אני רוצה לכתוב על אין ספור דברים. רציתי לספר על הילדים שסיפרו לי על ביקורם בכנסת, ועל כמה נדהמו מהדלילות על לוח הנוכחות האלקטרוני של חברות וחברי הכנסת. אלה שנשבעו אמונים לעבוד למעננו, אבל עכשיו הם עסוקים בחרמות ובהשבתות, כאילו גם ההורים שלהם, האחים שלהם וילדיהם לא ייפגעו מהנזקים המצטברים של המשחק האינפנטילי שלהם.
רציתי לכתוב על תרבות הדיבור, או יותר נכון תת־תרבות הדיבור, שהילדים של כולנו רואים על המסכים. על כמה העורכים בערוצי הטלוויזיה המסחריים מונעים רק משיקולים מסחריים, ולכן בכל שעה נתונה מופיעים אותם פרצופים צווחניים ונעדרי בינה על המסכים שלנו. הם על ספיד דייל אצל צוות עורכי התוכניות, ולהערכתי יש סיכוי סביר שהם ישנים בפתח האולפנים, למקרה ששוב יקראו להם.
רציתי לכתוב על החיים שלנו ממהדורה למהדורה, שממחזרת את המהדורה שקדמה לה ומספקת פרומו למהדורה שאחריה, ועל איך הורים מספרים על התפרצויות של כעס, בלי שום התרעה מוקדמת, אצל הילדים שלהם. רק כשהם נעצרים לחשוב למה, הם מבינים שהמתח שכל הזמן דואגים לתחזק סביבנו, הוא הגורם לכך.
רציתי לכתוב על המון דברים שמעסיקים אותי, ולא רק אותי. עובדה, אתם כותבים אליי בנדיבות רבה למייל האישי ולוחשים לי באוזן שאתם מבינים בדיוק למה התכוונתי, והלוואי שמשהו ישתנה. ובשביל זה אני כותבת הרי. בשביל לנסות לטמון זרעים של שינוי.
רציתי לכתוב על הרבה דברים אחרים. אבל אז התבשרתי, יחד עם שאר הורי בית הספר, על כך שבנה של מורה בבית ספרו של בני נהרג בתאונת דרכים. 34,609 הרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה, נכון לשעת כתיבת שורות אלה. יותר מהרוגי מלחמות ישראל ופיגועי הטרור. מתוכם 5,173 ילדים ובני נוער.
בעוד מדינות שבהן משקיעים בכבישים, בחינוך ובשירותי הצלה הצליחו להוריד בעשור האחרון ב־50% את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, סביר להניח שעוד מעט, אולי ברגעים אלה ממש, המספר אצלנו מטפס עוד קצת למעלה. בשנה הנוכחית, שטרם הגיעה לקצה, נרשמה עלייה של 18% במספר ההרוגים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מי יודע מי הבאים שיתבשרו.
מילה משונה, "מבשר". במקרא המבשר יכול להיות זה שבא עם החדשות הטובות. "משמיע שלום, מבשר טוב". אבל הוא גם זה שמגיע כשבפיו הגיהינום מחופש לאותיות ולמילים, שאומרות לאמא אחת, לאבא אחד: היה לכם ילד. היה ואיננו.
גידלתם אותו מהרגע שהביצית והזרע נפגשו. עקבתם אחרי התפתחותו ברחם. ספרתם את השבועות עד לבואו לעולם. בהתחלה, כששאלו אתכם בן כמה הוא, עניתם בפירוט: בן שנה וחודשיים, בן שנתיים וארבעה חודשים. אחר כך התחלתם לעגל את השנים. בן 5, בן 6. רצתם איתו מסניף טיפת חלב לגן, דאגתם שלא יהיה רעב, שיהיה מכוסה, שלא יחסר לו דבר.
שלחתם אותו לחוגים הכי טובים, יצאתם לקרבות למענו גם כשהוא לא ידע, ועשיתם הכל בשביל להשכין בתוכו שלום. טיפחתם אותו כמו פרח עדין שעליו שבריריים, ומתישהו, בגיל ההתבגרות, כשהוא התחיל להגדיר את הרצונות שלו לעצמו והדף אתכם, נשמתם נשימה עמוקה. ידעתם בתוך תוככם שהוא אוהב אתכם ושגם אם נראה לו שסוף העולם בא, הכל חולף. שיום יבוא והוא ישתדל לתת לילדיו לא פחות ממה שנתתם לו אתם.
עכשיו אתם מכסים אותו בעפר. בינו לבין העפר יפרידו התכריכים, וגם הם עוד מעט יתכלו. מעפר באנו ואל עפר נשוב. אבל למה כל כך מהר. היה ילד ואיננו, כי מישהו יצא מהבית שלו וכנראה מיהר מאוד או דעתו הייתה מוסחת מאוד. היה ילד ואיננו. מעתה תיאלצו להתרגל לדבר עליו בלשון עבר. היה ילד.
קריאה ראשונה
"רפאל הענן שחיפש חיוך" הוא מעין תשובה לסיפור התלמודי על רבי חנינא בן דוסא, שביקש לעצור את הגשמים בזמן שהיה בהליכה, אבל כשהגיע לביתו הבין את גודל המשגה ואמר: "ריבונו של עולם, כל העולם בצער וחנינא בנחת?". רפאל (סיריל במקור באנגלית) הוא ענן. בכל פעם שהוא מתגשם וממטיר מים, בני האדם מעקמים את אפם ומאשימים אותו בקלקול תוכניותיהם.
בצר לו, רפאל מחליט להרחיק. ככל שהוא מתרחק וחולף מעל שדות, נהרות ואוקיינוסים, כך הוא גדל וגדל עד להגיעו למקום צחיח שבו הוא מתקבל בברכה. זה לכאורה סיפור פשוט ומאויר להפליא, אבל לקטנטנים קשובים (מגיל 3) הוא יכול להעביר מסר שהבלתי רצוי במקום אחד מבורך במקום אחר, ודווקא מה שעלול להיראות במבט ראשון כמו מסע גירוש הוא למעשה מסע התחזקות בדרך להשתייכות.
"רפאל הענן שחיפש חיוך" מאת: טים הופגוד. תרגום: נעמי בן גור. הוצאת מטר. 74 שקלים
בדק בית
פעם היו מניחים לפנינו חימר וצבעים ואומרים: תיצרו. כיום יש אפליקציות שמלוות את היצירה שלב אחר שלב ומראות טכניקות לגלגול כדורים, עיצוב מתווי פנים עדינים וכולי. ערכות "היי קליי" כוללות 18 קופסאות של חימר צבעוני רך, קל ולא מכתים, ואפשר לבחור סט של חייזרים, חיות, ציפורים, מפלצות, חרקים או דינוזאורים, ליצור באופן חופשי או תוך כדי הדרכה צמודה, לייבש במשך 24 שעות - וזהו.
ערכות חימר "היי קלי". 100 שקלים לערכה גדולה, 32 שקלים לערכה עם דמות אחת. להשיג באתר הנסיך הקטן ובחנויות הצעצועים
