לפני שבוע התפרסם בעיתון זה מאמרו של שבתי שביט ("רצח כתוב היטב", 22 באוקטובר). במאמר כותב שביט: "אין לי ראיה משפטית שקושרת את נתניהו לרצח רבין, ואינני יכול להצביע על אקדח מעשן. עם זאת מהשתלשלות הנסיבות אני סבור שלכאורה קיים קשר ישיר או עקיף בין התנהלותו של נתניהו ובין הרצח".
שביט היה ראש המוסד (1989־1996), והוא מצטט פתגם אהוב על אנשי המודיעין: "אין איסור על איש מודיעין להשתמש באינטליגנציה שלו". ולכן, כאיש מודיעין לשעבר, הוא מבקש להשתמש באינטליגנציה שלו להוכחת הקשר.
כשקראתי את המאמר, עברתי התקף חרדה רטרואקטיבי. הזאת האינטליגנציה של מי שהיה ראש המוסד?
הוא ודאי היה חייל גיבור בסיירת מטכ"ל. מילא תפקידי שטח במוסד (איראן בימי השאה, סיוע לכורדים), היה שותף בתכנון חטיפת ואנונו וחיסול אבו ג'יהאד בתוניס. בימיו כראש המוסד מיוחסים לארגון שלו עוד כמה ערבים רעים מתים. ראש וראשון להם פתחי שקאקי, ראש הג'יהאד הפלסטיני. מאזן לא רע.
אחרי המוסד הוא היה מנכ"ל כושל של קופ"ח מכבי (כך קבע מבקר המדינה). אחר כך עבד בחברת EMG של יוסי מימן המנוח, שעסקה במכירת גז מצרי לישראל (היום כידוע הכיוון הפוך). יחד עם מימן נחשד בשכירת חוקרים פרטיים למעקב אחרי השר המנוח יוסי פריצקי, כדי להפליל אותו בקשרים עם חברת גז מתחרה.
שביט ברח מבעוד מועד מגיניאה, ממש לפני שנעצר בגלל סיוע לכאורה לאופוזיציה ועסקאות נשק במדינה. מאזן לא טוב. לא מעיד על איסוף מודיעין טוב או אינטליגנציה גבוהה. אבל ככה זה בעסקים. פעם למעלה ופעם למטה.
בשנת 2014 הצטרף שביט לתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" – גוף פוליטי שמאלני, התומך ביוזמת השלום הערבית שעיקרה נסיגה לגבולות 67' וחזרת הפליטים הערבים מ־1948. ב־2017 אמר שביט: "מדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה על ידי הקצה של הימין המשיחי, חבורת קיצונים שדוחפת את ישראל לעבר התאבדות דמוגרפית ואתנית למציאות של עוד דם, עוד שכול ועוד טרור".
ואני דווקא זכרתי כי האינתיפאדה הראשונה השתוללה כשיצחק רבין היה שר ביטחון והשנייה פרצה כשאהוד ברק היה ראש הממשלה ושר הביטחון. ואלו ודאי לא היו שבויים בידי הימין הקיצוני. ביחס לשתי האינתיפאדות (למעלה מ־1,200 יהודים שנרצחו) - בשנות שלטון הימין נרצחו פחות יהודים. מוזר.
# # #
כאמור, שביט מודה שאין בידו "הוכחות משפטיות" לאחריותו של בנימין נתניהו להסתה שהביאה לרצח רבין. בכך הוא רומז שיש בידו "הוכחות לא משפטיות". הוא מונה מספר אירועים הקושרים את נתניהו באופן פוליטי להסתה, ולכן – לרצח. והדוגמאות ידועות ולעוסות לעייפה, ובאמת שאין צורך באיש מודיעין בכיר או באינטליגנציה שלו כדי להיזכר בהן.
"הנחת היסוד שלי", כותב שביט, "שנתניהו כיוון להגיע לכס ראש הממשלה מהיום שנכנס לפוליטיקה". אכן. הנחה נועזת. בכך שונה נתניהו בוודאי מדוד בן־גוריון, רבין, מנחם בגין, שמעון פרס, ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט, נפתלי בנט או יאיר לפיד, ועוד אלף שניסו ולא הצליחו. אבל כל רעיון מסדר טוב חייב להישען על הנחות יסוד. ולאחר שנעזר באינטליגנציה שלו - זו הנחת היסוד שהפיק שביט.
כדי להגיע ליעדו זה היה על נתניהו לנצח את יריביו מבית, מתוך הליכוד (גם לכך, שמעתי מפי מקורות זרים, יש מקבילות במפלגות אחרות ובמדינות אחרות), ולאחר שכבש את ראשות הליכוד – סימן לו נתניהו למטרה להפיל את הממשלה המכהנת בראשות רבין, ולהחליף אותה. שוב חידוש אינטליגנטי מאוד.
שביט קובע כי "רבין אמור היה לשוב ולהתמודד על ראשות הממשלה ב־1996 ומן הסתם היה מנצח בהן בקלות". האומנם?
