דוגמניות במסכה: ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו, כך יש לקוות, הופכים למעט חכמים יותר ומנסים להקדיש את מה שנותר מהאנרגיה שלנו לחיפוש קצת יותר משמעות בחיים. זה, בבירור, מה שקרה לעידו לביא. במהלך עשרים השנים האחרונות, לביא היה מוכר בעיקר כאחד מצלמי האופנה החשובים בארץ "עבדתי עם כל המפורסמים," הוא אומר, "צילמתי את כולם."
לכבוד 'פרויקט המסכה', תערוכת צילום המוצגת בבית מאירוב בחולון, אותה אצרה דנה גורדון, לביא צילם 31 נשים מוכרות ומפורסמות כשפניהן עטויות מסכות. התערוכה, שפותחת את העונה הישראלית לעיצוב חולון נפתחה השבוע בחולון ותינעל בסוף חודש דצמבר.
במהלך הפרויקט, שנמשך שנתיים, צילם עדו לביא את הנשים המפורסמות כשפניהן המוכרות כל כך מכוסות במסכת גבס יצוק. על ידי "נטרול" היופי והייצוגיות של המצולמות, ביקש לביא לבחון מה קורה להן כשהן פוגשות את המצלמה שלו וכיצד האישיות והיופי שלהן עוברים גם בפנים מכוסות לחלוטין - אף, עיניים, פה ועד קו הסנטר והלסת.
כיסוי הפנים המוחלט של הנשים הללו, העניק לצלם ולדוגמניות הזדמנות לבחון מחדש גם את מערכת היחסים של המצולמות עם עצמן ועם הקהל שצופה בהן באמצעות הצלם והמצלמה, המשמשים כסוכנים של אסתטיקה ויופי. "ביקשתי מהנשים לעשות משהו שבאמת אתגר אותן", אמר הצלם המנוסה. "ביקשתי מהן לוותר על הפנים שלהן, על כרטיס הביקור שלהן".
לביא, שהיה צלם אופנה שנים רבות, הצליח לקבץ נשים שגם אם עברו מזמן את שיא הקריירה שלהן ימשיכו לסובב ראשים בכל גיל, והרשימה כוללת את אילנה שושן, אילנית לוי, אגם רוטברג, אסתי גינזבורג, גלית גוטמן, טהוניה, יאנה גור, יעל גולדמן, יעל רייך, יערה בנבנישתי, ירדן הראל, מיקי ממון, מלי לוי, מלני פרס, מעיין קרת, מרים רות, נועם פרוסט, נורית גורדון, נטלי דדון, עמית מכטינגר, קטיה גאלי, קרן מיכאלי, רונית יודקביץ, ריי שגב, שביט ויזל, שון לוי, שירז טל, שירי בן ארי, שירלי בוגנים, שלי גפני ושרון גניש. חלק מהמצולמות לא התמסרו לפרויקט בקלות. עבור חלקן, היה מדובר בהתלבטות לא קלה. אחרות דווקא שמחו על ההזדמנות לעשות משהו המנוגד בתכלית למכל מה שהן רגילות לו.
התוצאה מרתקת ומושכת, ובאופן מפתיע גם חושפנית מאוד. עבודה אחת במיוחד, צילום נפלא של שירז טל מראה את הדוגמנית בת ה-47, אוחזת בעדינות את תבנית הגבס של פניה בידה הימנית, בעודה מנסה להסיר שאריות של הגבס מפניה ביד השנייה. דווקא התנועה הטבעית הזאת, שחושפת ידיים של אישה שכבר איננה נערה, והנפיחות הקלה מתחת לעיניים שאין איפור שמסתיר אותה, הופכת את הצילום לכל כך יפה.
חשיפת מה שעשו שיני הזמן, חשיפה שהיא לא מקובלת אבל נוגעת ללב, היא תוצאה של התנאים המגבילים שהציב לביא למשתתפות בפרויקט. הוא לא הסתפק בהסתרת פניהן היפות, כרטיס הביקור שלהן שעזר להן לאורך כל הקריירה, מאחורי מסכות גבס, ודרש מהן להיחשף גם רגשית, מתוך מודעות מלאה לשדה המוקשים שהציב לפני הדוגמניות שלו. "אני מקווה שהכל יעבור בשלום", הוא אמר כמה ימים לפני פתיחת התערוכה. "אף אחת מהן לא ראתה עדיין את התמונה שלה. אני מקווה שהן לא יסקלו אותי באבנים בפתיחה", הוא צוחק בעצבנות.
המצולמות היו מודעות למה הן נכנסות וידעו שהן לא משתתפות בפרויקט צילום רגיל שמטרתו לשדר יוקרה. "התמונות לא נלקחו עבור קמפיין או שער של מגזין," הוא אומר, וזה בעצם יצר מערכת חדשה לגמרי של יחסים בין הצלם והמצולמות. "הדיאלוג ביני לבין המצולמת היה שונה. בדרך כלל בצילומי אופנה אנחנו נפגשים ודנים בדברים. יש איפור, יש סטיילינג וכל מה שכרוך בזה." הוא מסביר. הפעם לא הייתה לצלם ולדוגמניות רשת בטחון ליפול עליה. "הן הגיעו ללא איפור, לבושות בבגדים שחורים ובשיער אסוף. בסטודיו מרחנו על הפנים שלהן וזלין והלבשנו עליהן את המסכה".
לביא הקפיד לשמור על אחידות ושוויוניות ביחס שבינו לבין כל אחת ואחת מהמצולמות אבל לדבריו "כל סשן היה שונה מקודמו. המפגש האישי של אחד על אחת, הכנת המסכה, הצילום והשיחות שמתנהלות לפני, תוך כדי ואחרי, קיבלו אופי עוצמתי הן בבחינת מה שעבר על המצולמת והן בבחינת מה שעבר עליי", הוא אומר.
חלק מהחוויה מוצגת בתערוכה כטקסטים שכתבה כל אחת מהמשתתפות, שכל אחת מהן חוותה את התהליך בצורה שונה. הדוגמנית יעל רייך (50), למשל, התמודדה עם בעיות בריאותיות לפני הצילומים ולקח לה זמן לפני הייתה מוכנה להתייצב מול המצלמה ללא איפור. אחרי שהצילומים הסתיימו, היא הסירה את המסכה והביטה בעצמה במראה," מספר לביא. היא אמרה: "אני רוצה להודות לך כי זאת הפעם הראשונה מזה הרבה זמן אני מרגישה יפה ושמחה עם המראה שלי".
גם לביא עצמו, כך נראה, חיפש דרך להתרחק מעולם האופנה ובשנים האחרונות הוא הרחיב את תחומי התעניינותו האמנותיים והרוחניים והפך לפוטו-תרפיסט. המפגש עם 31 הנשים בפרויקט המסכה חיזק את התהליך שהוא עובר. "חלק מהמוטיבציה שלי היה למצוא משהו שיש לו משמעות בעבודתי בתעשיית האופנה. אני הולך בדרך הזאת כבר לא מעט זמן, אבל הפרויקט הזה בהחלט עזר לי להתקדם בכיוון הרצוי".
התערוכה מוצגת בגלריית המשכן בית מאירוב, חולון, רח' הרצפלד 31, חולון. טל: 03-6516851. שעות פתיחה: ג', ד', ה' 17:00-20:00; ו' ושבת 10:00-13:00. הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום