גם הצרכנים צריכים להיזהר- כך תשמרו על פרטיותכם: מרבית בעלי העסקים בישראל מתכננים לשלוח דוא"ל שיווקי ללקוחותיהם לקראת חודש הקניות הגדול. על מנת להימנע מתביעות ותשלום פיצויים – עליהם לפעול בהתאם להוראות הדין כדי לשמור על פרטיות הלקוחות. מה חשוב לדעת וכיצד להיערך? וגם – כיצד הרוכשים יוכלו לשמור על פרטיותם?

אני רוצה לשלוח הודעות שיווקיות על מבצעים לרשימת תפוצה. מה כדאי לי לוודא לפני?

חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת") קובע כי עסק רשאי לשלוח הודעות שיווקיות, ובלבד שקיבל מראש ובכתב את הסכמתו המפורשת של הנמען לשליחת דבר פרסומת. לרוב, הסכמה כאמור מתקבלת בעת רישום הנמען למועדון של העסק (בין אם בכתב ובין אם באופן מקוון) על ידי סימון המשבצת לפיה הוא מסכים לקבל דברי פרסומת מהעסק. ואולם, על העסק לשים לב לאופן שבו הסכים הלקוח לקבל פרסומות. כבר נקבע בפסיקה כי אין לראות בהסכמה לקבלת הודעות דוא"ל כהסכמה לקבלת מסרונים. לכן, מומלץ לבקש הסכמה לקבלת דבר פרסומות באמצעי תקשורת שונים.

נציין כי הסכמה מפורשת כאמור אינה נדרשת, מקום שהנמען מסר לבעל העסק את פרטיו במהלך רכישה של מוצר או שירות, וניתנה לו הזדמנות להודיע לבעל העסק כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת, אך הוא לא עשה כן, והפרסומות מציעות שירות או מוצר זהה למה שנתבקש מלכתחילה.

איור, אי-מייל, טכנולוגיה (צילום: אינגאימג)
איור, אי-מייל, טכנולוגיה (צילום: אינגאימג)

בנוסף, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ("חוק הפרטיות"), עסק המנהל כדרך קבע מאגר מידע (אוסף נתוני מידע על אנשים), אשר משמש אותו לדיוור ישיר (כלומר לשליחת מידעונים ודברי פרסומת), חייב לוודא שהמאגר רשום בפנקס מאגרי המידע של הרשות להגנת הפרטיות.

מה צריכה לכלול ההודעה השיווקית שאני שולח בדוא"ל לרשימת תפוצה?

חוק התקשורת קובע שהודעה על דבר פרסומת צריכה לציין באופן ברור את היותה פרסומת (על ידי שימוש במילה "פרסומת" בכותרת הודעת הדוא"ל), שמו של העסק המפרסם, כתובתו וכן דרכי יצירת הקשר עמו. כמו כן, ההודעה צריכה לציין את זכותו של הנמען לחזור בו מהסכמתו לקבל דברי פרסומות וכן כתובת אינטרנט של העסק לצורך מתן הודעת סירוב כאמור.

בנוסף, לפי חוק הפרטיות, כל הודעה הנשלחת כדיוור ישיר צריכה לכלול את היותה פנייה בדיוור ישיר, בצירוף מספר הרישום של מאגר המידע, הודעה על זכותו של הנמען להימחק מן המאגר בצירוף המען שאליו יש לפנות לשם כך, זהות ומען בעל מאגר המידע והמקורות מהם קיבל בעל המאגר את המידע.

אמנם קיימת חפיפה מסוימת בין הוראות חוק התקשורת לבין הוראות חוק הפרטיות, אך חשוב לשים לב כי אין בבקשת הנמען שלא לקבל יותר דברי פרסומות כדי להוות בקשה להימחק מן מהמאגר. לעומת זאת, בקשת הנמען להימחק מן המאגר משמעה סיום ההתקשרות בין הנמען לעסק וכתוצאה מכך מחיקת פרטיו מהמאגר ועצירה מוחלטת של שליחת הודעות שיווקיות לאותו נמען.

