האקדמיה הישראלית ממוקדת בראש ובראשונה בקידום מחקר איכותי ונטול פניות, תוך שימור וחיזוק מעמדה האקדמי של ישראל בעולם בתקופה לא פשוטה של לחץ, המופעל על ידי ארגונים אנטי־ישראליים על אוניברסיטאות וממשלות בעולם, נגד חוקרים ומחקרים ישראליים.

יחד עם זאת, האקדמיה הישראלית איננה שואפת להסתגר במגדל השן, ובשנים האחרונות העמיקו האוניברסיטאות את מעורבותן בתחומים הנוגעים לאחריות חברתית ואף סביבתית. בפרט במדעי הרוח והחברה, האקדמיה איננה רואה עצמה מנותקת ממצבה של החברה בישראל, ואף מחוצה לה.

אחת הדוגמאות למעורבות האקדמית ולדאגה לסוגיות חברתיות היא תחום יחסי ישראל ויהדות ארצות הברית המאפשר רכישת השכלה אקדמית ממוקדת, לצד תרומה לחברה ואופק תעסוקתי. לצד הבסיס האקדמי ההיסטורי, לימודים אלה בוחנים בזכוכית מגדלת אקדמית את יהדות ארצות הברית העכשווית ואת יחסיה של יהדות זו עם ישראל. בלימודים אלה נערך סיור לימודי בארצות הברית, המאפשר מפגש בלתי אמצעי עם מנהיגים ומובילי דעה ביהדות האמריקאית, כדי להבין את האתגרים הניצבים בפני הקהילה היהודית, ואת יחסה לישראל.

התוצאה של הלימוד והמפגש היא העמקת הפתיחות כלפי היהדות האמריקאית בקרב מגזרים רחבים בחברה, ובהם בעלי תפקידים ומנהיגים במגזר הפרטי והציבורי. יותר מכך, הלימוד והמחקר עם סטודנטים וחוקרים אמריקאים מחוללים כבר שינוי בתפיסות בשני הצדדים. כמו בכל זירת מפגש, תחומי העניין המשותפים מעמיקים את הקשר, וכאשר יש בצד השני סיפור ופנים, קשה להישאר רחוקים. אלא שכאן התועלת כפולה, שכן הלימוד המשותף והמחקר מפעפעים הלאה אל ציבורים רחבים יותר, המושפעים מהשילוב של ידע אקדמי וחוויית ההיכרות.

יחסי יהדות ארצות הברית וישראל נתונים בפרשת דרכים. לצד הפילנתרופיה, השותפויות בין קהילות יהודיות בארצות הברית לערים, עיירות ומועצות אזוריות בישראל והזיקה החיובית של רבים בקהילה היהודית לישראל, ניכרת שחיקה מתמשכת בתחושת השייכות וההזדהות עם ישראל אצל יהודים אמריקאים צעירים ופרוגרסיבים.

הקמפוסים מהווים לעתים מוקד לקידום אידיאולוגיות ליברליות קיצוניות, שרואות בישראל חלק מסדר עולמי ישן ומפלה ואינן שותפות להכרה במאבקיה החיצוניים של ישראל ובגיוון הפנימי שבתוכה. תופעה זו מועצמת על ידי הרשתות החברתיות, שהפכו בתקופת הקורונה ל״כיכר השוק״ של החיים הסטודנטיאליים, וגם לבמה למתקפות קשות נגד סטודנטים המזדהים עם ישראל ונגד סטודנטים יהודים בכלל. מדובר בתופעה רחבה בעלת השלכות מרחיקות לכת על עתיד מדינת ישראל והעם היהודי, והיא דורשת מענה מקיף.

בעולם האקדמי בישראל טמון פוטנציאל לבניית גשר אל צעירים יהודים בארצות הברית ואל יהדות ארצות הברית בכללותה. מפגש בין סטודנטים ישראלים לאמריקאים, למרות פערי הרקע ופערי הגילים, יכול לחולל שינוי בעמדות של צעירים יהודים אמריקאים כלפי ישראל, ולהעמיק את ההבנה של ציבורים בישראל כלפי היהדות האמריקאית. השנה האקדמית שחלפה, שהתנהלה בצל הקורונה, חשפה אפשרויות חדשות ליצירת הקשר הזה, על בסיס הוראה מקוונת שמאפשרת מפגשים אקדמיים וירטואליים ושיעורים משותפים משני צדי האוקיינוס.

עלינו למנף את ההזדמנות הזו ליצירת קשרים עם קמפוסים אמריקאיים, בדגש על סטודנטים יהודים ותחומי לימודם הנוגעים לעתיד מדינת ישראל ולעתיד העם היהודי. בעולם החדש ההולך ונרקם לפנינו, עלינו לבנות מרחבים אקדמיים שאינם מרחיקים, אלא מקרבים. 

רודרמן היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן; ד"ר ברק־גורודצקי הוא ראש תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה.