאר פה עם אחלה חוק אבל בלי שינוי. הציפייה שיקומו גופים חדשים מאפס ויביאו בשורה למאות אלפי לקוחות היא בגדר משאלת לב".

פולקמן מסר בתגובה: "אין תקדים ברוב העולם המערבי לריכוזיות בנקאית כה גבוהה, שבה חמישה בנקים גדולים שולטים ב־95% משוק האשראי לעסקים קטנים וב־85% מהאשראי למשקי הבית. יש שחקנים שכבר מוכנים ויכולים לתת את שירות השוואת העלויות".

המחשבה להדיר את פייבוקס ממגזר השוואת עלויות המחירים תמוהה וחסרת תקדים, והיא תפגע בסופו של דבר בצרכן. חברי הכנסת חייבים להבין ששום רגולטור בעולם המערבי לא הדיר מיזם פיננסי (גם כזה הקשור לבנק) מתחום השוואת מחירים, ואת זה יודעים היטב באוצר.

אז דווקא אצלנו ממציאים את הגלגל? אם בפייבוקס קיים שותף שווה זכויות כמו ענק הקמעונאות שופרסל, האם מישהו מעלה בדעתו שהוא יאפשר לדיסקונט לקדם מוצרים של עצמו? הרי בדיוק בשביל זה קיים רגולטור ששמו רשות התחרות. אז שאנשי רשות התחרות יתכבדו ויעקבו בזמן אמת אחר פעילות פייבוקס ויוודאו שאף אחד שם לא מנסה לתחמן עם מוצרים של דיסקונט. אסור להם לעשות עבודה קלה ולפסול אותם על הסף.

אגב, כניסת פייבוקס היא גם האינטרס של הבנק הדיגיטלי, המתחמם על הקווים כבר יותר משנה. אנשי הדיגיטל מוזמנים להריע לפייבוקס, שבאמצעותו יוכלו להוכיח שהמוצרים הפיננסיים שהם מציעים אטרקטיביים באמת.

הבנקים השלימו מזמן עם התחרות מצד גופים חוץ־בנקאיים. לאנשי האוצר, החרדים מכל משהו שמתחרז עם המילה בנק, ניתן להמליץ - תתקדמו!

4. חגיגות ההייטק

היה זה אך טבעי שלחגיגות ההייטק שהגיעו לשיאן ב־2001, ערב פיצוץ בועת הדוט־קום, תהיה תוכנית המשך. הסיבה לחגיגות הפעם קשורה לבועת הדוד טום, המתפתחת בחסות שוק ההון האמריקאי.

חברות הפקת האירועים, שהושבתו לחלוטין בעקבות הקורונה, מדווחות שהענף חוגג כל הדרך לבנק, והן עסוקות 24/7. חברות ההייטק מנפיקות במחירי שיא, עסקות הספאק הפכו כל ממזר למלך, והמיזוגים עם חברות בינלאומיות לפי שווי מנופח משלימים את התמונה.

דוח ההייטק של IVC ומשרד עורכי הדין מיתר, שפורסם שלשום, מראה שחברות ההייטק גייסו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 17.8 מיליארד דולר (זינוק של 71% לעומת 2020). הערך הכספי של האקזיטים גדל באותה תקופה ב־92%, ל־19 מיליארד דולר.

חברות כמו מאנדיי, סנטינאל 1 או פיוניר הן בודדות ברשימה. התחרות על כוח האדם בענף, במיוחד בתחום הסייבר, נמצאת בעיצומה ועולה על התחרות לגיוס לקוחות. כל בוגר 8200 הופך למלך עוד לפני שהגיע לבקו"ם. משבר הקורונה הפך לשמועה רחוקה.

אחת החברות המוטבות מהבום בענף היא סיבוס, הנחשבת למובילת שוק הפינוקים לעובדים, בעיקר בתחום האוכל. לאחרונה הרחיבה את השירותים, כולל שיתוף פעולה עם וולט, רכישת שוברים בשופרסל, סופר־פארם, טיב טעם, ויקטורי, סופר יודה, am:pm ומקדונלד'ס. השוברים למסעדות פאסה. עובדי ענף ההייטק מוזמנים לשלם בחשבון סיבוס בכל אותם מקומות עבור כל מוצר שיבחרו. ענף חברות ההסעדה מגלגל לפחות 4 מיליארד שקל בשנה, והוא הולך וגדל.

השחקנים העיקריים בשוק מלבד סיבוס הם תן ביס וגודיז. הם, כמו הקיוסקים שבצדי הדרך בהרי קליפורניה בזמן הבהלה לזהב, נהנים מהבום בענף ההייטק. מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הוא המקף המחבר בין עובדי ההייטק לבתי העסק. הוא מתפקד בפועל כגיישה של הענף. את הסטאז' עשה במשך שבע שנים כמנכ"ל אתר השוואת המחירים זאפ, והשאר היסטוריה. כרואה חשבון בהשכלתו הוא מיטיב לראות קדימה, ונערך לשרת בכל דרך את דרישות חברות ההייטק ולהגשים את חלומות העובדים.

