הדרמה בשוק המט"ח נמשכת: שער הדולר ירד ל-3.067 שקלים והיורו נגע בשפל חדש של 3.48 שקלים. בשיחה עם ענת דוידוב היום (רביעי), בתוכניתה "איפה הכסף?" ב-103FM, התייחס מנכ"ל פריקו בית השקעות יוסי פריימין לנתון והסביר מה משמעותו על השוק הישראלי. "מצד אחד, הדולר בעולם מרים ראש, מצד שני, קורה כאן דבר יותר משמעותי - בארץ הדולר מתרסק. מי שמייצא לאסיה, ארה"ב, כולם נפגעים כתוצאה מהעובדה שהדולר נופל בישראל בצורה משמעותית", קבע. 

פריימין הסביר בהרחבה: "למעשה, יש לנו תנועת מספריים והייצוא הישראלי מרגיש את זה בצורה מאוד משמעותית. מה שקרה זה בעצם שחברו שני דברים יחד, הדולר בעולם מרים ראש ומצד שני קורה כאן דבר יותר משמעותי - בארץ הדולר מתרסק". לדבריו, העובדה שהדולר בעולם מתחזק ובארץ מתרסק יוצר "מצב שבכל החזיתות כולם נפגעים כתוצאה מהעבודה שהדולר בישראל נופל בצורה מאוד משמעותית ובעולם הוא מרים ראש". 

בהמשך, הסביר כיצד המצב הכלכלי בישראל הוביל לתהליך התחזקות השקל. "יש כאן כמה דברים שנכנסו יחד. בישראל יש מצב טכני שנוצר, יש שחקן מאוד גדול בשוק שקיבל הרבה מאוד כוח - הגופים המוסדיים, אותם קרנות הפנסיה וקופות הגמל שכולנו חוסכים", ציין והוסיף, "הם מסתכלים על השקל ולכן כשהם הולכים להשקיע בארה"ב בנכסים שהם דולרים, כי המניות בארה"ב הם בדולרים, הם רוצים להגן על עצמם אז הם הולכים ומוכרים את הדולר כדי שלא ייווצר מצב שהם יהפכו אותנו עם הפנסיה שלנו להיות ספקולנטים על שער המט"ח. עד כאן הכול נפלא כי הם עושים הגנות וזה בסדר גמור".

לדבריו של פריימין הבעיה מתחילה כשנוצר מצב ששוק המניות בארה"ב עולה בצורה משמעותית כמו שקרה בשנה האחרונה. "כששוק המניות עולה ב־25% הם נאלצים, מבלי שקרה כלום, ללכת ולמכור כל הזמן דולרים כדי לשמור על המצב שאנחנו לא נהפוך להיות ספקולנטים על הדולר", הסביר. "כשהדולר עולה למעלה נוצר מצב שהתיק הדולרי שלהם הולך וגדל כל הזמן. בתהליך הזה נוצר מצב שהגופים המוסדיים, היות והבורסה בארה"ב בשנה האחרונה עלתה למעלה מ־20 אחוזים, נאלצו למכור הרבה מאוד דולרים. תיק הנכסים שהם מחזיקים בסדרי גודל של למעלה ממאה מיליארד דולר אז כמובן שהסכומים שהם מוכרים זה סדרי גודל של כמה עשרות מיליארדים", הוסיף. 

עוד אמר כי מאז שנת 2003 המשק הישראלי סובל מעודף מכירות מט"ח, וכתוצאה מכך הרבה מאוד דולרים נכנסו מהגופים המוסדיים בהפרשים של למעלה מ-20 מיליארד דולר, וכן גם מהנפקות של חברות ישראליות מחו"ל. "הם הביאו את הדולרים לישראל ומכרו אותם וקיבלנו שטף של הרבה מאוד מט"ח. עד עכשיו היה לנו מבוגר אחראי, בנק ישראל, שקנה הרבה מאוד דולרים. אנחנו יודעים שרק מתחילת השנה עם ההכרזה בינואר על הקנייה של ה־30 מיליארד דולר הוא מיצה את התחמושת הזו וקנה הרבה מאוד דולרים", קבע. 

כשנשאל, האם בנק ישראל מעוניין בהמשך המצב הקיים, השיב פריימין: "אנחנו כבר בדצמבר שנה שעברה יצאנו בפרסום שאנחנו חושבים שהדולר בדרכו ל־2.8 וכולם רצו לטרוף אותנו איך העזנו להגיד את זה, עכשיו זה מתחיל פתאום לקבל מספרים הגיוניים". לדבריו, המשק הישראלי בהנחת עבודה שאי אפשר לעמוד כל הזמן נגד הרוח ולהילחם. "הנחת העבודה שלנו הייתה התפקיד של בנק ישראל יהיה למתן את התנודות החריפות. הוא לא יכול לשנות מגמה הוא יכול נקודתית לקנות כדי להשטיח את 'השפיצים', לתת לתהליך ושבעיקר התעשיה תוכל להתאים את עצמה לשינוי שקורה בשוק". 

עוד אמר כי "הכמויות הגדולות שהגיעו והעובדה שבנק ישראל קיבל החלטה אסטרטגית לצאת מהפעילות המאוד משמעותית שלו זה יצר מצב שלמעשה אין מי שיקלוט את העודפים הגדולים ואנחנו רואים את השערים יורדים".

בסיכום דבריו העריך מה צריך לעשות בנק ישראל על מנת לבלום את מגמת ההתחזקות השקל: "בנק ישראל צריך למתן את הירידה על ידי התערבות. ההתערבות צריכה להיות כדי לבלום את העודפים. בין 3.20 לבין 3 זה בהחלט תחום נורמלי שבו אנחנו ננוע. בתנועה שאנחנו רואים מהיום בבוקר אני חושב שאנחנו מהר מאוד הולכים להיות ברמות של שלושה שקלים ופחות אם בנק ישראל לא יתערב. בהיצעים לא גדולים השוק ירד במהירות ברמות של סביב ה3.10 ל3.06 כך שבימים בודדים אחנו יכולים להיות כבר בשלושה שקלים לדולר".