"בספטמבר 1993 נחתם הסכם אוסלו שהעניק לרבין יוקרה אדירה", כותב שביט. אבל שרשרת הפיגועים ומעשי הרצח שהתחוללו ("קורבנות השלום" קרא להם רבין) פגעה מאוד ביוקרתו. ראש המוסד לא הזהיר אותו שיאסר ערפאת הוא ארכי־מחבל שאינו רוצה שלום אלא בניצחון טבול בדם. האם לא הייתה זו אחריותו? האם לא היה זה כישלונו האיום ביותר של שביט, שלא הזהיר מפני ערפאת וכוונותיו?
אבל הפיגועים זעזעו את דעת הקהל בארץ. וניצחון רבין בבחירות 96' לא היה בטוח כלל. להפך: בתוכנית הטלוויזיה של ניסים משעל הוצג סקר של מינה צמח. נתניהו זכה בסקר ל־52% ורבין ל־39%. אז מה גורם לשביט להיות בטוח בהפך הגמור? מודיעין לקוי או אינטליגנציה בעייתית?
שביט מצטט את בן כספית ("נתניהו – ביוגרפיה 2018") ומספר כי נתניהו הקים מטה פעילים ימניים, מתנחלים (שביט קורא להם "פלנגות"), כשהמניע שלו אינו טובת המדינה אלא מה יפגע ביוקרתו של רבין. אכן. לא היה פוליטיקאי לפניו או בימיו שניסה לפגוע ביוקרת יריבו. השמאל לא האשים את בגין ושרון במותם של חיילי צה"ל בלבנון? בנט לא האשים את נתניהו באחריות למחדל שהביא למותם של נפגעי הקורונה? ועוד אלף דוגמאות כנ"ל שנשמטו מרשת תאי הזיכרון של שביט או מהאינטליגנציה שלו.
ואז חוזר שביט, כמו דומיו בשמאל, אל המרפסת בכיכר ציון ואל תמונות רבין במדי אס־אס (שייצר כידוע סוכן השב"כ אבישי רביב, "שמפניה". סוכן של כרמי גילון הכושל, לא של שביט). גם אל ההפגנה בכפר סבא בהשתתפות נתניהו שבה הושמעה לראשונה הקריאה "בדם ואש את רבין נגרש" (קריאות דומות, גם "בוגד" וגם "רוצח", הושמעו בהפגנות בבלפור), ואל ההפגנה ברעננה עם ארון המתים (שעליו היה כתוב כידוע "רבין ממית את הציונות", ולא שום שקר אחר).
שביט מספר שנתניהו "הקים מטה מיוחד שפעל בחשאיות, ארגן והפעיל אלפי אנשים... שהפגינו בקביעות מול ביתו של רבין בירושלים ודירתו הפרטית ברמת אביב". אכן מעשה נורא. ואם לא היינו שומעים על הפגנות בלפור וקיסריה, היינו יכולים להיות בטוחים שהפגנות כאלו הן בבחינת הסתה החייבת להסתיים ברצח.
# # #
שביט, שמעולם לא נתן את הדין על המחדל שלו ושל המוסד, שלא זיהו את כוונותיו האמיתיות של ערפאת בהסכם אוסלו – מנסה לתלות את כישלון אוסלו ברצח רבין. וזה כבר לא מודיעין. זה עלבון לאינטליגנציה. "מה שנותר אחרי הרצח זה להרוס את המורשת. הרעיון המרכזי אומר: נסרס ונהרוג את הפרטנר לשלום – אש"ף". כלומר: לא הרצחנות של ערפאת, של פת"ח ושאר ארגוני הרצח הרסו את השלום. נתניהו הרס אותו.
שביט אינו בודד בדפוס ההתנהגות הזה. רבים וטובים ממנו במערכות הביטחון והמודיעין שלנו כשלו בכל תחזיותיהם. אלו שההערכות שלהם לגבי כוונות האויב הערבי ותוכניותיו עלו בדם ואש, שהימרו על ערפאת ועל בשאר אסד ועל פיוס חמאס, ועל הרקטות של חיזבאללה שיחלידו.
כולם מאשימים מישהו אחר בכישלונותיהם. מתי שמענו את קברניטי הביטחון הכושלים הללו מכים על חטא המלצותיהם לנסיגה מהגולן? שהבטיחו לנו כי אם ערפאת יקבל נשק הוא יילחם בחמאס, על התחייבויותיהם המפורשות כי "ההתנתקות" תביא לרגיעה בעזה, שלא יהיו רקטות על שדרות, בטח לא על אשקלון? ומי היה אחראי על מחדל המנהרות ערב צוק איתן? הוא התפטר? הודח?
הגרועים שבהם גם לא למדו לקח. הם עדיין תומכים בנסיגה "תמורת שלום אמת" מהגולן, מבקעת הירדן, לקווי 67', מחצי ירושלים. הם תומכים בשחרור הרוצח ברגותי מכלאו והצבתו בראש הרש"פ כיורש לאבו מאזן. הם חסרי מודיעין, חסרי אינטליגנציה, ובעיקר: חסרי בושה.