המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ערעור על קלות עונשו של עוזי כהן, נגד משמעת במשטרה שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של הטרדה מינית כלפי שוטרת בשירות סדיר במג"ב. במסגרת הערעור מבקשת המדינה להחמיר את העונש שהושת על הנאשם לעונש מאסר בפועל, ולהגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובת המתלוננת.
נגד המשמעת הורשע בכך ששב והציע לשוטרת בשירות החובה הצעות ואמירות בעלות אופי מיני, הן בשיחות מילוליות והן בהודעות טקסט, וזאת למרות שהביעה את חוסר רצונה בהן. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה שפירא) גזר על הנגד עונש של 350 שעות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה בסך של 1,800 שקלים.
בהודעת הערעור שהוגשה על ידי עו"ד הלה אדלמן, נכתב כי גזר הדין המקל אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון ההלימה, המחייב זיקה בין חומרת המעשים בנסיבותיהם וחומרתו של העונש.
בהודעת הערעור נכתב כי "מעשיו של המשיב חמורים. המשיב, פגע מינית במתלוננת אשר שירתה כלוחמת בשירות סדיר, תוך שהוא מבצע את המעשים, בעקביות, נחישות והסלמה כדי להשיג את מטרתו המינית. .... את המעשים ביצע המשיב באמצעות הודעות ששלח למתלוננת או כאשר פגש בה פנים אל פנים, במהלך שירותם הצבאי. המשיב ביצע את מעשיו תוך ניצול פערי הכוחות ופערי הגילאים בינו לבין המתלוננת, תוך התעלמות מבקשותיה החוזרות והנשנות של המתלוננת כי יחדל ממעשיו".
בערעור שהוגש מבקשת המחלקה לחקירות שוטרים מבית המשפט להחמיר בעונש שהוטל על הנאשם באופן משמעותי ולגזור עליו עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה והגדלת סכום הפיצויים שנפסק לטובת המתלוננת.
ערעור עוזי כהן by maariv on Scribd
עוד מתוך הערעור: ""את רוצה או לא, את תמצצי לי". כך, בין היתר, שב והציע נגד משמעת ותיק במשטרת ישראל, לשוטרת צעירה בשירות סדיר במג"ב, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, אף שזו הביעה את חוסר רצונה, הן באמירות המיניות והן בהצעות המיניות שהציע. בגין אמירות אלה ואחרות, הרשיע בית המשפט קמא את המשיב בעבירה של הטרדה מינית והתנכלות".
"המערערת תטען, כי טעה בית המשפט קמא הנכבד משהסתפק בענישה בדרך של שירות לתועלת הציבור, אף אם בהיקף נרחב. המשיב פגע במתלוננת מינית במשך כחודשיים תוך התעלמות ממצוקתה ובקשותיה החזרות כי יחדל. כמו כן, המשיב, ביצע את המעשים תוך מודעות לפערי הכוחות והמעמדות בינו לבין המתלוננת. המערערת סבורה כי עונש של שירות לתועלת הציבור עומד בסתירה לעקרון ההלימה.
"המערערת תטען אף את המובן מאליו, והוא כי העונש אשר הושת על המשיב אינו הולם כלל וכלל את חומרת המעשים, את הנזק שנגרם למתלוננת, את סלידת החברה ממעשים מסוג זה ואת הצורך להרתיע עבריינים פוטנציאלים מעשייתם.
"כן תוסיף ותטען המערערת כי שגה בית המשפט קמא משלא הורה על קבלת תסקיר שירות מבחן בטרם השתת עונש בדמות שירות לתועלת הציבור. אין חולק כי לשון החוק אינה מחייבת קבלת תסקיר בטרם הטלת עונש זה, אלא רק הסדרת השירות לתועלת הציבור באמצעות שירות המבחן, אולם, בנסיבות של תיק זה היה מקום לקבלת תסקיר אשר יבחן את מאפייניו של המשיב. שגה בית המשפט קמא משלא נדרש לעניין זה כלל.
"המערערת סבורה כי סכום פיצויים העומד על 1,800 ש"ח לבד אינו משקף אף לא אחת מהתכליות האמורות לעיל. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו מדובר במתלוננת, בחורה צעירה שנפגעה מהעבירה בעת היותה בשירות צבאי סדיר, העידה ארוכות בבית המשפט ונחקרה בחקירה נגדית קשה. משכך תבקש כי בי המשפט הנכבד יתערב בגובה סכום הפיצויים ויגדילו משמעותית".
"בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לבטל את העונש הבלתי הולם שהטיל בית המשפט קמא, לגזור על המשיב עונש מאסר בפועל ולהגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובת המתלוננת".