ב־1 בנובמבר אמור להיכנס לתוקפו המתווה לפתיחת ישראל לתיירות, שגובש על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט ומשרדי הבריאות והתיירות. העוסקים בענף מברכים על המתווה, אך טוענים כי נדרשות התאמות בסעיפיו השונים על מנת להוביל בפועל לתנועת תיירים ערה שתגיע לארץ. "אנחנו מרוצים שהייתה לזה התייחסות של ראש הממשלה ושקבעו משהו", אומר דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת. "סוף־סוף התייחסו לתיירות הנכנסת, דבר שלא עשו עד היום. שר התיירות יואל רזבוזוב נשכב על הגדר בשביל הענף הזה ועשה המון כדי להגיע למתווה. בשבילנו זו נקודת זינוק. עכשיו צריך להסתכל פנימה ולראות מה עושים".

על פי סעיפי המתווה, שיעודכן בהתאם להתפתחויות ולגילוי וריאנטים חדשים, יוכלו להיכנס ארצה, בין היתר, זרים שחוסנו במנת דחף של פייזר (חיסון שלישי), וחלפו שבעה ימים או יותר מהחיסון ביום כניסתם לישראל. כמו כן, הכניסה תותר גם לזרים שחוסנו בשתי מנות של חיסונים המוכרים בישראל, בהם מודרנה ואסטרהזניקה, במהלך חצי השנה האחרונה. כמו כן, תידרש מהבאים תוצאה שלילית בבדיקת PCR לפני הטיסה ובכניסה לארץ. גם מחלימים יוכלו להיכנס לישראל, בכפוף להצגת אסמכתא לתוצאה חיובית בבדיקת NAAT (בדיקה מולקולרית כמו PCR). תיירים שהחלימו וקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון המאושר על ידי ארגון הבריאות העולמי יוכלו להיכנס גם כן.

דני אמיר  (צילום: פרטי)
דני אמיר (צילום: פרטי)


"משרד הבריאות בארץ חי באיזו קונספציה שהעולם כולו עובר לבוסטר (מנת דחף – א"ש)", אומר אמיר. "בשבילם העולם זה אירופה וארצות הברית. בשבילם אין עוד עולם אחר, אין עוד יבשות: אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. גם בארצות הברית כרגע אישרו בוסטר רק מגיל מסוים. כמו כן, כל יום שעובר - זה עוד בן אדם שכבר חלפה מעל חצי שנה מאז עשה את החיסון השני. התיירות שתוכל להיכנס לפה הולכת ומתמעטת. קצב המתחסנים בבוסטר הוא לא כמו קצב האנשים שמתרחקים מהטווח של חצי שנה מאז החיסון השני. יכול להיות שעד מרץ־אפריל זה ישתנה".

על פי המתווה, תתאפשר גם כניסת תיירים שעברה יותר מחצי שנה מאז קיבלו את החיסון השני, וזאת בתנאי שיגיעו במסגרת קבוצתית מאורגנת, שאורגנה על ידי מארגן תיירות מוכר ושאושרה על ידי משרד התיירות, ועל פי מכסה יומית של 2,000 איש. "הם יוכלו להיכנס רק בקפסולות מפוקחות, לא פחות מחמישה אנשים בקבוצה, ולעשות בדיקת PCR כל שלושה ימים או בדיקת אנטיגן יומית", אומר אמיר.

"זה אומר שצריך לחטט לתייר באף ובגרון כל שלושה ימים. תייר שרוצה ליהנות, יגיד: רגע. היום נהוג לנסוע בעולם לאן שקל. כשאנשים יצטרכו לקבל החלטה, יכול להיות שהם יגידו שהגעה לישראל קצת מסובכת להם. מעבר לכך, מה קורה אם אנשים נרשמו לטיול, אבל קצת לפני היציאה המדינה תודיע להם: 'אנחנו מצטערים, החודש הזה נגמרה כבר ההקצאה?' אנשים יתחילו לחשוב אם כדאי לתכנן יציאה שיש בה סיכונים מהבחינה הזו".

איך זה משפיע על עבודת הסוכנים?
"הסוכנים בחו"ל צריכים לתכנן מה הם אומרים ללקוחות שלהם שאין להם בוסטר. זה טוב שיש מתווה, אבל כדי לעשות את זה יעיל יותר, צריך להסתכל פנימה ולנסות לעזור לתיירים שיגיעו. במתווה טרם נתנו גם מענה לילדים שלא מחוסנים בכלל בגילאים של 5־12. גם אם הוריהם ירצו להגיע איתם בקפסולה מפוקחת, כרגע הילדים לא יוכלו להצטרף. סוף־סוף מתייחסים לתיירות, אבל עכשיו צריך להיות יותר פרקטיים".

