25 ועידות של האו"ם לשינוי האקלים (COP) התקיימו בשלושת העשורים האחרונים. קשה להאמין, אבל ועידת האקלים העולמית הראשונה התכנסה בז'נבה כבר ב־1979, לפני 42 שנים, במקביל לגיבושו של הקונצנזוס המדעי בנוגע להתחממות כדור הארץ, הסיבות לה והשלכותיה.

ב־1988 פורסמה אזהרת המדענים הראשונה לאנושות, ובארה"ב החלו פוליטיקאים דמוקרטים ורפובליקנים לקרוא להפחתת פליטות של גזי חממה. ובכל זאת, קרחונים רבים נמסו מאז, בירוא היערות בשיא של כל הזמנים והאנושות פלטה ב־30 השנים האחרונות יותר גזי חממה מבכל ההיסטוריה שקדמה ל־1990.

לאחר שנדחתה בשנה בשל מגיפת הקורונה נפתחה אתמול סוף־סוף בגלזגו ועידת האו"ם ה־26 במספר, שתיזכר בספרי ההיסטוריה כוועידה שבה יוחלט על גורלו של העולם, לא פחות מכך. לאחר עשורים של דיבורים, דוח ה־IPCC (הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים) האחרון, שיצא לפני קצת יותר מחודשיים, מבהיר כי ללא שינויים מרחיקי לכת לאנושות צפוי עתיד קודר במיוחד. ועידת COP26 היא הנקודה שבה שינויים אלה צריכים להתחיל לצבור תאוצה במהירות.

העשור שהייתה אמורה לפתוח הוועידה בשנה שעברה, 2020־2030, נחשב לעשור הקריטי ביותר לפעולה. זהו גם הרגע האחרון שבו העולם עדיין יכול להימנע מהשלכותיו הקשות ביותר של משבר האקלים, בהן ריבוי והתעצמות של גלי חום, שיטפונות, שריפות וסופות, עלייה מסיבית בגובה פני הים והכחדה מואצת של המגוון הביולוגי. כפי שמבקר המדינה קבע בדוח שפרסם בשבוע שעבר, מדובר באיום ביטחוני לכל דבר. בנוסף, זהו העשור לבנות קהילה בינלאומית סולידרית יותר.

למען הסר ספק, המקור המרכזי לפליטות גזי חממה על פני כדור הארץ הוא תעשיית דלקי המאובנים/פוסיליים (נפט, גז ופחם), אשר אחראית על כשני שלישים מפליטות גזי החממה. על כן כל פעולה משמעותית למיגור משבר האקלים מחייבת את האצת המעבר למקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים (שמש, רוח, מים) ודורשת בראש ובראשונה להפסיק, גם בישראל, כל פיתוח של פרויקטים לחיפוש, הפקה, שינוע ושריפה של אותם דלקים, לרבות קידוחי נפט וגז בים וביבשה.

בישראל זה אומר שחייבים לעצור תוכניות מסוכנות להפקת נפט מפצלי שמן, בניית תחנות כוח גזיות חדשות, עסקת קצא"א להובלת נפט, ולהפסיק את ההקלות וכל מימון ממשלתי, ישיר או עקיף, לחברות הנפט והגז. החלטה זו היום קלה מתמיד, כשאפילו גוף שמרן כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הצהיר כי הסתמכות על מערכת אנרגיה המתבססת על אנרגיית שמש ורוח תביא ל"יתרונות אדירים" וכי אין להשקיע בפרויקטים חדשים של נפט, גז או פחם.

תיקון המשבר האקלימי והאקולוגי הוא אפשרי, אולם חלון הזמן צר מאוד. האנושות נמצאת כבר עתה במקום מסוכן, וגם עלייה של 1.5 מעלות בלבד מראשית העידן התעשייתי אינה נחשבת לבטוחה. על כן נדרש, במקביל למיגור ההתחממות, להתכונן לאסונות ולנזקים צפויים שאנחנו כבר עדים להם ביתר שאת בארץ ובעולם. לשם כך תידרש מנהיגות אמיתית של נשיאים וראשי ממשלה בוועידה בגלזגו. הם כולם כבר יודעים מה צריך להיעשות. עכשיו הם צריכים לעשות את זה.

הכותב הוא מנהל גרינפיס ישראל