מהו ביטקוין ואיך הוא נוצר?
בשלהי שנת 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי החמור ביותר מאז ימי השפל הגדול של שנות ה-30 של המאה הקודמת, פרסם מתכנת אנונימי (או קבוצה של מתכנתנים) בשם סטושי נאקאמוטו (Satoshi Nakamoto) מאמר תחת הכותרת: "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System". במאמר זה הציג/הציגו נאקאמוטו את מערכת הביטקוין ואת טכנולוגיית הבלוקצ'יין העומדת בבסיסו. לפי המאמר, אשר לעתים מכונה 'מניפסט הביטקוין', מטרתה של המערכת היתה לאפשר העברת כספים בשיטת Peer-To-Peer, כלומר ישירות בין משתמשים, ללא מעורבות של גוף פיננסי, כמו בנק, המתווך בין שני הצדדים, מאשר את העסקה, וגובה עמלות בדרך. אמנם אפשר היה להתרשם מצניעותה של מטרה מוצהרת זו, אך על רקע החלשות האמון של רבים במערכת הפוליטית והפיננסית בעקבות המשבר הפיננסי הגדול, במהרה קיבל הביטקוין, בתור מטבע וירטואלי וסוג של מערכת מוניטרית אלטרנטיבית, נופך רחב יותר כהתרסה כנגד המערכת הפוליטית-כלכלית הקיימת.
איך הביטקוין עובד?
טכנולוגיית הבלוקצ'יין מייצרת מאגר נתונים באמצעות שרשור של בלוקים מוצפנים המכילים את כל היסטוריית העסקאות. באמצעות הבלוקצ'יין ניתן לבצע ולאמת עסקאות פיננסיות בצורה אנונימית בין צדדים שונים ללא גורם מתווך. את אמיתות העסקאות מאמתת רשת מחשבים כאשר כל פעולה נשמרת בבלוק נתונים המצטרף לשרשור הבלוקים הקיימים - ומכאן שמה של הטכנולוגיה. מאגר נתונים זה הינו מבוזר, ממוין על פי זמן וללא גוף מרכזי השולט על תכולתו. לאחר רישום כל פעולה בבלוק לא ניתן לבטלה או לשנותה.
כאשר אנו עושים שימוש במטבע רגיל, כל פעולה של קניה, מכירה או העברה נדרשת לאימות ולרישום בספרי הגופים הפיננסיים. להבדיל מאותן מחלקות העוסקות באימות העסקאות בגופים אלו, כאשר מדובר בביטקוין, רשת המחשבים המחוברת לבלוקצ'יין מבצעת תהליך זה באמצעות פתרון חידות מתמטיות מסובכות הדורשות כוח חישובי רב. המחשבים שמחוברים לרשת ועוזרים בביצוע פעילות הרישום והאימות נקראים 'כורים' והם מתוגמלים על עבודתם במטבעות ביטקוין חדשים – במטאפורה לימי העבר בה היו כורים זהב ממעמקי האדמה.
הביטקיון נשמר בארנק וירטואלי עם כתובת ייחודית למשתמש כאשר כל פעילות של קניה, מכירה או העברה של המטבע בין ארנקים שונים נשמרת על גבי הבלוקצ'יין באמצעות קטע קוד ייחודי לכל פעולה. כמו מטבעות אחרים הנסחרים ברמה יומית כנגד שער הדולר, גם מטבע הביטקוין הינו סחיר ושוויו משתנה בכל רגע. נכון לכתיבת שורות אלה, שער הביטקוין הינו כ-66,000 דולר למטבע ביטקוין אחד.
ביקוש והיצע
חסידיו של הביטקוין נוטים להזכיר כי לביטקוין היצע מטבעות מוגבל בעוד בנקים מרכזיים יכולים, לפחות בתאוריה, להדפיס 'כסף פיאט' (כסף רגיל בהנפקת בנק מרכזי) בכמויות בלתי-מוגבלות, ככל העולה על רוחם. עד היום, נכרתה כמות מוערכת של כ-19 מיליון מטבעות ביטקוין, וכרייתו תעצר כאשר ההיצע יגיע לכמות המקסימלית של 21 מיליון מטבעות. כלומר, נשארו בסך הכל כ-2 מיליון מטבעות לכרייה. הם מציינים מאפיין זה כגורם התומך בערכו של המטבע הוירטואלי.
בצד הביקוש, הם יציינו כי העובדה כי קיימת מגמה הולכת וגוברת של חברות גלובליות, גדולות כקטנות, אשר מאמצות את הביטקיון כאמצעי תשלום אפשרי למוצריהן או לשירותיהן. לדוגמה, בארצות הברית, חברת AT&T, מחברות המדיה והתקשורת הגדולות בעולם, מאפשרת ללקוחותיה לשלם על שירותיה בביטקוין באמצעות אפליקציית BitPay. גם תאגידי המזון Subway, KFC ו-Starbucks מאפשרים ללקוחותיהם לשלם בביטקוין דרך אפליקציות שונות המקושרות לארנקים הדיגטיליים של לקוחותיהם. יחד עם זאת, יש לציין כי אימוץ הביטקוין כאמצעי תשלום לא תפס, לפחות לא עד כה, תאוצה משמעותית כפי שקיוו חסידי המטבע. נכון להיום, עיקר הביקוש לביטקוין נובע מהשימוש (ההולך וגובר) בו כנכס להשקעה ולא כאמצעי תשלום.
טיעונים נגד ביטקוין
טענותיהם של מבקרי הביטקוין הן רבות ומגוונות:
- כאמור, השימוש בו בתור כסף מוגבל ביותר. אם הביטקוין אמור להוות אמצעי תשלום, מדוע לא ניתן להשתמש בו בסופרמרקט, בתחנת הדלק, כתשלום של חשבון הארנונה או החשמל? בנוסף, לאור התנודתיות הגבוהה בערכו, אין מוצרים או שירותים אשר מחירם נקוב בביטקוין (לאורך ההיסטוריה של הביטקוין, מחירו חווה שלוש ירידות ערך של למעלה מ-80%!). לבסוף, בראיה פרקטית, גם אחרי יותר מעשור מאז המצאתו, מעטים הבנקים המאפשרים מעבר חופשי של כסף בין הארנקים הדיגיטליים, שם מוחזק הביטקוין, לתוך חשבונות הבנק. לקוחותיהם מוצאים עצמם מתוסכלים עם כסף בארנק הדיגיטלי, ללא אפשרות להשתמש בו.
- תומכי איכות הסביבה מוחים על כמות צריכת החשמל העצומה הנדרשת לתפעול השוטף של הביטקוין ומערכת הבלוקצ'יין. לפי אוניברסיטת קיימברידג', צריכת החשמל השנתית של הביטקוין כבר חצתה את רף ה-120 טרה-ואט שעה, יותר מצריכת החשמל השנתית של ארגנטינה, פינלנד, ערב הסעודית ומעט מתחת לזו של נורבגיה.
- יש עדיין חוסר ודאות לגבי יחס המדינות אל ביטקוין – מה שישפיע על איך ייראה עתידו. מבין המדינות הגדולות, סין היא המתנגדת הגדולה ביותר של המטבע. בחודש ספטמבר האחרון אסרה סין כל שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, לרבות ביטקוין, בטענה כי אלו מסכנים את היציבות הפיננסית במדינה. ישנן מדינות מתפתחות אחרות, דוגמת טורקיה וניגריה, שאסרו אף הן על השימוש בביטקוין. חלק מהחששות לגבי הביטקוין נובעות גם מכך שבאופן הסטורי היווה המטבע כלי נוח להעברת כספים בצורה אנונימית בידי גורמי פשיעה שונים. על פי משרד האוצר האמריקאי, מתחילת השנה הועברו כ-590 מיליון דולר באמצעות מתקפות Ransomware לידי האקרים. מלביני כספים, סוחרי סמים, נשק ואף ארגוני טרור מצאו גם הם נחמה במרחב הדיגיטלי. לעומת זאת, אל סלבדור עשתה לאחרונה צעד יוצא-דופן כאשר החליטה לאמץ את הביטקוין בתור מטבע רשמי (הילך חוקי) במדינה. מלבד לרכוש מוצרים ושירותים במטבע, יוכלו עתה האזרחים אף לשלם מסים בביטקוין. לבסוף, כפי שזה נראה כרגע, בחרו המדינות המפותחות במערב, בארה"ב ובאירופה, בדרך האמצע – כאשר נטייתן היא לאפשר פעילות בביטקוין אך תוך הכפפתו לרגולציה הפיננסית.
מה בין ביטקוין לבין מטבעות קריפטוגרפיים אחרים
ראוי לציין כי מלבד הביטקוין, קיימים מטבעות קריפטוגרפיים נוספים כמו
- Ethereum
- Litecoin
- Cardano
- Ripple
גם הם בנויים בתצורת קוד-פתוח על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין. שווי השוק הכולל של המטבעות הקריפטוגרפיים הנו כיום מעל 2.8 טריליון דולר (מתוך כך, שוק הביטקוין מהווה כ-43%, כלומר כ-1.2 טריליון דולר). המטבעות הקריפטוגרפיים השונים משמשים ליצירת 'חוזים חכמים', ניטור, אימות ושיתוף של נתונים בצורה מאובטחת, פיתוח אפליציות פיננסיות מבוזרות (DeFi), יצירת NFTs (בשדה האמנות, לדוגמה) ועוד. יחד עם זאת, למרבית המטבעות אין עדיין שימושים משמעותיים בחיי היום-יום, אבל על פי חסידי התחום אנו נמצאים רק בחיתוליה של המהפכה הטכנולוגית הנקראת בלוקצ'יין.
בחלק ב' נסקור את התבססותו של הביטקוין כנכס השקעה ושימושים בולטים אחרים במטבעות קריפטוגרפיים.
ערן פלג הוא אסטרטג ראשי ומאור לוי הוא מנהל השקעות ב-Clarity Capital