אז מה עומד מאחורי "המצב המורכב", כפי שציין ראש הממשלה בנט בפתח ישיבת הממשלה היום, בכל הקשור למעצרם של בני הזוג אוקנין בטורקיה? כדי להבין את זה, צריך לחזור ל-12 ביולי 2021: נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן התקשר לנשיא ישראל הטרי יצחק הרצוג ובירך אותו לרגל כניסתו לתפקיד.
חתיכת ברכה זו היתה: 40 דקות שיחה, ראשונה מסוגה מאז 2013, כשהנשיא אובמה במהלך ביקורו בישראל "חיבר" את ארדואן לנתניהו לשיחת טלפון משולשת. השיחה בין הנשיאים הרצוג וארדואן היתה טובה. יש הסבורים טובה מדי. בעקבותיה, נשמע הרצוג מפמפם את הצורך להשלים את הפיוס הישראלי-טורקי פעמים רבות.
שבועיים אחר-כך הוא שלח מסר פומבי נוסף לארדואן, כשאמר "אם נשב על קפה, נוכל לפתור את כל הבעיות בינינו", בפתיחת תערוכה בנושא האיסלם בת"א. הטורקים, מצידם, שלחו נספח תרבות לשגרירות בת"א, לראשונה מזה זמן.
אלא שאליה, וקוץ בה. לא כולם התלהבו מהאופוריה ההרצוגית/ארדואנית. מי לא? למשל, היוונים. מבחינתם, בצדק. מאז ההקפאה העמוקה ביחסים בין ישראל לטורקיה, הוקמה ברית אלטרנטיבית (בימי נתניהו) בין ישראל, יוון וטורקיה. ברית פעילה, שוקקת חיים, מניבה פירות ותועלת לכו-לם.
היוונים, ואולי גם הקפריסאים, העבירו מחאות לירושלים למראה הרנסנס הישראלי-טורקי. נדמה לי שהיה מי שצינן את פעלתנותו של הרצוג בנושא. שליחים יצאו ובאו בין ירושלים לאתונה וניקוסיה כדי להבהיר ש"שום דבר לא יקרה ע"ח הציר הזה". גם הטורקים הבינו את המסר.
יכול להיות שיש עוד סיבות למעצר בני הזוג אוקנין, העלבון הטורקי מהקרירות הישראלית היא אחת מהן. הטורקים רוצים שת"פ בנושאי אנרגיה, עניין רגיש במיוחד בימים אלה (ישראל מקיימת שת"פ הדוק כזה עם קפריסין ויוון), הם גם ישמחו לפתיחת דלתות בוושינגטון בעידן ביידן, בקיצור הם צריכים אותנו. עכשיו בנט ולפיד צריכים להחליט מה לעשות עם זה. צרות של עשירים. לפחות לא צריך לשלם להם שוב 20 מיליון דולר.