מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019, המתפרסם הבוקר (רביעי) זו השנה התשיעית, מספק את דירוג ההשפעה של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית על הסביבה.
המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ־120 מפעלי תעשייה גדולים, כ־50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה ומאות תחנות תדלוק. במדד הנוכחי, בז"ן (בתי הזיקוק לנפט בחיפה) דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר, עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018.
אחריה בראש הרשימה האדומה: רותם אמפרט, מתקן השפד"ן, בית זיקוק פז אשדוד ומפעל כרמל אולפינים מקבוצת בז"ן. בדוח מצוין כי בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל בז"ן על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי־שדרוג תשתית. "במהלך שנה זו תועדו הפרות רבות נוספות, בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים.
כמו כן, למפעל ניקוד שלילי גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2017־2018". מפעל רותם אמפרט בנגב ממוקם במקום השני עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים.
המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה: ההשפעה הסביבתית של החברה בפליטות מזהמים ושימוש בחומרים מסוכנים, הפרות של הוראות החוק ושל התקנות שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה, ובנוסף איכות הניהול הסביבתי של החברה בהתייעלות ודיווח.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מסרה: "מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן. המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות".
מקבוצת בז"ן נמסר: "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בז"ן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית. בשנים 2018־2019 בז"ן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמה רב־שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל־95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בז"ן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית".
מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר: "התעשייה מיזערה בעשור האחרון את כמות הפליטות בלמעלה מ-90%, וממשיכה להשתפר ולהוכיח שהיא הפתרון ולא הבעיה. יתרה מכך, המדד מחושב באופן שמעוות את הנתונים ולמעשה עוסק בהטעיית משקיעים, ולא בשקיפות ראויה של המידע, כפי שהיה מצופה ממנו". במשרד להגנת הסביבה מדגישים עם זאת בהמשך לביקורת מצד בז"ן והתאחדות התעשיינים כי המדד נועד לשקף את השפעתם הסביבתית של מפעלי תעשייה כולל נתוני ציות שלהם ולשקף מידע זה לציבור המשקיעים המחזיקים בחברות אלו וכי כלל נתוני המדד הועברו לחברת בז"ן להערות טרם פרסומם ועיקר הניקוד השלילי של בז"ן נובע מהפרות, חריגות והליכי אכיפה שנוהלו מולה.
מארגון אדם טבע ודין, נמסר בתגובה לדוח: "אין אכיפה אפקטיבית של המשרד להגנת הסביבה על החברות המזהמות. בעוד המשרד להגנ"ס, מצהיר שלכאורה יש ירידות משמעותיות בפליטות במפרץ חיפה- בפועל הנתונים מעידים על כך שהמזהם הגדול במפרץ -בתי הזיקוק, דווקא נמצא בעליה. אנו דורשים שהממשלה תאשר ותקבל את ההמלצות הכלליות של צוות המנכ"לים שפעל לבדיקת עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ותקבע תאריך יעד מחייב לפינוי בז"ן מוקדם ככל האפשר. המשרד להגנת הסביבה, אינו יכול להסתפק בפרסום הנתונים בלבד בציפייה שהמשקיעים בבורסה יעשו את העבודה עבורו ועבורנו. יש צורך להגביר את מאמצי האכיפה, בין היתר בתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר מכוח חוק אוויר נקי. תכנית זו הייתה אמורה להתעדכן על פי חוק בשנת 2018, והיא טרם אושרה או תוקצבה בממשלה עד היום. עתירה שהגשנו בעניין תידון בבית המשפט העליון בדצמבר"
מאיה יעקבס , מנכלית עמותת צלול, אומרת כי המדד שהתפרסם היום הוא תזכורת כואבת לכך שבמקביל למשבר האקלים אנו מתמודדים גם משבר זיהום סביבתי כבד וגורם מחלות: "על המדינה לפעול בדחיפות להורדת גורמי הזיהום הרבים ולשים את בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות. יש לנהל תעשיה מזהמת ביד חזקה, תוך פיקוח ואכיפה מחמירים ומתן עונשים מרתיעים למזהמים, אולם הממשלה עושה הפוך: בחסות חוק ההסדרים צפויה החלשה של חוק רישוי עסקים וגזילת כוחם של רשויות מקומיות ושל המשרד להגנת הסביבה אל מול מתן כוח עודף לתעשיה מזהמת.
״צלול״ קוראת לממשלה ולעומד בראשה לדאוג לבריאות הציבור לא רק מהקורונה אלא מזיהום הסביבה הרצחני, ולנהל את רישוי העסקים בצורה הרבה יותר אחראית וקפדנית".