האקר, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
האקר, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

אני מפנה לקוחות לאתר האינטרנט שלי. מה כדאי לי לוודא?

בעת גלישה באתר, נאסף מידע על המשתמשים בו, בין אם נמסר מיוזמתם ובין אם לאו (למשל כאשר מידע על פעילותם באתר מתועד באופן אוטומטי וסטטיסטי, וכן מידע אודות המחשב של המשתמש, נתונים מהדפדפן שלו וכדומה).

חוק הפרטיות קובע כי כל פנייה לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו צריכה להיות מלווה בהודעה, אשר תציין אם חלה חובה חוקית על המשתמש למסור את המידע  או שמא מסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו. ההודעה גם צריכה לכלול את המטרה אשר לשמה מבוקש המידע וכן למי הוא יימסר ולאילו מטרות. 

ככלל, על מנת לעמוד בדרישות החוק, מומלץ לשלב באתר מדיניות הגנת פרטיות המפרטת את סוג המידע שנאסף, את מטרות האיסוף, את המקרים שבהם הוא נמסר לצדדים שלישיים, את זכות המשתמש לתקן מידע אודותיו וכדומה.

קיבלתי הודעה שיווקית מעסק לא מוכר. מה עליי לעשות?

ככלל, בבואנו להירשם למועדני לקוחות, אנו נוטים לאשר קבלת דברי פרסומת אף מבלי לשים לב. חשוב לדעת כי חוק התקשורת קובע איסור לשלוח דברי פרסומת ללא הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב, ואין חובה להסכים לקבלת הודעות שיווקיות. מומלץ לבדוק האם קיימת בהודעה שהתקבלה אפשרות לבקש הסרה מרשימת התפוצה (unsubscribe). 

אם ברצון המשתמש לוודא מחיקה מוחלטת של הפרטים האישיים שלו ממאגרי המידע של העסק ששלח את דבר הפרסומת (להבדיל מהסרה מרשימת התפוצה אליה נשלחים דברי פרסומת), זכותו לבקש לעיין בפרטים האישיים שלו השמורים במאגר המידע של העסק וכן לבקש את מחיקתם. 

מתקפת סייבר (צילום: צילום מסך)
מתקפת סייבר (צילום: צילום מסך)

אני רוצה להירשם למועדון לקוחות של עסק מסוים. מה עליי לוודא?

בעת רישום למועדון, מתבקשים לרוב הלקוחות להזין פרטים אישיים, לרבות כתובת דוא"ל לשם קבלת עדכונים, פרסומות וכדומה. 
ראשית, לפני הזנת פרטים אישיים, מומלץ לבדוק מי הגוף שעומד מאחורי העסק והאם מאגר המידע שבו הוא שומר את פרטי הלקוחות שלו רשום בפנקס מאגרי המידע (ניתן לבדוק כאן). עצם רישום המאגר יכול להעיד על כי העסק מקפיד על הגנת הפרטיות של המידע המצוי ברשותו.
שנית, ככלל, מומלץ להזין את המינימום הנדרש של פרטים אישיים, וזאת כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בפרטיות (למשל בעת דליפת מידע אישי מהמאגרים).

שלישית, חשוב לזכור כי לא קיימת חובה בדין למסור כתובת דוא"ל לשם קבלת דברי פרסומת, וניתן להירשם למועדון לקוחות מבלי להסכים לקבל פרסומות מהעסק. עוד חשוב לציין כי גם אם ניתנת הסכמה כאמור, חוק התקשורת קובע כי קיימת ללקוח זכות לחזור מהסכמתו בכל עת.

עו''ד אלכסנדרה כהן (צילום: יח''צ ריינהולד כהן)
עו''ד אלכסנדרה כהן (צילום: יח''צ ריינהולד כהן)

הכותבת היא עורכת דין במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן