בכל עונה של הישרדות יש רגע מכונן, בו הצופים יכולים לחכך ידיים בהנאה ולהגיד "הנה התחיל המשחק". לצערי הרב, שבוע הישרדות אחד, פלוס פרק נוסף, כבר מאחורינו והרגע הזה טרם הגיע. מי יודע, אולי בפרק של יום שני, בו השבטים ייכנסו לקרב על הברזנט, כפי שהפרומואים שהוצגו אמש (שבת) טרחו להראות.
אבל זה שהמשחק עדיין לא הגביר קצב, זה לא אומר ששום דבר לא קורה על האי הכי עמוס בפיליפינים. בוקר לאחר ההדחה של אוהד בוזגלו ועדיין השם שלו בפה של כולם, כולל שלו עצמו בבקתה עם הנרי דוד. אלה מתבודדת כי היא בטוחה שהיא הבאה ללכת, ג'קי אזולאי וזהר שטראוס מתרברבים כל אחד על ההדחה ואפילו מצהירים רגע לפני המכירה הפומבית – "לכאן בוזגלו לא יחזור". שטראוס אף מגדיל ומצטט את אזולאי: "באיזו רגל בעטנו אותו? אז הפעם נבעט בשנייה", במקרה בו ירצה הגורל (או ההפקה, אם לשפוט לפי חלק מהתגובות ברשת) ובוזגלו ישוב לשבט.
בבקתה, אוהד והנרי מנסים לנתח את ההדחה שלו ובוזגלו מצליח להודות שהוא לא היה הכי חזק בשבט, אבל מייפה את המציאות (עבור עצמו) וטוען שהשבט פשוט פוחד מג'קי, ולא נניח, פשוט מאס בו. עכשיו המשימה שלו היא קשה יותר, גם לשרוד מספיק זמן בבקתה כדי לקבל הזדמנות לחזור, וגם במידה והוא ישוב למשחק, להיות קשוב יותר לאנשים סביבו כדי למנוע את הדחתו השנייה.
אחרי 15 הדקות הראשונות, בהן המודח עדיין היה מרכז העניינים, השבטים התפנו לאירוע המרכזי, המכירה הפומבית שהגיעה השנה מוקדם מהצפוי. נראה לכם? כמובן שהדקות הראשונות לאחר המפגש הוקדשו למי אם לא – אוהד בוזגלו. אבל אחרי כל הטקסים והגינונים, השבטים התפנו לפנטז שוב על האוכל שכל כך חסר להם על האי.
אבל למרות הפנטזיות על הסנדביץ', הסטייק והעוגה, דבר נוסף עדיין מפריד בינם לבין הפטיש של גיא – המדד החברתי. דודו אוואט מקבע את מקומו כמנהיג אפולאקי, דנדן בולוטין כובש את הפסגה בליבולן ואלה ופאני מקבלות חותמת להיותן הכי פחות נחוצות במחנה. ואם זה לא מספיק, המנהיגים אף קובעים כי הן לא יוכלו להשתתף במשימת החסינות האישית. כי אין דבר שמשדר "אל תדאגי" למי שהרגע הבהרת לה שהיא במקום האחרון – כמו לתת לה את ההזדמנות לקנות משהו לאכול על חשבון החיים שלה במשחק.
לדעתי, שני השבטים יצאו נשכרים מהמכירה. שבט אחד זכה במצ'טה וחבלים נוספים לבניית המחנה, השבט השני זכה באורז ובסיר. וג'קי יצאה מורווחת בזוג תחתונים ספייר.
מבחינת פרסים אישיים, שני החצאים של אבן האש, שחולקו אחד לכל שבט, לא מועילים הרבה כרגע ונראה כי כלל לא יועילו, אם אף שבט לא ינסה לשים את ידיו על החצי השני. שבט ליבולן הולך לתקוף בפרק הבא את הברזנט של אפולאקי, אבל אם לעסקה הזו יש שני צדדים, אני תולה את תקוותי בדודו אוואט, שיהיה המבוגר האחראי ויזכור שבלי אש אין אורז. בנוסף, ספר התהלים של אודליה יכול לספק דחיפה נפשית חזקה עבורה ועבור כל המאמינים על האי, ואם לשפוט על פי תגובת המשתתפים, עוד בטרם העבירו שבוע על האי, זה חיזוק שהם יצטרכו במהרה.