אוכלוסיית העולם גדלה במהירות. הפתרונות כיום לא יצליחו להאכיל בעתיד את כל אוכלוסיית העולם באמצעות חלבונים מן החי. זאת על אף העובדה שהם תופסים נפח נרחב בשטחי הכדור שלנו – תופתעו לגלות שאם כל הבקר בעולם היה מוגדר כמדינה, הם היו המדינה השלישית בגודלה בכל הנוגע לפליטות מסוכנות של גזי חממה (אחרי ארצות הברית וסין).
ברורה ההשפעה הסביבתית שיש לגידולי צאן ובקר על האקלים אבל זה לא מסתכם בכך - גידול קילו אחד של בקר למאכל דורש מעל 15 אלף ליטר מים, וגידולי בקר תופסים כשליש משטח המחיה בכדור הארץ, מה שמוביל לכך שבמדינות שונות מתבצעת כריתת יערות בהיקף נרחב בכדי לפנות שטחים לגידול בקר, ולגידול מזון לבקר.
מכיוון שנגמר המקום, נגמרו המים, ואנחנו רוצים להשאיר לילדינו כדור שאפשר לחיות עליו, החיפוש אחר פתרונות חלופיים לחלבון מן החי צבר תאוצה, ובשר מתורבת הפך לכיוון מבטיח. בישראל פורחת תעשיית חדשנות בתחום המזון, שכוללת סטארטאפים, חממות פיתוח, משקיעים ומחקר אקדמי, והיא זוכה לרוח גבית מתעשיית המזון ולעידוד מארגוני מגזר שלישי ומרשות החדשנות. הבשר המתורבת שואף להפוך את השוק בשנים הקרובות אך מדובר בפתרון יקר ולכן טובי המוחות עובדים על הוזלה ושיפור יעילות הייצור.
הרגולציה הישראלית בתחום המזון מסועפת ולא עושה חיים קלים למי שרוצה להפוך אותנו למעצמת חלבון אלטרנטיבי. יצרני מזון נדרשים לעמוד בסדרת חוקים, תקנות וחוזרים לצורך רישוי עסק והקמת מפעל, ייבוא חומרי גלם, סימון ותמחור מוצריהם - ובכל אלו נדרשים לעמוד גם מפתחי בשר מתורבת. יתרה מכך, המפתחים נדרשים לעמוד ברגולציה נוספת - ועדה המאשרת מזון חדש (Novel Food).
משרד הבריאות אינו בודק בעצמו מוצרים חדשים, ומבקש להסתמך על אישורים רגולטוריים של מדינות אחרות בטרם יאשר לשווק בישראל. זה חסם משמעותי שמשמעותו היא שחברות בתעשיית פיתוח חלבון אלטרנטיבי מעדיפות לפנות לחו”ל, ולוותר על ישראל כאתר לפיתוח פיילוטים ומוצרים.
ישראל יכולה להיות בית מושלם לפיתוח מהיר בתחום החלבון האלטרנטיבי - יש כאן אחוז טבעונים מהגבוהים בעולם, לקוחות שמוכנים לנסות דברים חדשים, ורבנים שתומכים במוצר שיכול להקל את העמידה בדרישות הכשרות. בכדי לממש את הפוטנציאל, אנחנו זקוקים לחדשנות רגולטורית: פתרונות שיאפשרו לפתח בשר מתורבת באופן איכותי, בטיחותי ומהיר.
כפי שה־FDA אישר את חיסוני הקורונה במסלול מהיר וזמני, שאינו בא על חשבון האישור הרגולטורי המלא בהמשך, משרד הבריאות יכול לפתוח מסלול ירוק ומהיר לפתרונות מזון חדשניים, אשר לאחריו יתבצע הליך אישור מלא. כך נוכל לקדם חדשנות, מבלי להתפשר על בטיחות ומבלי לאבד את ההובלה שלנו כמעצמה טכנולוגית.
ארגון המזון והחקלאות של האו”ם כבר כתב בדוח על עתיד המזון הגלובלי: “תרחיש ‘עסקים כרגיל’ איננו אופציה. חייבים לבחון דרכים חדשות”. ממשלת ישראל, חשבי מסלול מחדש, שמרי על הקדמה הטכנולוגית וקחי חלק בהתמודדות עם משבר האקלים.
הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיית סביבה ואקלים