גם הסטטוס של תיירים מרוסיה, שחוסנו בחיסון ספוטניק שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות הישראלי, לא ברור עדיין. בכל זאת, התחלתם כבר להתכונן למתווה?
"אנחנו צריכים לעבוד עם מה שאפשר לעשות. אנחנו צריכים לייצר לעולם אווירה חיובית של 'תבואו לארץ, נסתדר, מקסימום תעשו בדיקה'. ישראל נפתחה, צריך לייצר ווייב חיובי. יש הרבה תגובות טובות, ואנחנו סוף־סוף עסוקים בהצעות מחיר".

בהערכה גסה, כמה תיירים יגיעו לדעתך במתווה הנוכחי בחודשים הקרובים?
"מאוד קשה להעריך. בנובמבר־דצמבר־ינואר, לדעתי בהערכה גסה יגיעו 10־20 אלף תיירים לחודש. זה מעט מאוד כדי לקיים משרדים ומערכות תיירות. רק בהשוואה, ברבעון האחרון של 2019 הגיעו 500־600 אלף תיירים בחודש. אבל אנחנו מסתכלים על העתיד. יודעים שהיום לא קל ומקווים שלקראת האביב יהיה יותר קל מבחינת הקורונה והחיסונים, והעולם יגיב גם למתווה הלא הכי ידידותי, והתיירים יבואו".

 

פרשת דרכים

"מבחינתנו המתווה הזה הוא קפיצת דרך משמעותית", אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל. "עד היום היה מצב של פיילוט מקרטע של כמה אלפים בודדים של תיירים שמגיעים בחודש, מה שלא מורגש במלונות. קיימים 270 מלונות באזורים הבנויים על תיירות חוץ, כמו למשל ירושלים, תל אביב, טבריה, נצרת, נתניה וחיפה, שנמצאים כיום בתפוסה של 0%־20%. הם משוועים לתיירות נכנסת, הם ריקים, נמצאים על פרשת דרכים ושואלים האם יתחילו להגיע לפה בזמן הקרוב תיירים ותהיה עבודה או שעדיף להיסגר".

פתיחת השמיים מעודדת אתכם?
"אנחנו רואים בפתיחת השמיים ב־1 בנובמבר אפקט חשוב, ויחד עם זאת חושבים שהמתווה הזה עדיין דורש שיפורים. אין לנו באמת אינדיקציה לדעת כמה מהתיירים מחוסנים בבוסטר או אצל כמה תיירים לא עברה חצי שנה מהחיסון השני שלהם. מדיניות הבוסטר בעולם פחות רווחת מאשר בישראל, אז שאלת השאלות היא כמה תיירים באמת עומדים בקריטריון הזה, וזה מה שיקבע מה יהיה היקף התיירות. אומנם המדינה מבינה את הבעיה ולכן קבעה מתווה חריגים, אבל היינו רוצים שאותו מתווה חריגים שקבעו לקבוצות יחול גם על בודדים, כי 50% מהתיירים במלונות הם בודדים, אנשי עסקים. אנו רוצים שגם יחידים יוכלו לבצע כל 72 שעות בדיקת PCR או אנטיגן, ושתהיה גם להם אפשרות להיכנס לישראל. גם סוגיית כניסת ילדים מתחת לגיל 12 עדיין לא נפתרה".

יעל דניאלי (צילום: סמדר כפרי)
יעל דניאלי (צילום: סמדר כפרי)


מה הייתם מציעים לשפר במתווה?
"אנחנו חושבים שאין סיבה לא להפוך את בדיקת ה־PCR בכניסה לארץ לבדיקת אנטיגן על מנת לא להיות בהסגר במלון לאחר הכניסה לארץ עד לקבלת תוצאת הבדיקה. הצענו את המודל הבריטי שנכנס בימים אלה, שלפיו כאמור כל מי שיגיע יעבור בדיקה מהירה, ולא בדיקת PCR שדורשת בידוד עד התוצאה. התאריך 1 בנובמבר הוא נקודת מפנה, אבל התוצאה היא כמה תיירים יגיעו במתווה כזה לישראל. המלונות משוועים לתיירים, ערוכים לקראתם, אבל גם מבינים שההתאוששות תהיה הדרגתית. זה תהליך שייקח לפחות חצי שנה ולכן צריך לסייע לתשתית המלונאית ולתשתית של התיירות הנכנסת על מנת שתצליח להתאושש ולא תקרוס עד שהעניינים יחזרו לשגרה".


