תקופת החגים שחלפה היוותה הזדמנות מצוינת לעריכת חשבון נפש אישי ולאומי; הזדמנות לבחון את היחסים בין ישראל ליהדות ארצות הברית: מהו תפקידו של כל צד, ועל מי מוטלת האחריות לחזק את חוסנו של העם היהודי? כעת זה הזמן לפעול בנושא ולהביא לאחדותו של העם היהודי.
האחדות חשובה היום יותר מתמיד לשני הצדדים - לישראל ולקהילות היהודיות בארצות הברית. מצדן של הקהילות בארצות הברית אנו עדים לתופעות של היחלשות זהותן היהודית, בעיקר בקרב הצעירים, היחלשות של המוסדות והמבנים הקהילתיים היהודיים והתרחקות מישראל בשל חוסר הסכמה עם חלק ממדיניותה, גם בהיבט הפוליטי וגם בהיבט ההלכתי.
בצד הישראלי, ניתן להבחין כי הציבור הישראלי נע בין אדישות לבין חוסר הבנה לגבי חשיבות הקשר ההיסטורי והעתידי בין ישראל ליהדות ארצות הברית והתפוצות. נדרשת תוכנית עבודה סדורה וברורה שתבהיר מהי האחריות של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות. ללא תוכנית כזו, לא באמת נצליח להביא לשינוי המיוחל ביחסים.
הנתונים שפורסמו בדוח PEW האחרון משקפים תמונת מצב מורכבת ומדאיגה, שאמורה להדאיג את הקהילות היהודיות בארצות הברית ואת ראשי הקהילות העומדים בראשן. על פי הדוח, 32% מיהודי ארצות הברית הגדירו עצמם ככאלו שאינם מזדהים עם אף זרם ספציפי ביהדות, ולמעשה בלתי משויכים. הנתון הנ”ל מצביע על עלייה בכמות היהודים שמגדירים את עצמם כבלתי משויכים בקרב יהודי ארצות הברית. זוהי מגמה מדאיגה.
לראשי הקהילות היהודיות בארצות הברית יש אחריות ותפקיד חשוב בשימור הקהילות היהודיות ובחיבור לישראל. לדעתי, כיום לא נלקחת בחשבון אחת הסיבות המשמעותיות להתרחקותם של היהודים, בעיקר בקרב הדור הצעיר, מזהותם היהודית ובחירתם בהגדרתם העצמית כ”לא משויכים” לאף זרם יהודי. הסיבה עשויה להיות הגידול האקספוננציאלי במספר הזרמים השונים ובפיצול לתת־קבוצות ותת־זרמים בקהילות השונות.
הגידול הזה, אף שמבטא את הגיוון שהינו בעל חשיבות תרבותית לכל קבוצה, מעמיד את היהדות באתגר לא פשוט ולעתים אף בסכנת קיום. ראשי הארגונים מחזיקים במפתחות להצלחה במשימת הריפוי ואיחוי הקרעים שנוצרו בין הזרמים השונים ביהדות, אך אלה לא אחת נופלים ללב המחלוקת בשאלה עם איזה זרם לפעול יחד, כשלמעשה כדאי לנהל דיון אחר, המתמקד בשימור היהדות והשימור ההיסטורי של העם היהודי.
שימורו של העם היהודי מאוחד מהווה את משימת־העל של הקהילה היהודית בארצות הברית ושל נבחרי הציבור הישראלים, ובהם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר החוץ, שר התפוצות ויו”ר הכנסת. על מנת להגשים את המטרה יש לכנס את הקהילות היהודיות יחד עם נציגים מהחברה הישראלית ולנהל דיון אסטרטגי, חוצה זרמים, המגדיר יעדים משותפים בראייה עתידית. משרד התפוצות הופך בימים אלה ליותר רלוונטי והכרחי בשל תפקידו בהובלת מהלכים משמעותיים אלו. באמצעות דיון אמיתי, נוכל להפיק תוכנית אסטרטגית סדורה לטיפוח מערכת היחסים.
היעד המשותף האחרון שלנו כעם היה הקמת בית יהודי בארץ ישראל, יישובו על ידי יהודי כל העולם ודאגה לכך שהמדינה תצליח להתקיים בסביבה עוינת. כיום יש הזדמנות יוצאת דופן. המנהיגות הבכירה של ישראל מבינה את החשיבות ומסוגלת להביא עמה בשורה משמעותית ולבנות עתיד משותף לעוד אינספור שנים קדימה.
הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית