בסביבת שר הביטחון בני גנץ דוחים את הביקורת על הדרך שבה התקבלה ההחלטה להגדיר שישה ארגונים אזרחיים פלסטיניים שלכאורה עסקו בסוגיות של זכויות אדם כארגונים הקשורים לפעילות טרור, בשמו ותחת חסותו של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. הגורמים טוענים כי מדובר בפעולה מקצועית, אחת מני רבות, שהובלה על ידי השב"כ במשך תקופה ארוכה, בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי החוץ והמשפטים.

לדבריהם, החומרים המודעיניים מצביעים בצורה ברורה על כך שכל ששת הארגונים שפעילותם הוצאה מחוץ לחוק היו מעורבים במודע בפעילות של ארגון הטרור הפלסטיני, וכי חקירות פעילי הארגון בשב"כ מצביעות על כך בצורה חד־משמעית. "בכל אחד מהארגונים הללו היו דמויות בכירות הקשורות גם לזרוע הצבאית של החזית העממית", אמרו הגורמים, שאף הוסיפו כי חלק מכיווני החקירה בנושא זה הם הסתעפויות מתוך חקירת תשתית הטרור של החזית העממית, שעמדה מאחורי הרצח של רנה שנרב לפני יותר משנתיים במעיין דני הסמוך לדולב.

בתוך כך טוענים גורמים ביטחוניים כי פעולה וחתימה על צווים מהסוג הזה על ידי שר הביטחון נעשים באופן שוטף, וכי שר הביטחון ימשיך לחתום על צווים מהסוג הזה גם בעתיד מתוקף אחריותו וסמכותו המקצועית. האמריקאים, כך טוען אחד הגורמים הביטחוניים, קיבלו את העדכון על ההכרזה באופן מסודר ובצורה המקובלת, במסגרת העבודה המשותפת עם משרד החוץ. "שום דבר לא נפל פה בין הכיסאות", הבהיר.

בני גנץ (צילום: מרק ישראל סלם)
בני גנץ (צילום: מרק ישראל סלם)


במהלך הזמן שחלף מאז התברר כי בלשכת שר הביטחון החליטו לצאת עם ההודעה כבר ביום שישי ולא לחכות לתחילת השבוע הזה כמתוכנן, אחרי שפרטים ממנה החלו לדלוף. השר גנץ שוהה כעת בביקור בחו"ל העוסק בסוגיות ביטחוניות.


שניים מבכירי מפלגת העבודה – שר התפוצות נחמן שי והשר לביטחון פנים עמר בר־לב - הביעו אתמול מורת רוח מהודעת גנץ ומהדרך שבה נעשתה. "אני חבר הקבינט המדיני־ביטחוני והנושא לא עלה שם. לכן יש כאן אלמנט של סימן שאלה", הסביר השר בר־לב בראיון לכאן ב'.

"אני לא מכיר את החומר המודיעיני בעניין. אני חושב שבתקופה כזאת לא מספיק אם יש חומר מודיעיני. אם הם באמת מסכנים את מדינת ישראל אז באמת צריך לאסור את פעילותם. אבל אם מדובר בידיעות מודיעיניות כאלו ואחרות שאין להן באמת משמעות בשטח אז לפחות לגבי חלק מהארגונים היה נכון לפעול אחרת", הוסיף השר בכאן ב'.

מנגד הודיע מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני כי הוא סומך את ידו על מערכת הביטחון והשב"כ, שקבעו כי יש צורך ביטחוני בהחלטה על הארגונים. "ביטחון ישראל נעשה קודם כל הודות לפעילות צה"ל, השב"כ ויתר זרועות הביטחון. אני מאמין כי ההחלטה התקבלה בְּשׂוֹם שֶׂכֶל ובאחריות", הוסיף חרמוני.

חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) הביעה דאגה מההחלטה להגדיר את ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור והוסיפה: "גנץ מוביל אותנו למשבר קואליציווני חמור".

בתוך כך, היום ייערך דיון בבית המשפט העליון בערעור שהגישה משפחת דוויק משכונת בטן אל־הווא בכפר סילואן במזרח ירושלים נגד הכוונה לפנותה מביתה לטובת משפחת מתנחלים. פעילי שלום עכשיו כבר הודיעו כי יעמדו בסולידריות עם תושבי הכפר בהפגנה מחוץ לבית המשפט.

סילוואן (צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90)
סילוואן (צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90)


יצוין כי לפני מספר חודשים הוגשה על ידי שלום עכשיו לעליון חוות דעת משפטית שאותה גיבשו מומחים ישראלים מובילים במשפט הבינלאומי: פרופ' אייל בנבנישתי, פרופ' דוד קרצמר, פרופ' אורנה בן נפתלי וד"ר נטלי דודסון.

המומחים מיוצגים על ידי עו"ד מיכאל ספרד וחגי בנזימן. חוות הדעת קובעת בין השאר כי לתושבים הפלסטינים יש זכות למגורים, שמשמעותה הזכות להמשיך להתגורר בנכס שהוא ביתם כבר עשרות שנים, ואף נוצרו להם זכויות קנייניות בבתים. חוות הדעת עוסקת בגישה שהתפתחה במשפט הבינלאומי של זכויות האדם אשר שמה דגש על הקשר של מוחלשות קבוצתית של הדיירים והיותם סובלים מאפליה מערכתית או ממוסדת.