אובדן אמון

"בתיירות הנכנסת ישנם מדריכים שעובדים בעיקר עם קבוצות מאורגנות, ויש מדריכים שיותר מטיילים עם בודדים, משפחות וזוגות", אומר אדריאן וייסברג, אחראי תחום תיירות נכנסת באגודת מורי הדרך בישראל. "במקרה שלי, למשל, אני עובד רק עם קבוצות מאורגנות. לפחות 50% מהתיירות הנכנסת לארץ, אם לא יותר, היא בקבוצות מאורגנות. מה שאני שומע מאנשים בחו"ל זה שיש אובדן אמון בממשלות - ולא משנה באיזו ממשלה- כי כל חודשיים־שלושה משתנות ההנחיות הקשורות בקורונה. אם מתארגנת קבוצה שרוצה לטוס לחו"ל, היא לא מתארגנת מהיום למחר. זה לוקח בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים לארגן קבוצה. לכן אנשים אומרים: 'לך תדע, אם נזמין עכשיו טיול, אולי בעוד כמה חודשים הממשלה שלכם תשנה שוב את המתווה', והם לא רוצים לקחת סיכון. לכן אני חושב שלפחות בהתחלה המתווה יהיה יותר קל לאדם בודד, לזוג או למשפחה שרוצים לבוא לארץ ושעומדים בתנאים, מפני שהם יכולים להחליט בצורה הרבה יותר עצמאית ומהירה מאשר קבוצה".

אדריאן וייסברג (צילום: פרטי)
אדריאן וייסברג (צילום: פרטי)


מהו הצפי שלך להגעה החל מנובמבר?
"לדעתי הבודדים והזוגות יתחילו לטפטף, אבל נראה לפחות בהתחלה מעט מאוד קבוצות. אנחנו נראה את הצעירים שרוצים להגיע לתל אביב לחיי הלילה ולחום היחסי שלנו בסתיו ובחורף, אולי אנשי עסקים יגיעו, אבל לא נראה התנפלות מסיבית של קבוצות, כי הן עדיין חוששות משינויים. הייתה לי קבוצה שהייתי אמור להדריך בחודש אוגוסט, שאושרה על ידי כל הגורמים. כמה ימים לפני הטיסה הוראות הבידוד השתנו והתארכו לשבעה ימי בידוד, ואז הקבוצה החליטה לא להגיע. הסוכנת אמרה לי שהיא לא מוכנה להזמין עוד קבוצות עד שנת 2023".

אתה מרגיש תכונה בשטח בעקבות אישור המתווה?
"אני עדיין לא מרגיש שום שינוי. כל העבודה שלי מבוטלת עד ינואר. בימים אלה אני יוצר קשר עם קבוצות שאמורות להגיע לארץ בינואר כדי לראות מה המצב שלהן. התשובה שאני בדרך כלל מקבל מהן היא שהן מתכוונות להגיע, אבל במתכונת הרבה יותר קטנה. זה טוב שיש מתווה, ואם הוא לא ישתנה כל רגע, זה יעזור לבנות אמונה לעתיד. מתווה צריך להחזיק לאורך זמן כדי באמת ליצור אמון ולגרום לתיירים להגיע".


תגובות:

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "מבחינת משרד התיירות, זה לא קו הסיום בפעולות להחזרת כל התיירים, אלא קו הזינוק בדרך להחזרת הפרנסה לאנשי תעשיית התיירות בעתיד הקרוב. המתווה, שעליו עבדו אנשי מקצוע, לילות כימים, שומר על האיזון בין הבריאות לבין הכלכלה, והוא מחזיר את התיירות בצורה אחראית".

ממטה ההסברה הייעודי למאבק בנגיף הקורונה נמסר: "מחויבות משרד הבריאות היא כלפי מוגנותם ובריאותם של תושבי מדינת ישראל, ועל כן הוחלט להתיר כניסה לזרים ברמת מוגנות הדומה לרמת המחוסנות של תושבי ישראל. כ־50% מתושבי מערב אירופה וצפון אמריקה התחסנו בחצי השנה האחרונה, ובנוסף, בארצות הברית ובמדינות מסוימות באירופה התחילו לחסן במנת דחף. עבור זרים ממדינות שבהן אין מנת דחף, וחלפו יותר מ־180 יום מהחיסון שלהם, נבנה מתווה הקבוצות, המאפשר להם לבקר בישראל בתנאי קפסולה. משרד הבריאות מקיים דיונים שוטפים בנוגע לתנאי הכניסה לישראל בהתאם להערכות המצב, ולמצב התחלואה בארץ ובעולם".