"הענף מתמודד עם אתגר גדול בגיוס ובשימור עובדים. זה טרנד עולמי שישראל מובילה. העובד חזר להיות המלך, הוא מגיע למשרד והופך להיות המראיין של המעסיק. השכר הוא לא הדבר הכי חשוב, כי יש מדרגות שכר מקובלות", אומר זינגר. "ברוב החברות המשכורות טובות ויש חבילות אופציות. מה שנשאר להציע הן הטבות הגורמות ריגוש. זה מתחיל בשאלה מהו תקציב ההסעדה והאם אפשר להזמין דרך וולט. האם אפשר לנצל את הכסף לקנייה ברשתות שיווק ולצרף את המשפחה, האם יש הטבות כמו סיוע לשמירה על אורח חיים בריא, כושר ותזונה".

מנכ"ל סיבוס מספר על מקרים שבהם עובדי הייטק דרשו לממן לימודי שפות ולימוד העשרה. היו דרישות לשירותי רפואה עד הבית ושימוש בתאי לחץ לשיפור זרימת החמצן במוח.

"מדובר בתנאים מופרכים, אבל כל הדברים הללו מונחים על השולחן. התפקיד שלי בניהול סיבוס הוא להגשים את החלומות. גם ככה העובדים מתעוררים בבוקר עם חלומות שצריך להגשים. אני מציע חלומות חדשים שירגשו אותם".

אז האם עובדי ההייטק הם מדינה בתוך מדינה, וגורמים בפועל להרחבה נוספת של הפערים? האם שלל ההטבות באמת עוזרות להניע את העובדים, והאם לא נחצה כבר גבול הטעם הטוב? מנכ"ל סיבוס: "אנחנו רואים שגם בחברת האם שלנו בעולם הם מתייחסים לעובדים כאל חיים במערכת זוגית: האימפקט של המתנות הוא הרבה יותר משכר, ויש לכך המון ערך. השיטה הזאת גם כלכלית יותר למעסיק. היחס האישי עדיף מהופעה של אומן כלשהו או ביקור במופעי סמבה".

5. מסים ומעשים

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי יוביל ביום ראשון הקרוב את הכנס השנתי ה־51 של הלשכה. השנה צפויים להשתתף בו כאלף איש, מספר נמוך יחסית בגלל הקורונה. יגיעו פוליטיקאים כמו שר האוצר ליברמן, שר המשפטים גדעון סער וח"כ משה גפני. כמו כן, תיקח בו חלק צמרת הנהלת רשות המסים, בראשות המנהל ערן יעקב. "הכנס השנה מקבל משנה חשיבות בגלל קיומו בעיצומם של דיוני התקציב. הנושאים שעל הפרק, בעיקר בתחום המיסוי, הם כבדי משקל ובעלי השלכות על הענף", אומר לי גינדי.

אילו נושאים נוספים שנויים במחלוקת, ומה כבר סוכם בדיונים בוועדת הכספים? "בחלק מהנושאים שעל הפרק הגענו להבנות עם רשות המסים ועם יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר. הפרק הנוגע לתנאי התאגדות בשותפויות והטבות מס אמור היה להיות מסוכם השבוע. נושאים נוספים שעדיין לא נסגרו נוגעים לחוק עידוד השקעות הון, השכרות דירות למגורים והטבות המס. ההצעה הנוכחית של האוצר להאריך את הזמן שבו מותר לקבלנים למכור דירות לאחר השכרתן תהרוג את שוק השכירות במקום להגדיל אותו. כמו כן, סוגיית תשלום המקדמה של 30% מהשומה עוד לפני הדיון בבית המשפט עוד לא נסגרה סופית. כנראה שיעלו את סכום המינימום, או שהחוק יירד מסדר היום. הכוונה לחייב הוצאת חשבונית מס מקוונת על סכום של 5,000 שקל ומעלה ולהמתין לאישור מרשות המסים - ירדה מעל הפרק. כמו כן, יהיה פטור מהתקנת דלקנים לכלי רכב לטובת החזרי מס לעצמאים.

"גם ההצעה המאפשרת לרשות המסים לקבל דיווחים פיננסיים מגופים בנקאיים בוטלה, לצערי הרב. אני מצר על כך, כי אי אפשר לדרוש מרשות המסים להיאבק בהון שחור ללא האפשרות לקבלת מידע. אני מאוד מאמין בחוק. אם אדם מדווח על הוצאה של 50 אלף שקל בחודש בכרטיס אשראי ומצהיר על הכנסה של 10,000 שקל, יש כאן בעיה שצריך לבדוק".

שר האוצר העריך שהיקף ההון השחור נאמד ב־20% מהתוצר. האם אתה מקבל זאת?

"בניגוד למגמה בשנים האחרונות, היקף ההון השחור בישראל גדל בשנה האחרונה, אבל אין לי מספר מדויק. אני רואה את ההיקפים של החשבוניות הפיקטיביות שנתפסות כדי לקבל מושג. לצערי, בגלל משבר הקורונה ירדו לטמיון 20 שנות מלחמה בהון השחור. בגלל מדיניות החל"ת שכירים רבים התחילו לעבוד בשחור, והמגמה השלילית הזאת השתרשה בשנה וחצי האחרונות בקרב כל המגזרים, כולל העצמאים. העצמאים הרגישו בתחילת הקורונה שהמדינה בוגדת בהם, וזה יצר כלכלה שחורה. גם משפחות הפשע יוצרות חשבוניות פיקטיביות. לבעלי עסקים קטנים משתלם פחות להתעסק עם זה".

אז איך נלחמים בתופעה?

"צריך להילחם בכל האמצעים הטכנולוגיים. בענפים מסוימים חייבים לבטל את המע"מ בין עוסקים. אם בענפים כמו כוח אדם או בנייה נבטל את המע"מ בין עוסקים, יהיה הרבה יותר קשה לעקוץ את רשות המסים. ממילא במצב הנוכחי מתקזזים והמדינה לא מרוויחה כלום. בנוסף חייבים גם לחבר מודיעין איכותי לדרגי השטח של רשות המסים. המצב כיום הוא כמו שהמודיעין לא מגיע למ"פ בשטח. חייבים לחזק את רשות המסים באמצעים דיגיטליים ובמפקחי מס איכותיים. צריך לשנות את שיטת המחשבה שלהם ואת סדר העדיפויות, להתעסק פחות עם עסקים קטנים, כי המס שייגבה שם הוא ממילא שולי, וזה בזבוז משאבים. הם צריכים להתעסק בכסף הגדול".

מה תעשה אם יבוא אליך לקוח עשיר ויבקש ממך לעזור להעלים מס?
"אני זורק אותו מיד מהמשרד, חוסם אותו בטלפון, והוא לא ישמע אפילו אות אחת מגרוני. מעיף אותו מיד מהמשרד כמו טיל. אבל אם הוא יבקש ממני שאעשה תכנון מס, זה משהו לגיטימי לחלוטין. לכל בעל עסק ולכל אזרח בישראל מותר לעשות את זה כזכות בסיסית. זה בדיוק תפקידם של יועצי המס. אם מדובר בפרצת מס או בעיוות מס, אנחנו מסייעים לרשות המסים וממליצים לטפל בזה. לדוגמה, עיוות מס שלא מטופל והמדינה מפסידה מיליארדים בגללו הוא קיומן של עמותות שבמישור הכלכלי פועלות בדיוק כמו חברות, אבל מתחמקות מתשלום מס ומע"מ. העיוות הזה זועק לשמיים ומנוגד לפסיקת בית המשפט ולעמדה הרשמית של רשות המסים".

מה עמדתך בנושא חובת דיווח כללי של כל האזרחים לרשות המסים?
"אני תומך בחובת דיווח כללי, ולא כדי לספק פרנסה ליועצי המס. מומלץ לעשות את זה אפילו באופן דיגיטלי דרך האינטרנט. כאשר אדם מצהיר וחותם בטופס שזו כל הכנסתו, יש לכך משמעות רבה. אנשים יחשבו פעמיים אם כדאי להם לשקר. כשרשות המסים שלחה 130 אלף מכתבים לכל מיני אזרחים שלא היה להם תיק במס הכנסה, אבל הגיע מידע שיש להם דירות או חשבונות בחו"ל, כולם רצו להצהיר על הכנסות מריבית ושכר דירה. בזכות זה רשות המסים גבתה מיליארדי שקלים שלא דווחו עד אז. אני לא מבין מה הבעיה לפתח כלים לדיווח כללי. בסופו של דבר זה יסייע לשוויון בנטל".

אבל בשביל מה לשקר אם ממילא קיימים פטורים כמו הכנסות משכר דירה?
"צריך לבטל את הפטור מהכנסות על שכר דירה, כי זה לא שוויוני. מצד שני, יש למנוע את העיוות שלפיו משכיר הדירה פטור בזמן ששוכר הדירה צריך לשלם מס כי ההוצאה אינה מוכרת. עד היום לא ביטלו את הפטור, כי לא היה אומץ פוליטי לעשות את זה. מבחינה מקצועית צריך היה לוותר על הפטור הזה וגם על הפטור של 75 דולר על רכישות מקוונות בחו"ל. מדובר בפטור מיותר המסייע לכלכלות אחרות ופוגע בבעלי העסקים שלנו. הבעיה היא שהפטור לא מוגבל במספר הקניות, ובפועל הוא אינסופי. ניתן לעשות כמה קניות וליהנות מהפטור".

איך מערכת היחסים שלכם עם פקידי השומה?
"אנחנו נמצאים איתם בשיח יומיומי ושוטף על הנושאים השונים שעל הפרק. אנחנו גם עורכים איתם ישיבות תקופתיות שבהן מעלים את כל האתגרים והממשקים בין יועצי המס למשרדי השומה. שיתוף הפעולה המקצועי מעולה, ואנחנו זוכים כל הזמן לאוזן קשבת".