"ג'ז אינסטרומנטלי בין ניו-יורק לאילת", כך נקרא המופע, שתגיש פסנתרנית הצמרת ענת פורט בשישי, ה-12 החודש, בפסטיבל הג'ז באילת ודומה שאין כשם המופע הזה כדי למצות במדויק את סיפורה האישי והאמנותי של האמנית המבריקה הזאת.
אי אז ב-2009 פורט (בפ' רפה) עשתה מעשה ולאחר 17 שנים ארוכות כנצח של קריירה בינלאומית להתפאר חתכה ונפרדה ממנעמי "התפוח הגדול" ושבה באחת לחיקה החמים של אמא מולדת.
"שום דבר לא קרה במפתיע", היא מבהירה. "הרי לא נסעתי לשם במטרה להישאר, בוודאי לא כל כך הרבה זמן. אבל דבר הוליך לדבר עד שהרגשתי שזה הזמן לחזור, גם אם נורא-נורא קשה לעזוב".
זה השתלם לחזור?
(צוחקת) "לא מדובר בהשקעה שמצפים שתישא פירות. בגדול אני שמחה שחזרתי ואין מצב שאשוב לחיות בחו"ל. אני ההוכחה, שניתן לקיים קריירת ג'ז מכובדת בעולם מהארץ ולא מוכרחים לשבת בשביל זה בניכר. זאת, כשאי אפשר להסתפק בקריירה רק בארץ, בהיות הג'ז מוזיקה "נישתית", שאיננה פונה לכל הקהל".
"נישתית", את אומרת כלא מעטים מעמיתיך לסגנון. האם די לכם בקונכייה שלכם?
"אמן בעצם מהותו רוצה לתקשר עם הקהל. השאלה היא עם כמה קהל הוא מתקשר ובאיזה רובד הוא עושה זאת. בג'ז יש נגנים שבאופן מוצהר מנגנים מוזיקה ממוסחרת, אפילו שהיא נעוצה בג'ז. אמנים כמוני יודעים מראש שהקהל שלהם לא יהיה המוני".
פורט מגיעה לאילת במסגרת הטריו החדש שלה, עם נגן הקונטרבס דוד מיכאלי ועם המתופף שחר חזיזה. זאת, לאחר שחברי הטריו הקבועים שלה מזה למעלה מ-20 שנה - הבאסיסט גרי וואנג, אמריקאי ממוצא סיני והמתופף הגרמני רונאלד שניידר - עסוקים בארצותיהם.
באילת אמורה פורט להפתיע את הקהל, כשהיא, מי שמלחינה זה מכבר יצירות ג'ז להופעותיה, לא רק שתבצע שם שירי-משוררים בהלחנתה, אלא גם תשיר אותם. כן, בגיל 51. אף פעם לא מאוחר.
איך הגעת לכך?
"אני מופיעה עם שלמה יידוב, שזה תענוג גדול מאוד. בהופעות איתו קפצתי למים בעידודו, לאחר שהתלבטתי לא מעט".
כמי שיש לה קריירה בינלאומית, לקחת כאן סיכון, הלא כן?
"בהחלט. ברור לי שאם אכשל בפסטיבל, זה עלול להשפיע על המשך הקריירה שלי. אבל הרגשתי שאני חייבת לנסות היכנשהו. שכן, אם לא אחדש, תעלה מאליה השאלה מה אני עושה פה?"
המשוררים, שאת שיריהם פורט הלחינה ותבצע במופע הם זלדה, רחל, חלפי ואלתרמן, שאת שירו "הנה העצים" היא התחילה להלחין בתיכון מקיף יהוד כעבודת גמר, שעליה היא קיבלה ציון גבוה, אבל לא מאה. הסתבר, שהיא הלחינה את ארבע השורות הפותחות, שבהן מצאה עולם ומלואו, מבלי לשים לב, שיש בו ארבע שורות נוספות. הפעם היא השלימה את החסר.
פורט, מתולתלת השיער, גדלה בנוה-מונוסון. מגיל חמש היו הוריה שוחרי התרבות - מורה לשיטת אלכסנדר ומהנדס אווירונאוטיקה - מסיעים אותה לשיעורי מוזיקה בתל-אביב אצל המלחינה נועה בלאס, ממציאת שיטה ייחודית לטיפוח ילדי-פלא. "מנועה קיבלתי את הדחיפה ליצירתיות, שאיתה אני מקווה ללכת עד מותי", היא אומרת.
העניין שלה בג'ז, אחרי שנים במסלול הקלאסי החל בתיכון, "אם כי אז זה ממש לא 'עקץ' אותי". כשזה קרה לה טיפה יותר מאוחר, "אז הבנתי שג'ז זה משהו שארצה לעשות כל החיים".
מה כל-כך קסם לך בג'ז?
"מצאתי את עצמי במוזיקה הזאת, שנותנת לי הכי הרבה אושר וחופש. הרי יש באלתורי הג'ז אפשרויות בלתי מוגבלות, למרות השילוב הפרדוקסאלי עם האחריות שיש בכך".
פורט לא איבדה זמן. בהיותה בת 22 התעופפה לארה"ב ולמדה, כישראלית הראשונה, באוניברסיטת 'וויליאם פטרסון', בניו-ג'רסי, שם יש מחלקת ג'ז ידועה בטיבה. את התואר השני ואת הדוקטורט כבר עשתה בבר-אילן, אם כי היא לא מרשה לקרוא לה ד"ר פורט.
בין הישגיה בארה"ב - היותה אמן הג'ז הישראלי הראשון, שהוציא אלבומים בחברת "ECM", שבין אמניה היו אגדות כמו קית' ג'ארט, צ'יק קוריאה, פט מתיני ואגברטו ג'יסמונטי. היה זה אגדת התופים פול מושן, שהמליץ עליה למאנפרד אייבר, מנהל החברה היוקרתית. נראה, שאת שיחת הטלפון ממנו, שבישרה לה על קבלתה לחברה, לא תשכח: "הוא תפס אותי צועדת ברח' 14, במנהטן. באותו רגע התיישבתי לי על המדרכה ובכיתי מרוב אושר...".
פועלה בארץ מאז שובה ב-2009 כולל, בין השאר הופעה שלה, הג'זיסטית, עם שלום חנוך הבלוזיסט, ש"יש לו רוח אלתורית מאוד חזקה" ועוד מעט יצאו פניניה כאי.פי. מזה שנים היא מרבה לשתף פעולה עם הסקסופוניסט והזמר יוצא אתיופיה, אבטה בריהון.
פורט, רווקה בזוגיות, חיה בתל-אביב. "כשאני רוצה להתאוורר מהמוזיקה, אני אוהבת לשבת בשקט", היא מעידה על עצמה. "יש רגעים, שבהם אני נהנית לשבת על הספה עם החתולה שלי באפס מעשה, בלי מוזיקה ברקע ובמנותק מהטלפון ומהטלוויזיה. השקט מאוד חשוב לי. אני אוהבת גם את הים, אם כי שם לא בדיוק שקט...".