המועצה להשכלה גבוהה מדווחת על עלייה עקבית באחוז הנשים הלומדות באקדמיה בארבעת העשורים האחרונים. העלייה ניכרת בשלושת התארים, ושיעור הנשים הלומדות לתארים אקדמיים עומד על כ־60% מכלל הלומדים. נתון זה משקף לכאורה ייצוג יתר של נשים במוסדות האקדמיים, ויש לו פוטנציאל להשפיע על השתלבות שוויונית יותר בשוק העבודה. האומנם?

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, המועצה דיווחה גם על גידול של פי 2.6 במספר הנשים הלומדות לתואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) וגידול של 40% במספר הסטודנטיות בלימודי הנדסה. בעוד שהנתונים המספריים המדווחים הם מדויקים, ומספר הנשים הפונות ללימודים אקדמיים אכן נמצא בעלייה, בדיקה מעמיקה של הנתונים מראה שלאורך השנים נשמרים פערים מגדריים בבחירת תחומי הלימוד ובבחירת סוג המוסדות האקדמיים.

בקרב הסטודנטים לתואר ראשון שיעור הנשים עומד על כ־58%, והחלוקה לפי תחומי לימוד תואמת את הסטריאוטיפים המגדריים – בתחומים של חינוך ומקצועות עזר רפואיים כמו סיעוד יש שיעור גבוה מאוד של נשים (כ־80%), ושיעור גבוה (כ־70%) של נשים יש גם בתחומים של מדעי החברה וביולוגיה. לעומת זאת, בתחומים של הנדסה, ארכיטקטורה, פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, שיעור הנשים צונח ל־30%־40%. שני התחומים שבהם שיעור הנשים והגברים פחות או יותר שווה הם לימודי המשפטים והחקלאות.

בקרב הסטודנטים לתואר שני, שיעור הנשים עומד על כ־63%. שיעור הנשים הלומדות בתחומים של חינוך ומקצועות עזר רפואיים מתקרב ל־85%, ושיעור הנשים הלומדות מתמטיקה, הנדסה, ארכיטקטורה ופיזיקה צונח ל־25%־30%. בקרב הסטודנטים הלומדים לתואר שלישי שיעור הנשים עומד על כ־54%. יש מיעוט של נשים במדעים המדויקים (פחות משליש), ויש ריבוי נשים במקצועות החינוך, מקצועות העזר הרפואיים ובמדעי החברה (יותר משני שלישים).

בנוסף, שיעור הנשים הלומדות במכללות גבוה משיעור הנשים הלומדות באוניברסיטאות. נתון זה נכון גם כשמוציאים את המכללות לחינוך מהמשוואה, והוא הולך ומקצין ככל שמתקדמים בתארים. כך למשל, שיעור הנשים הלומדות לתואר שני במקצועות עזר רפואיים במכללות עומד על 91%, ואילו בחינוך על 93%.

המועצה להשכלה גבוהה דיווחה גם על גידול במספר הנשים שהן חברות סגל בכיר במוסדות להשכלה גבוהה. יחד עם זאת, לאורך השנים, שיעור הנשים בקרב חברי הסגל הבכיר קטן ככל שעולה דרגת חברי הסגל: נשים במכללות ובאוניברסיטאות מהוות יותר ממחצית מחברי הסגל בדרגת מרצה, ופחות מחמישית מחברי הסגל בדרגת פרופסור מן המניין.

אכן קיימת השקעה בפרויקטים מקדמי שוויון מגדרי, וישנה עלייה במספר הסטודנטיות הלומדות באקדמיה ובמספר חברות הסגל באוניברסיטאות ובמכללות. יחד עם זאת, הפערים הנרשמים בייצוג שלהן בתחומי הלימוד, בסוגי המוסדות האקדמיים שבהם הן לומדות ובדרגות האקדמיות שלהן - עדיין משמעותיים ופוגעים בסיכוי שלהן להתברג בעמדות מפתח בשוק העבודה. 

הכותבת היא ראשת החוג לקרימינולוגיה והחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי