"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם ואולי קודם כל האדם", אמר יצחק רבין ב־1993. לא פעם הוא דיבר גם על הדוגמה האישית.

משנה לשנה ביום הזיכרון ליצחק רבין הולך ופוחת מספר האנשים שזוכרים את רבין. בדרך כלל זוכרים ומזכירים בעיקר את הרצח, ובד בבד משמרים ומעצימים לצערנו את המחלוקות הפוליטיות ואת הפילוג בעם. גם אני הייתי בכיכר באותו ערב וזוכר. אבל אני גם הולך הרחק אחורה לשנת 1958 ונזכר ברבין כאדם וביחסו לכל אדם שהתבטא בגישתו לחיילים כשהיה אלוף פיקוד הצפון. אני הייתי אז מ"מ צעיר בגדוד 13 של גולני.

הימים היו ימי הפגזות וצליפות בלתי נגמרות בגזרה הסורית, ואני והמחלקה שלי היינו שקועים בתעסוקה מבצעית לאבטחת הכלים הכבדים ופועלי הקרן הקיימת בעיצומו של מפעל ייבוש החולה, ממש למרגלות המוצבים הסוריים. ערב ירד ולפתע הגיח מתוך סבך הגומא ג'יפ, וממנו ירד רבין בצעד בוטח יחד עם זוניק, המג"ד שלנו. רבין ניגש אליי, לחץ יד ובדיבור אטי ומדוד בגובה העיניים ובקול בס התחיל לתחקר אותי וגם להנחות ולתדרך כאילו הוא המ"פ או החונך שלי.

אחר כך עבר בסבלנות מחייל לחייל כשהוא מדובב, מרגיע ומייעץ וגם מסביר מה יקרה ואיך יחלצו אותנו אם וכאשר תיפתח עלינו אש. לא אשכח את הרגשת הביטחון שנטע בנו ואת העצות המעשיות והמועילות שלו כאיש שדה למוד קרבות ואת יחסו האבהי לכל חייל.

בדיעבד נראה לי כי לא מעט בזכותו יצאתי בשלום מהקרבות שבהם השתתפתי במשך השנים. גם חיילי המחלקה שלי דאז, ובוודאי חיילים רבים נוספים, צריכים להיות אסירי תודה לו.

ועוד זיכרון אישי שממחיש את רבין כאדם ואת יחסו לכל אדם. למעלה מחצי יובל שנים אחר כך, ב־1986, כשרבין כיהן כשר הביטחון, הסתיים מחזור ראשון של קורס לפיתוח עובדים מן השורה במשרד הביטחון. כממונה על ההדרכה וההשכלה בנציבות שירות המדינה הרמתי טלפון ללשכת השר לברר אם רבין יוכל להשתתף בטקס הסיום. בלשכת השר נאמר לי שלא הייתי צריך להתקשר כי השר כבר פנה ביוזמתו מבעוד מועד וביקש להסדיר את השתתפותו כי "הוא לא מחמיץ הזדמנות להיפגש עם עובדים, כי זה חשוב לו וחשוב לעובדים".

הוא גם ביקש להיות ראשון הדוברים באירוע, כדי שאם יזעיקו אותו במהלך הטקס, הוא לא יפספס (כלשונו) את ההזדמנות להיפגש עם עובדי המשרד, לשאת דברים ולברך אותם. ואכן כמה דקות אחרי נאומו הוזעק רבין לרגל אירוע ביטחוני ונאלץ לעזוב תוך שהוא מתנצל ומנפנף בידו לעבר בוגרי הקורס.

חבל מאוד שהמארגנים ונושאי הנאומים ביום הזיכרון וכך גם משרד החינוך לא מנצלים את אירועי היום הזה להעלאת ההיבטים החינוכיים המתבקשים. 

הכותב הוא חבר הנהלת תנועת אומ"ץ ולשעבר הממונה על ההדרכה וההשכלה בנציבות שירות המדינה ומנהל המרכזים הפדגוגיים במשרד החינוך.